איכות התמונה במצלמה הזו תלויה בעיני המתבונן. כלומר, במבט כללי, בגודל של 25%-33% מהמקור התמונה נראית נהדר. הצבעים חיים, הניגודיות מדויקת להפליא והטווח הדינמי מרשים למדי ומציג שמיים כחולים נהדרים גם בימים שטופי שמש. בניגוד גמור לכך, התבוננות בתמונות במחצית מגודלן המקורי ומעלה מגלה מספר בעיות די רציניות, רמת הפירוט צונחת;  החלקים המוארים בתמונה נמרחים מעט ונראים לא טוב. למשל, עצים מרחוק הופכים לגוש ירוק חסר צורה וגבולות. החלקים הכהים בתמונה אוספים כמויות נכבדות של רעש דיגיטלי גם ב-ISO נמוך. איכשהו מאוסף של פרטים באיכות בינונית ומטה המצלמה הזו מצליחה לייצר תמונה נאה.

המצלמה הזו מצוידת בטווח ISO צנוע יחסית של 100-3200. ברגישויות 100-200 התמונות טובות, אך מ-400 ומעלה תמונות שצולמו בתאורה ביתית סבירה יוצאות שמישות ולא הרבה מעבר לכך. הצבעים דוהים והרעש ניכר ברוב המקרים בהם לא נעשה שימוש בפלאש. ברגישות 800, חלקים שחורים מופיעים כשלג צבעוני. הפלאש עוזר, אך כאשר בוחרים לעשות בו שימוש צריך לעשות זאת בזהירות. המבזק של המצלמה אגרסיבי ולא מתוזמן בצורה אידיאלית, ובהרבה מקרים הוא פשוט שורף חלקים מהתמונה. גם אנשים סובלים מנחת זרועו של הפלאש, והוא מלבין פני מצולמיו בכל הזדמנות. גם צילום בסצינה המתאימה לפורטרטים גורר תוצאות לא טובות, בהן פני המצולם מאבדים את רוב הפרטים – יחד עם רוב הרקע של התמונה.

איזון הלובן במצלמה עושה עבודה טובה בסך הכל ונמנע מיצירת עיוותים בגווני הצילום. צילום המקרו לא רע גם הוא. הצילום מתאפשר ממרחק של סנטימטר בודד ומתקבלות תמונות נאות בעלות אפקט בוקה די טוב, כל זאת בצד הרחב של העדשה.

מצבי הצילום שאפשר למצוא בדגם הזה מתחלקים ל-3 עיקריים, אוטומטי קל – בו כל האפשרויות חסומות וצריך רק ללחוץ על הדק הצילום; מצב אוטומטי חכם וחכם פחות (P); וסצנות ואפקטים. המצב הקל והאוטומטי זהים, רק שהקל חסום לגמרי לשינויים בידי המשתמש ובמצב האוטומטי החכם ניתן לשלוט באיזון הלובן וגודל התמונה. התמונות המופקות הן לא רעות, אם כי התהליך מעט משונה. בלא מעט מקרים המצלמה חיוותה זיהוי שגוי של הסצינה (חיווי מקרו בעת צילום נוף ולהיפך, למשל) ולא ברור האם ועד כמה זה משפיע על איכות הצילום, משום שלא הבחנו בהבדלים עמוקים בין צילום נוף עם חיווי מקרו במצב האוטומטי לבין צילום נוף בסצנה המתאימה שנבחרה ידנית.

הסצנות והאפקטים אינם מהמרשימים שבנמצא וביניהם ניתן למצוא: צילום בשלג, בחוף, פורטרט לילה, אוכל, נוף, אפקט מצלמת צעצוע, השארת צבע יחיד (אדום, כחול, ירוק או צהוב) ועוד. הסצנה העיקרית היא הפנורמה, המאפשרת תפירה של תמונות במצלמה, ב-360 מעלות. מצב הצילום הזה פועל יפה ומציג תמונות טובות למדי.

לפניכם מספר תמונות הדגמה שצילמנו עם ה- W620. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.

צילום הוידיאו בסוני W620 סביר ביחס למצאי היום והוא מתבצע ברזולוציית 720p ובקצב של 30 פריימים לשנייה. יחד עם זאת, התוצאות טובות מהמצופה: הסרטים נעים בצורה חלקה וזריזה על גבי המסך, הם חדים יחסית וצבעוניים כנדרש. נקודת חולשה היא מיקוד מעט אטי, אך לא בצורה שאינה נסבלת.

השימוש בזום האופטי אפשרי בדגם הזה, וצלילי העדשה נשמעים בהקלטת הוידיאו, אם כי בצורה שקטה יחסית. המיקרופון של המצלמה רגיש למדי ולוכד צלילים היטב (מונו בלבד).

Sony W620 היא מצלמה בעלת ממדים צנועים: 97.7 x 56.2 x 19.8 מ"מ, ובמשקל נוצה של 116 גרם. מדובר במצלמה קטנה שבהחלט יכולה לנוח יום שלם בכיס מבלי להיות מורגשת. אפילו העדשה כמעט ואינה בולטת מהגוף כמעט בכלל (משהו כמו מילימטר בודד). גוף המצלמה עשוי מתכת שחורה בחזית המקיפה את העדשה הכסופה. הגב עשוי פלסטיק שחור והחיבור בין החומרים נעשה באמצעות פס כסוף. היא זמינה גם בצבעים שחור וכסוף.

ראש המצלמה מאופיין בצמד כפתורים: הדק הצילום וכפתור ההפעלה. שניהם מלבניים, כסופים ובעיקר צמודים זה לזה בצורה מוגזמת. ההפרדה ביניהם כמעט לא קיימת ולא אחת ניסיון לכבות גרר צילום מיותר, ומעצבן יותר – ניסיון לצלם פשוט כיבה את המצלמה.

Sony DSC-W620  נדלקת ומוכנה לצילום תוך 2 שניות בדיוק, ונכבית תוך שניה וחצי. אלו זמנים סבירים למצלמה קומפקטית כל כך. הקושי מתחיל בתזמון שבין הצילומים. בין תמונות תיאלצו להמתין כשתי שניות, וגם הצילום עצמו לוקח כמעט שנייה בשל Shutter lag מורגש, קצת כמו מצלמה סלולרית ישנה. מתקבל קצב לא מרשים של תמונה כל שלוש שניות בערך. למרבה הצער אין פה שום סוג של צילום רציף.

המצלמה מצוידת בסוללה קטנה יחסית, בקיבולת של 630 mAh. היא הספיקה לנו לכמות נאה של 700 תמונות, כשליש מהן עם פלאש, בנוסף למספר דקות של צילום וידיאו. זהו נתון לא רע של צילומים מסוללה כזו, אך יש כיום קומפקטיות טובות יותר גם בקטגוריה זו.