סקירת wisebuy - מצלמה Fuji FinePix SL300 / SL305
- איכות תמונה טובה
- חיי סוללה ארוכים
- עינית וחיבור Hot-shoe
- מסך איכותי
- צילום ידני
- פלאש חלש
- צילום וידיאו פושר
- זום אופטי לא זמין בצילום הוידיאו
- זמן המתנה מעט ארוך בין הצילומים
- אין תמיכה ב-RAW
יצאנו מרוצים מההתנסות עם ה- SL300. ניסיון העבר שלנו לימד שדגמי הביניים של פוג'י מושקעים הרבה פחות מדגמי הקצה ושהם נופלים מהם בהרבה, אבל לא הפעם. אמנם עולה ניחוח מעט מיושן מהמצלמה, אך את מבחן התוצאה היא צולחת יפה. הצילומים טובים למדי, המצלמה ורסטילית ומאפשרת לעשות בה שימוש גם כמצלמה ידנית טובה ובעיקר כסופר-זום אוטומטית טובה מאוד. היא תתאים מאוד למטיילים שיסכימו לשאת במשקל והגודל, או לצלמים מתחילים.
Fuji FinePix SL300 היא עוד חוליה בשרשרת הארוכה של מצלמות סופר-זום מבית פוג'י, סדרה S. הסדרה מונה לא פחות מ-16 מצלמות שונות, הנבדלות זו מזו בעיקר בגודל הזום, המגה פיקסלים ואפשרויות השליטה הידנית.
הדגם SL300 החדש מתהדר בזום X30 (הגדול ביותר שפוג'י מציעה), חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש וברזולוציית 14.1 מגה פיקסל, שליטה ידנית מלאה, מסך בגודל 3 אינטש וצילום וידיאו HD 720p.
המצלמה נטולת זיכרון פנימי, ומאכסנת את הצילומים על כרטיסי זיכרון מסוגSD/SDHC/SDXC .
אם להודות על האמת, הופתענו מאיכות התמונות בדגם הזה. ניסיון העבר עם מצלמות סופר-זום לא מתוחכמות של פוג'י הוריד אצלנו את הציפיות, אבל הדגם הזה בהחלט מפצה על משקעי העבר. איכות התמונה במצלמה הזו טובה מאוד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בחיישן בגודל 1/2.3 אינטש בלבד מסוג CCD; מדובר בטכנולוגיה ותיקה שלא הרבה חברות מצליחות להפיק ממנה תוצאות טובות. במקרה הזה, ברוב הצילומים התמונות יוצאות חדות ויפות, ובעיקר נקיות. רמת הרעש בתמונות נמוכה, ובתנאים אידיאליים קשה מאוד למצוא רעש כלשהו בתמונות, גם במבט קרוב, כל זאת על 14.1 מגה פיקסל.
גם התמונות שצולמו בתנאים לא אידיאליים היו טובות מאוד – לא כולן, אך רובן. אחת הנקודות שפחות אהבנו בתמונות היא הגוונים המופקים. התמונות יוצאות מעט דהויות לטעמנו ונראה שההתמודדות עם טווח דינמי רחב יכולה היתה להיות טובה יותר. בנוסף, לא נמצא פרופיל צילום Vivid, כך שקצת קשה לטפל בנושא כבר בעת הצילום. אבל, וזה אבל גדול – הרבה יותר פשוט לטפל לבד לאחר הצילום (בתוכנה מתאימה במחשב) בתמונות חיוורות מאשר תמונות רועשות.
אחד הדברים הקריטיים במצלמה בעלת עדשה כזו (X30, 24-720 מ"מ) הוא מייצב התמונה, וכאן פוג'י שומרת על רמה גבוהה. קל מאוד לצלם בכל טווח הזום עם המצלמה הזו ולשמור על יציבות. אמנם, בניגוד לדגמים של חברות אחרות (סוני למשל) התמונה על המסך כשהמייצב עובד מעט קופצנית, אך לחיצה על הדק הצילום לא מוציאה מאיזון ובהחלט היינו מרוצים מהתוצאות. פרט למייצב גם איכות העדשה עצמה מצוינת. בניגוד לדגמים קודמים של פוג'י שסבלו מעיוותים קלים, כאן העדשה שומרת על צורת התמונה בכל אורך מוקד.
