סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Huawei U8180 וואווי
- מערכת הפעלה CyanogenMod 7 (אנדרואיד בגרסת 2.3)
- עיצוב נאה
- איכות בניה סבירה
- מסך נחות
- איטיות וקריסה של אפליקציות
- מצלמה בסיסית בלבד
- איכות שמע ירודה בספיקר
- סוללה מאכזבת
ה-U8180 הוא מכשיר סיני, שקיבל הודות למיתוג מחדש בבריטניה את השם Stockholm - עיר הבירה של שבדיה, ומיובא כעת לישראל. כל המאמץ הרב-לאומי הזה לא הופך אותו למכשיר שניתן להמליץ עליו. חוויית השימוש בו פשוט לא נעימה, גם כשמשווים אותו למכשירים ברמת המחיר שלו. אם אתם ממש קצרים בתקציב. גם אז קיימות בשוק אופציות אחרות כמו ה-X8 סוני אריקסון, או Galaxy Mini של סמסונג שאמנם יקרים ממנו מעט, אבל מספקים חוויית שימוש נוחה בהרבה.
לאחרונה הגיע לארץ ה-Orange Stockholm, מכשיר זול בעל מפרט לא מבטיח במיוחד. תחת מעטה מיתוג המפעיל הסלולרי הבריטי מסתתר מכשיר ה- U8180 של חברת Huawei, הסינית, בדומה לאופן שבו שיווקו שם בעבר את מכשיר ה-Orange San Francisco, שתחת כיסוי הפלסטיק הסתיר את זהותו האמיתית, Blade של היצרן הסיני ZTE
המפרט הטכני לא מציע פינוקים: מעבד חד ליבתי במהירות של 528MHz, זיכרון עבודה בנפח512MB וזיכרון אחסון בנפח 256MB (לא מסופק כרטיס זיכרון יחד עם המכשיר), מסך מגע בגודל 2.8 אינטש ברזולוציה של 240X320, רדיו FM, מצלמה ברזולוציה של 3.15 מגה פיקסל, ולא הרבה מעבר לכך.
הפרט המסקרן ביותר כאן הוא מערכת ההפעלה. בהבאתו לארץ הוחלט לעשות קיצור דרך, ובמקום לעבור תאריך ארוך ויקר של גיור המכשיר, הוחלט לצרוב עליו גרסא מותאמת של CyanogenMod, נגזרת של אנדרואיד שפותחה על ידי מפתחים עצמאיים על בסיס קוד המקור של אנדרואיד. נדבר על כך בהרחבה בהמשך.
ישנה סטיגמה בעולם הסמארטפונים שטוענת שברוב המקרים, כאשר סמארטפון הוא בעל מפרט טכני מרשים, סביר להניח שהוא יהיה גרוע בשימוש כטלפון רגיל (סטיגמה שאשם בה במידה רבה האייפון הראשון), ולהיפך.
במקרה של ה- U8180 אנחנו לא בטוחים שהסטיגמה תקפה. השמע אמנם חזק מספיק גם בספיקר וגם באפרכסת, אבל האיכות מאוד ירודה: הקול מתכתי, שטוח וצורם. הדבר ניכר גם כשמתקשרים אלינו ועוצמת הרינגטון היא מקסימלית –נשמעים פיצוצים קלים שנשמעים כמו רמקול המנסה לייצר באסים אך לא באמת מסוגל לעשות זאת. לפחות הצד השני בשיחה היה שבע רצון גם בשיחה באפרכסת וגם בשיחה ברכב, אפילו כשהמכשיר היה מונח על הברכיים על מנת שלא להיעצר על ידי ניידת משטרה אקראית. איכות השמע הירודה נמצאת שם גם בשמיעת מוזיקה דרך הרמקול, וגם כאן העוצמה לפחות חזקה למדי.
Huawei U8180 X1 נראה לא רע בכלל. הוא מורכב מ-3 סוגי פלסטיק בצבעים שונים. בחזית נמצא המסך עם מסגרת שחורה מבריקה ובחלקה התחתון תוכלו למצוא 3 מקשי מגע לחיפוש, תפריט וחזרה אחורה. קצת יותר למטה תמצאו את כפתור החזרה הביתה הצר והמוארך. מסביב למסגרת זו ישנה מסגרת פלסטיק בגימור נעים למגע בצבע אפור כהה, ובחלק התחתון (ומסביב למכשיר) ישנה מסגרת ניקל מבריקה. חלקו האחורי עשוי גם הוא מאותו פלסטיק נעים למגע בצבע אפור כהה. בחלקו העליון של מכסה הסוללה ממוקמת עדשת המצלמה ולצידה גריל הרמקול. בסך הכל המכשיר לא נראה זול במיוחד וכבר נתקלנו לאחרונה במכשירים של יצרניות יותר מוכרות, שנראים ומרגישים פחות איכותיים. משקלו של המכשיר 100 גרם ועוביו 13 מ"מ.
