סקירת wisebuy - מצלמה Olympus SZ11 אולימפוס
- זום X20 בגוף קומפקטי
- עיצוב יוקרתי ומושך
- צילום מקרו מצוין
- תפעול וארגונומיה נוחים
- זמני אתחול ומחזור מהירים
- איכות תמונה טובה למדי באור יום
- המצב האוטומטי לא מוצלח
- רעש דיגיטלי במרבית הרגישויות
- גוונים לא טבעיים בשימוש בפלאש
- איכות בינונית בצילום הוידיאו
- אין מצבי צילום ידניים
SZ-11 היא מצלמה יפהפייה ועתירת זום, שיש לה פוטנציאל רב – ולא ממומש טוב מספיק. למרות כמה הברקות (למשל, צילום המקרו המשובח), איכות התמונות הכללית לא מרשימה במיוחד, ותתאים לאלו שזקוקים בעיקר למצלמה זריזה ונוחה להעלאה לפייסבוק. מצד שני, הזום הגבוה מרמז על פנייה לקהל יעד של מטיילים ונוסעים, ולהם המצלמה לא ממש תתאים בגלל התוצאות הפושרות.
קטגוריית המצלמות דמויות-SLR עברה מטמורפוזה בשנתיים האחרונות, ואולימפוס אחראית במידה רבה על חלק ממנו. במקום מצלמות גדולות, כבדות ועתירות פונקציות, פגשנו בזמן האחרון מצלמות כמו אלו שבסדרת SZ של אולימפוס: קטנות, קלות, אוטומטיות ברובן – אך מבלי לוותר על הזום. אולימפוס מכנה את המצלמות בסדרה זו Travelers, מתוך מחשבה שהן תתאמנה לטיולים בזכות הממדים הקטנים והזום הגדול.
SZ-11, אחד הדגמים החדשים בסדרה זו, היא מצלמה מעוצבת להפליא שמציעה זום X20. המפרט שלה כולל חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש וברזולוציית 14 מגה פיקסל, מעבד תמונה TruePic III , טווח עדשה של 25-500 מ"מ, צמצם מקסימלי f/3.0, טווח רגישויות ISO של 80-1600, צילום וידיאו HD 720p ועוד.
למצלמה זיכרון פנימי סמלי בנפח 59MB, והיא מאחסנת את התמונות על כרטיסי SD/SDXC. היא פועלת על סוללת ליתיום-יון ייעודית.
ממצלמה שאינה מציעה מצבי צילום ידניים, מצופה שתעשה חיל עם המצב האוטומטי שלה. למרבה הצער, זה לא המצב ב- SZ-11. היא יודעת להפיק תמונות יפות עם קצת הכוונה, אבל דווקא מצב iAuto שלה אכזב.
בעוד שבצילום באור יום קיבלנו לרוב תמונות נאות, מוארות כהלכה ועם הצבעים העשירים והחיים, האופייניים לאולימפוס, הרי שתמונות שצילמנו בתוך המשרד או בבית יצאו מטושטשות במקרים רבים מאוד. נראה שהמצלמה מהססת להשתמש בקצה העליון של טווח ה-ISO שלה, וכך בוחרת שוב ושוב במהירות תריס נמוכה מדי שגורמת לתמונה להיטשטש, אם בגלל רעידת היד ואם בגלל תזוזת המצולם. הפתרון הוא להשתמש בפלאש, שמפתיע לטובה ומאיר כהלכה חללים בינוניים, אבל גילינו שהוא הרבה פחות טוב בצילום אנשים: הוא הופך את פניהם לאדמדמים באופן מאוד לא מחמיא ובאופן כללי מעוות את הגוונים.