בתנאי תאורה חלשים איכות הצילומים יורדת, כצפוי. אך יחד עם זאת הירידה נסבלת יחסית, וגם בתאורה בינונית המצלמה מפיקה תמונות טובות. טווח הרגישות במצלמה הוא 64-6400 (8 סטופים), ואפשר בהחלט לומר שעד ISO 800 התמונות טובות. מ-1600 עד 6400, קיבלנו תוצאות לא אחידות. חלקן גרועות מאוד, וחלקן דווקא שמישות באופן מפתיע.
בניגוד לטווח ה-ISO הנאה, הפלאש במצלמה מאכזב. הוא חלש ומאיר בקושי חללים בינוניים. גם העבודה שלו בפורטרטים לא טובה – המצולמים יצאו חיוורים למדי, וגם ניסיון הסתמכות על מצב הצילום לפורטרטים לא עזר במקרה הזה.
נקודה נזקפת לזכות המצלמה בקטגורית צילום המקרו, שנחלק כאן לשניים – מקרו וסופר מקרו. הראשון משאיר את העדשה חופשייה לנוע ומאפשר צילום ממרחק שבין 7 ס"מ ל-3 מטרים (לפי הצהרת היצרן); אנחנו הצלחנו להפיק צילומי טלה-מקרו טובים גם ממרחקים גדולים קצת יותר. מצב הסופר-מקרו רלוונטי למרחק שבין 2 ס"מ למטר אחד, גם כן לפי הצהרת היצרן. במצב זה העדשה ננעלת כשהיא פתוחה לגמרי (24 מ"מ), ואנחנו הצלחנו להפיק צילומי מקרו מרשימים גם ממרחק של ס"מ בודד. אפקט הבוקה במצלמה טוב מאוד, והאובייקט המצולם יוצא מודגש בצורה משביעת רצון.
למצלמה יש 10 מצבי צילום בסך הכל, ביניהם M,A,S,P ו-C המאפשר לשמור בו הגדרות אישיות המתאימות לצלם. בנוסף לכך ישנם צמד מצבים אוטומטיים, רגיל ו-SR-Auto, המזהה את הסצנות ולא רק את האור בפריים. האמת היא שברוב המקרים ההבדלים בין המצבים זניחים, אך בסצנות ספציפיות (מקרו, לילה) יש יתרון ברור ל מצב ה-SR-Auto. מצבים נוספים הם SP הגורם למצלמה לצלם לבד ברגע שהיא מזהה חיוך; מצב זה פועל היטב בדרך כלל, אם כי אך ורק תמונות חזיתיות לגמרי נקלטות, ופרופיל או צילום מזווית אינם נקלטים.
מצב הצילום הפנורמי לא השתנה מדגמים אחרים: צילום ראשון מציג סימן 'פלוס' בצד אחד של המסך, ומגרעת בצורת 'פלוס' בצידו השני – ויש להתאים את הראשון לשנייה. כשהמצלמה מזהה התאמה היא מצלמה לבד. מצב זה מוגבל ל-3 צילומים, וכבר נתקלנו בלא מעט מנועים טובים מזה, ביניהם זה של הסוני.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו ב- SL300. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות מנוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 100 f/5.8, 1/300 sec
ISO 200, f/8, 1/180 sec
ISO 400, f/5.6, 1/340 sec
ISO 1600, f/12, 1/550 sec
ISO 6400, f/8, 1/250 sec
לעומת צילום הסטילס המצטיין, Fuji SL300 לא כל כך מתאמצת בנושא צילום הוידיאו. כבר נתוני הפתיחה שלה לא יותר ממוצעים בימינו – רזולוציית 1280x720 בקצב של 30 פריימים לשנייה, ולא Full HD.