השפה העברית הופכת את מלאכת היבוא לארץ של מכשירים סלולריים ללא-פשוטה ויקרה למדי. כאשר מדובר במכשיר זול, הדבר הופך את שאלת הכדאיות בהתאמתו לשוק הישראלי למשמעותית יותר, ואז נדרש פתרון יצירתי. הפתרון שנמצא כאן הוא מקורי למדי, וללא ספק הפעם הראשונה שבה אנחנו נתקלים בפתרון מהסוג הזה: מיד עם הדלקת המכשיר אנחנו נתקלים באנימציית הפתיחה של CyanogenMod 7. למי שטרם הכיר, נספר ש- CyanogenMod הוא מערכת הפעלה, Rom, שנבנה על ידי מפתחים עצמאיים ברחבי העולם כפרויקט קהילתי על בסיס קוד המקור של אנדרואיד. עד כה, הפעמים היחידות בהן פגשנו ברום הזה היא בגרסאות שלו שהותאמו למכשירים אחרים כגון Galaxy S ו- Galaxy s2 של סמסונג, Desire ו-Legend של HTC ועוד רבים אחרים. ברוב המקרים, התקנה של הרום הזה משפרת את ביצועי המכשיר בהיבטים של מהירות והתאמה אישית, אך היא גם משנה לחלוטין את חוויית השימוש בו כפי שהתכוון היצרן במקור. ה-U8180 מגיע בבריטניה כאשר מותקנת עליו מערכת ההפעלה אנדרואיד בגרסת FroYo (2.2), אך כאן אנחנו מקבלים גרסת Cyanogen המבוססת על גרסת 2.3 המתקדמת יותר.
היתרון המרכזי הוא שאנחנו מקבלים אותו עם עברית מלאה, בהצגת פונטים מיושרים כראוי בתפריטים ובממשק. מעבר לכך, כפי שציינו קודם, ניתן לשלוט כאן על מגוון רחב מאוד של אפשרויות להתאמה אישית: אופן ההתנהגות כאשר גוללים תפריט כלשהו עד הסוף, שליטה על איזה פקדים נמצאים בווילון ההתראות ועוד. עם זאת, משיטוט אקראי שלנו בתפריטי המכשיר עולה שישנן פינות לא סגורות: פתיחת תפריט השליטה על סגנון מסך-הנעילה מקפיצה הודעת קריסה בכל פעם, והגדרת אנימציית כיבוי מסך בסגנון CRT, אחד הפיצ'רים המדליקים במערכת ההפעלה הזאת, פשוט לא עובדת.
באופן כללי, נדמה שהמעבד, על 528 המגה-הרצים שלו, מתקשה לסחוב. התקנת אפליקציות נמשכת זמן רב ממה שהורגלנו במכשירים מודרניים, וגם פתיחה של אפליקציות מותקנות נמשכת לעיתים שנייה וחצי, משך זמן שבתפעול יומיומי יכול להיות מרגיז למדי. גם קריסות חוזרות ונשנות של אפליקציות, תופעה שלמדנו לשכוח את קיומה ברוב המכשירים החדשים, עושה כאן קאמבק מביך.
עקב האכילס המשמעותי ביותר במכשיר הוא ללא ספק המסך. הרזולוציה שלו, 240X320, אמנם לא הרשימה מלכתחילה, אבל קיווינו שבגלל שמדובר במסך זעיר בגודל 2.8 אינטש, המצב לא יהיה גרוע כל כך – אך לצערנו התבדינו. מדובר באחד המסכים הכי פחות נעימים לצפייה בהם יצא לנו להיתקל. התמונה אינה חדה, הפונטים נראים רע, הצבעים דהויים והבהירות שלו לא חזקה מספיק בשביל להתמודד, אפילו חלקית, עם אור יום.
גודל המסך משפיע ישירות על נוחות השימוש במכשיר גם אם מתעלמים משיקולי איכות התמונה, כאשר מנסים להקליד SMS באמצעות המקלדת הוירטואלית הכלולה במכשיר. האפשרויות הן להקליד במהירות רגילה ולסבול מכמות טעויות הקלדה נוראית, או פשוט להקליד הרבה יותר לאט ולנסות לקלוע עם האצבע למקשים הנכונים.
קצת אירוני לדבר על יישומי מולטימדיה במכשיר שכזה. הוא מגיע עם החבילה הבסיסית: נגן המוזיקה הפשוט והבסיסי של מערכת ההפעלה האנדרואיד, שמציג תמונות אלבומים ומאפשר יצירת רשימות השמעה או בחירה בשירים לפי שמותיהם, שם המבצע וכל מה שכל נגן בסיסי ופשוט עושה. נגן הוידיאו גם הוא מחבילת האפליקציות הבסיסיות של אנדרואיד, והוא מציג מגוון לא רחב של פורמטי וידאו, ביניהם: MP4, H.264 ו-H.263. למען האמת, לא נחוץ יותר מכך, ולא ברור לנו מי ירצה לצפות בסרטוני וידיאו על מסך שכזה.