מעבר לבעיית הטשטוש האמורה, תמונות שצולמו ברגישות שמעל ISO 200 היו בדרך כלל בעלות גרעיניות ורעש דיגיטלי גבוהים ממה שקיווינו, וניסיונות מנגנון ניקוי הרעשים לנקות חלק מהרעש פוגע בפירוט ובחדות. בצילום בתאורה טובה (בעיקר באור יום), התמונות נראו חדות יחסית ומפורטות למדי, אבל במבט בוחן בקרופ 100% נראו גרעיניות, פגמים ומריחות שפוגמים בפירוט. מצב "כיול צל" אוטומטי מסייע למצלמה להשאיר פירוט מספיק גם בחלקים המוצללים בתמונה ולא לאטום אותם כליל.
מצב צילום אחד הצליח להצטיין ממש, והוא מצב הסופר-מקרו. המצלמה מקבעת את העדשה באופן אוטומטי במצב פתוח מעט (ולא בצד הרחב ביותר שלה), מה שלא מאפשר התקרבות מלאה אלא ממרחק של כ-4 סנטימטר מהאובייקט, אבל בתמורה מתקבל בוקה יפהפה (טשטוש הרקע) ובמקביל האובייקט עצמו חד ומפורט.
מלבד מצב הצילום האוטומטי מצאנו מצב P המאפשר שליטה על פונקציות כמו איזון לובן, פיצוי חשיפה, ISO, מצבי רצף וכדומה (אך לא שליטה ידנית על הצמצם או התריס), מצב פנורמה נוח, שלל סצנות צילום סטנדרטיים למדי, מצב Magic עם פילטרים שונים לצילום עם נופך אמנותי וכן מצב 3D. במצב זה תוכלו לצלם 2 תמונות בזו אחר זו, בהיסט קל ביניהן (המצלמה מורה לכם לזוז קצת ימינה ולוכדת את התמונה השנייה בעצמה), ומאחדת אותן אחר כך לתמונה תלת-ממדית אחת, שבה תוכלו לצפות מאוחר יותר על מסך התומך בכך.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה- SZ-11. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 80, f/8.7, 1/125 sec
ISO 80, f/4.4, 1/5 sec
ISO 200, f/3, 1/5 sec
ISO 400, f/3, 1/50 sec
ISO 800, f/3.5, 1/15 sec
כמו מרבית מתחרותיה, Olympus SZ-11 מאפשרת צילום וידיאו ברזולוציית 1280X720 ובקצב של 30 פריימים בשנייה. הסרטונים מקודדים במקודד AVC ונשמרים בקונטיינר הנפוץ MP4.
גם צילום הוידיאו אינו עומד בציפיות. התמונה עמוסה ברעש דיגיטלי גם בצילום בתנאי תאורה טובים, וניכר גם מעין חידוד יתר שגורם למראה מלאכותי ומעובד. הזום האופטי זמין במהלך צילום הוידיאו ונע באיטיות הנדרשת (כדי שהתמונה לא תהיה קופצנית מדי), אך משמיע חריקה שנשמעת בפס-הקול. איכות הקלטת השמע טובה למדי.
למרות הזום הענק שהיא מאכלסת, SZ-11 היא מצלמה בגודל סביר לחלוטין, שאולי לא נכנס לכיס אך יישב בנוחות בתיק-יד קטן. עובייה 40 ס"מ בחלק העבה ביותר ומשקלה 226 גרם כולל הסוללה. העיצוב שלה מהיפים שראינו לאחרונה, עם גימור כסוף מבריק מלמעלה, חזית דמוית מתכת מוברשת אפורה וקימורים חלליים אטרקטיביים. בזכות הגריפ מימין היא גם נוחה לאחיזה ולצילום.
כמו שאר המצלמות של אולימפוס לאחרונה, סט המקשים צנוע במכוון, במטרה לפשט את השימוש. בחלק העליון נמצא לחצן הפעלה וכיבוי ולחצן הצילום המוקף בטבעת זום נוחה. בגב המצלמה מימין תמצאו גלגלת תפעולית יעילה המשמשת גם כלחצנים, 5 במספר; לחצן גדול וברור לצילום וידיאו מיידי, לחצני צפייה, תפריט ולחצן המסומן בסימן שאלה, המעניק מידע מפורט על מצבי הצילום ומסייע עם טיפים לצילום נכון – בעברית. הלחצנים הללו מתכתיים, עגולים ובולטים כראוי, כך שהם נוחים ללחיצה.