הסרטים עצמם באיכות טובה, אם כי לא מצוינת. הם נטולי רעש רוב הזמן ונעים בצורה חלקה על המסך, אך המיקוד אטי מאוד ולא יציב. בנוסף הסרטים תזזיתיים למדי, וניכר שמייצב התמונה לא מתערב בהם יותר מדי. חיסרון אחד גדול מאוד הוא היעדר השימוש בזום האופטי בזמן צילום וידיאו. זו תכונה ששייכת לעבר, ומצלמת מסדר הגודל הזה לרוב עושות שימוש בזום אופטי. גם איכות הקלטת הסאונד אינה מרשימה במיוחד והיא מתבצעת באמצעות מיקרופון יחיד (אם כי רגיש יחסית).
פוג'י SL300 היא מצלמה לא קטנה במיוחד. מידותיה הן122x93x100 מ"מ, אך משקלה סביר יחסית– 510 גרם כולל סוללות וכרטיס זיכרון. היא עשויה כולה פלסטיק שחור מט ומחוספס, פרט לעדשה שמכוסה גריפ גומי מפוספס. איכות הבנייה טובה אך היא פשוטה למראה ולא מרשימה במיוחד.
על הסקלה שבין סופר-זום בלבד לדמוית SLR, המצלמה הזו נמצאת די באמצע. היא מאפשרת שליטה ידנית בצילום אך בצורה לא אינטואיטיבית וזריזה – אלא בעיקר למי שיחפש את האפשרות הזו. גם האפשרויות בהן ניתן לשלוט מוגבלות יחסית: ניתן לבחור בין שני מפתחי צמצם בלבד (3.1-8) וזמני החשיפה נעים בין 8 שניות עד 1/2000 השנייה. גם זה טווח קטן יותר מהממוצע, אם כי בצורה קצת פחות אקוטית ממפתח הצמצם.
ישנן אופציות נוספות הנשלטות בקלות ובזמינות בכל מצב צילום באמצעות כפתורים יעודיים על גבי המצלמה. מאחורי הדק הצילום נמצאים צמד לחצנים: האחד לצילום רציף, והשני מציג אפשרויות חיתוך תמונה על גבי המסך עוד בטרם הצילום. כפתור נוסף מאפשר שליטה בגודל התמונה, איכותה ופרופיל הצבע (מונוכרומטי, כרום או רגיל). שלושת הכפתורים הללו ממוקמים בראש המצלמה לצד חוגת מצבי הצילום וכפתור ההפעלה, שלושתם בולטים מעט מגוף המצלמה אך נוחים ללחיצה ומגיבים היטב. גם הדק הצילום הותיר עלינו רושם טוב – הוא קשיח דיו לאפשר פידבק טוב בנוגע לעומק הלחיצה, אך רך מספיק כדי לא להרעיד את המצלמה בעת הצילום.
בראש המצלמה נמצא גם הפלאש, ולצידו כפתור מכני קטן המקפיץ אותו. ומאחוריו חיבור Hot shoe לפלאש חיצוני. כמו חברות אחרות, פוג'י בחרה להוסיף על העדשה מתג נוסף לשליטה בזום. המתג ממוקם על העדשה משמאל ופועל כמו טבעת הזום הרגילה. הוא נוח לשימוש, אם כי מתוך הרגל השתמשנו יותר בטבעת העליונה. על העדשה אפשר למצוא צמד סקלות המאפשרות לדעת את אורך המוקד. אחת באורך האמיתי, והשנייה באורך המקביל לגרסת 35 מ"מ. 