אם בחרתם לקנות את ה-Huawei Ideos X1 U8180, כנראה שצילום סלולרי אינו בראש מעייניכם, ומפרט הכולל מצלמת 3.15 מגה פיקסל ללא פוקוס אוטומטי לא נראה לכם רע במיוחד. למען האמת, התוצאות שהפיקה המצלמה לא היו איומות, אבל הן בהחלט רחוקות מלהיות מספקות. הצבעים לא רעים, אבל בהתקרבות לתמונה מבחינים במריחות ובעיבוד יתר של התמונה. מעבר לכך, הגדלה של 100% לתמונה גורמת לה להראות כאילו עברה פילטר אמנותי בפוטושופ שריכך לחלוטין את הקווים והפך את התמונה ללא ריאליסטית.
ואז עברנו לוידיאו: זוכרים את קטעי הוידיאו המשודרים בחדשות מדי פעם, שצולמו על ידי אזרחים במקום האירוע במצלמות הטלפונים הסלולריים שלהם? דמיינו איכות וידיאו קצת פחות טובה מזה, זו בערך איכות צילום הוידיאו של המכשיר. המיקוד גרוע, הגוונים מתחלפים ללא סיבה נראית לעין, קצב הפריימים אטי להחריד וגם יחסית למכשיר ברמתו מדובר באיכות נמוכה מאוד.
ניסינו לנווט באמצעות Waze במכשיר, באמת שניסינו. לאחר ששחזור המועדפים שלנו לקח כשתי דקות תמימות, ולאחר שלא הצלחנו להתחבר לשרת הבנו שכנראה ישנה תקלה דווקא בצד של Waze. עם זאת, בניסיונות שלנו לנווט ביום שלמחרת עם אותן תוצאות, החלפנו תוך חירוף נפשנו את כרטיס ה-SIM במהלך הנסיעה עם טלפון אחר עליו מותקנת התוכנה והצלחנו לנווט ללא בעיה. ניסיון ניווט נוסף הצליח אבל חלקית: לאחר עשר דקות תמימות בהן חיפש המכשיר לוויינים, האפליקציה התחילה סוף-סוף לנווט אותנו אל יעדנו, אבל כל הזמן התריעה שאין חיבור לרשת, ולא הצלחנו לקבל דיווחי תנועה. בכל מקרה, חוויית הניווט שלנו עם המכשיר הייתה מאכזבת בלשון המעטה.
המכשיר מסתנכרן בצורה תקינה לשירותי Exchange ו-Google, כפי שעושה זאת כל מכשיר אנדרואיד בסיסי. מחקרים בעולם מראים שמשתמשי iPhone נוטים להשתמש יותר באפליקציות, לעומת משתמשי אנדרואיד שנוטים להשתמש יותר בדפדפן האינטרנט של המכשיר. המכשיר הזה של Huawei כנראה קורא תיגר על מחקרים אלו ומעניק חוויית גלישה שגורמת לגעגועים לאפליקציות. אפשרות הגלישה במכשיר קיימת, ואף ניתן להקטין ולהגדיל את העמוד באמצעות מחוות מולטי מגע, אך לאור מה שכבר ציינו לגבי מסך המכשיר, זה פשוט לא כיף להשתמש בו לצרכים אלו.
הסוללה הפועמת בקרבו של ה-U8180 היא סוללה בקיבולת של 1200mAh. לא נשמע מרשים במיוחד, אך מכשיר עם מסך בגודל ובאיכות שכזו, ועם מעבד חלש, לא אמור לדרוש יותר מכך על מנת להפיק זמן שימוש סביר.
לצערנו המכשיר מספק הפתעות גם כאן, ובשימוש סביר ומתון שכלל בעיקר שיחות, שימוש באפליקציית פייסבוק וניסיונות ניווט שנמשכו בערך 25 דקות, סוללת המכשיר התרוקנה לחלוטין באזור השעה 17:30. ייתכן והאשם כאן הוא על גרסת מערכת ההפעלה, CyanogenMod 7, שלעיתים צורכת יותר סוללה בב-Rom רגיל, אך בכל מקרה מדובר בזמן סוללה רחוק מלספק.
בנושא העמידות המכשיר הפתיע אותנו לטובה. לא מדובר במכשיר מוקשח ואפילו לא משהו שמתקרב לכך, אבל החומרים מהם עשוי ה-U8180 משדרים איכות, גם אם הם לא יוקרתיים במיוחד. יש להודות על האמת: נחתו על שולחננו מכשירים של יצרניות מוכרות ופופולאריות יותר, שהרגישו פחות עמידים. יחד עם זאת, לחיצה חזקה על מכסה הסוללה מאחור מייצרת רעשי פלסטיק ואיננו בטוחים אם המכסה ישרוד פתיחות וסגירות חוזרות ונשנות לאורך זמן.
המוצר נמסר לבדיקה באדיבות Bug