בקדמת המצלמה, על החלק הבולט מעט המאכלס את העדשה, ישנו מתג הסטה קפיצי שמקפיץ את הפלאש. מיקומו נבון והוא נגיש לאצבע ביד שמאל האוחזת במצלמה. כאשר הפלאש אינו מורם, המצלמה לא תקפיץ אותו אוטומטית או תציע לכם להפעילו במידת הצורך, אלא פשוט תנסה לצלם בלעדיו, מה שכאמור מוביל לתוצאות לא אופטימליות.
המסך, בגודל 3 אינטש וברזולוציה של 460 אלף פיקסלים, מעניק תצוגה טובה למדי המשקפת את התמונות כפי שייראו לאחר מכן על מסך המחשב. הוא בהיר דיו כדי לאפשר צפייה גם בשמש.
תפריטי המצלמה הגיוניים ונוחים לניווט בדרך כלל. במסך הראשי תוכלו לגשת לפונקציות הנפוצות (במצב P למשל תוכלו להגדיר במהירות את הרגישות, פיצוי החשיפה וכדומה), ושאר ההגדרות נמצאות בתפריט ה-Menu. שינוי של הגדרות כמו איזון לובן או פיצוי חשיפה גורם להצגת 3 חלוניות, אחת מציגה את המציאות כפי שהיא ומשני צדדיה היא מוצגת כפי שתראה לאחר השינוי – למשל, בפיצוי חשיפה תראו תמונה אחת בחשיפת יתר ואחת בחשיפת חסר. תצוגה כזו נותנת מושג טוב איך ייראה הצילום בפועל. עם זאת, הפריע לנו שהתפריט המקוצר במסך הראשי חוזר בכל פעם לראש המסך, כך שאם תרצו לשנות ISO מספר פעמים, למשל, תצטרכו בכל פעם לגלול עד למטה אחרי כל תמונה – במקום שהסמן יישאר במקום האחרון בו השארתם אותו.
בימין המצלמה נמצאים מתחת למכסה גומי מוארך חיבורי Mini-HDMI ו-USB קנייני לחיבור למחשב, ובתחתית נמצאים הסוללה, כרטיס הזיכרון ותבריג פלסטיק לחצובה.
אולימפוס SZ-11 נדלקת ומוכנה לצילום הראשון, לאחר מיקוד, תוך 2.2 שניות, שזו מהירות טובה למדי, ונכבית תוך כ-2 עד 2.5 שניות, תלוי במצב העדשה.
בין תמונה לתמונה המתנו 1.8 שניות בלבד, ובשימוש עם פלאש התארך זמן ההמתנה במעט ל-2.8 שניות. בסך הכל מדובר בביצועים מהירים יחסית למצלמות מסוגה. המיקוד עצמו מתבצע במהירות סטנדרטית ואף למעלה מכך בתאורה טובה, ובסיוע של נורת העזר המצלמה מצליחה להשיג פוקוס מוצלח בדרך כלל גם בחושך, תוך זמן סביר.
צילום הרצף הרגיל מתבצע בקצב של תמונה בשנייה, וברזולוציה המלאה. במצב המהיר הראשון המצלמה הגיעה לקצב מצוין של כ-8 תמונות בשנייה ברזולוציית 5 מגה פיקסל, ובמצב המהיר השני ניתן להגיע לקצב זריז עוד יותר ברזולוציית 3 מגה פיקסל.
המצלמה מצוידת בסוללת ליתיום-יון (LI-50B) בקיבולת של 925mAh, שלפי התקן המחמיר של CIPA אמורה להספיק ל-200 תמונות.
בפועל, קיבלנו זמן סוללה טוב בהרבה, אך לא מהגבוהים כיום. הסוללה הספיקה לנו צילום של כ-600 תמונות, שליש מהן עם פלאש, ועוד כמה סרטונים.