SL300 מצוידת גם במסך וגם בעינית אלקטרונית, והמעבר ביניהם נעשה באמצעות לחצן ייעודי ולא חיישן קרבה, כפי שכבר קיים בלא מעט דגמים. העינית (0.2 אינטש, 200 אלף פיקסל) נוחה לשימוש ובולטת מעבר לגב המצלמה מספיק כדי לאפשר את הצמדת העין אליה. התצוגה בה טובה, והיא מציגה את כל המידע שמוצג על גבי המסך. המסך, בגודל 3 אינטש וברזולוציית 460 אלף פיקסל, טוב גם הוא. הוא מתפקד היטב בכל תנאי תאורה, מציג תמונות התואמות את המציאות וממחיש כיצד תיראה התמונה על המחשב.
התפריטים במצלמה לא השתנו לאחרונה, והם נראים לא טוב. הם אמנם נוחים יחסית לניווט, אך הם גדולים ומפוקסלים. כבר פגשנו את מבנה התפריטים הזה של פוג'י במקומות בהם הוא נראה טוב יותר, על מסכים טובים יותר. בכלל, באופן כללי, המצלמה נותנת תחושה מיושנת מעט. טווחי שליטה קטנים, היעדר זום אופטי בצילום וידיאו והתפריטים המפוקסלים נראים כאילו נלקחו ממצלמה בת שנתיים לפחות.
בחלקה הימני של המצלמה נמצא מכסה קטן שתחתיו יש חיבורי Mini-HDMI ו-USB. המכסה נפתח ונסגר בקלות ללא צורך לשבור עליו ציפורניים. בתחתית נמצא מכסה הסוגר על בית הסוללה וכרטיס הזיכרון. הוא נוח לפתיחה וסגירה, וקל לשלוף את הסוללה והכרטיס בעת הצורך.
באריזת המצלמה מגיעים כרטיס זיכרון, מטען המתחבר ישירות לחשמל, סוללה, רצועת נשיאה, מכסה עדשה, כבל USB וספרות הדרכה.
פוג'י SL300 נדלקת מוכנה לצילום תוך 1.8 שניות, בדיוק כפי שמצהירה פוג'י. זמן הכיבוי שלה תלוי במצב העדשה ומתחיל בחצי שנייה כשהעדשה במצב הרחב ביותר שלה.
בין הצילומים לוקח למצלמה כחצי שניה לעבד את הצילום, בזמן הזה המסך שחור ולא ניתן לבצע שום פעולה. בנוסף על מחצית-השנייה הזו, יש עוד שנייה של הצגת התמונה שצולמה וזמן להתמקד מחדש. בשורה התחתונה חולפות כשתי שניות בין צילומים במצב הפשוט ביותר שאינו רציף – וזה לא מספיק טוב. לפחות נוכחות הפלאש לא מאיטה את הקצב עוד יותר, וגם איתו המצלמה שומרת על 2 שניות בין התמונות.
המצלמה הזו מכילה די הרבה אופציות לצילום רציף: 6 הראשונות/אחרונות – המצלמה מאפשרת צילום בקצב של 1.2 צילומים בשנייה ובסוף שומרת את 6 התמונות הראשונות או האחרונות. ניתן לצלם 20 תמונות בקצב של 3.3 תמונות בשנייה, אך גודל הצילום יורד לבינוני או קטן. ולבסוף ניתן גם לצלם 40 תמונות בקצב של 8 פריימים בשנייה, אבל רק תמונות ברזולוציה נמוכה מאוד. אלו שלל אפשרויות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות – אבל עדיין מדובר בהיצע מרשים, יותר מרוב המתחרות בקטגוריה.
המצלמה פועלת באמצעות סוללה ייעודית בעלת קיבולת של 1700mAh שהפיקה לנו למעלה מ-2000 תמונות סטילס, כשליש מהן עם פלאש. בנוסף לכך מספר דקות של סרטי וידיאו צולמו. מדובר במספר מרשים של צילומים, אם כי יש יותר ויותר מצלמות בימינו שמגיעות למספרים הללו.