סקירת wisebuy - מצלמה Fuji Finepix HS30 / HS33 EXR
- זום ידני נדיב X30
- נוחות שימוש מעולה
- חיי סוללה ארוכים מאוד
- איכות תמונה כללית טובה
- חיבור Hot Shoe
- זמני עיבוד ארוכים בצילום רצף ו-RAW
- צילום וידיאו פושר
- הבדלים מינוריים מהדגם הקודם
HS30 עושה מה שעשתה קודמתה, ולא פחות טוב. היא מאפשרת צילום דיגיטלי פשוט בנוחות של צילום מתקדם. בעינינו היא מצלמת הגשר האולטימטיבית. מלבד חיישן מעט גדול יותר ושלל אפשרויות צילום, היא מאפשרת גם חווית צילום עמוקה וכיפית בהרבה. השליטה המתאפשרת כאן זריזה וטובה יותר מכל סופר זום אחרת, וגם איכות התמונה לא נופלת מהמתחרות.
המצלמה הזו תתאים למי שמחפש מצלמת מעבר ל-DSLR, או למי שמוכן להתפשר על איכות התמונה בהשוואה למצלמת רפלקס, תמורת עלות נמוכה בהרבה לצד עדשה ורסטילית מאוד.
סדרת מצלמות דמויות ה-SLR הפופולארית מבית פוג'י, סדרה S, ממשיכה להתעדכן. אחרי ה- HS20 המצוינת, הוציאה החברה דגמים חדשים: HS25 ו-HS30. שני הדגמים חולקים את מרבית המפרט הטכני, אך ל-HS30 יש מספר פיצ'רים שאין בדגם המקביל, כמו צילום תלת ממדי.
Fujifilm FinePix HS30 EXR (שמכונה גם HS33 בארצות מסוימות) מגיע כאשר הוא מצויד במעבד EXR, חיישן CMOS בגודל 1/2 אינטש ברזולוציה של 16 מגה פיקסלים, עדשת זום X30 רחבה בטווח של 24-720 מ"מ, זמני חשיפה שבין 1/4000 -30 שניות, טווח צמצמים 2.8-11, מסך בגודל 3 אינטש, כל אלו בצירוף צילום וידיאו באיכות Full HD ושליטה ידנית מלאה בכל דבר שניתן לחשוב עליו.
המצלמה פועלת באמצעות סוללת ליתיום-יון. יש לה זיכרון פנימי סמלי בנפח 25MB, והיא מאחסנת את התמונות והסרטונים על כרטיסי SD/SDHC/SDXC.
ניסיון העבר עם הדגם הקודם בסדרה הביא אותנו למפגש עם ה- HS30 EXR עם לא מעט ציפיות. לצערנו, רובן לא התממשו.
בתאורה טובה התמונות טובות, אך אינן מצוינות. הן אמנם חדות למדי אך הצבעים בהן אנמיים מעט, חסרי חיים. איזון הלובן לא מספיק טוב וקיבלנו את הרושם שהוא הגורם העיקרי למחסור בצבעים. ההתמודדות עם טווח דינמי רחב טובה יותר ועוברת בהצלחה רבה צילומים בעלי ניגוד רב.
עדשת ה- Fujinon הקבועה במצלמה, עם זום אימתני של X30, מתגלה כלא רעה כלל, אם כי בקצה הרחוק כמויות הרעש עלו מעט מעל המצופה, יחסית לדגם הקודם. מנוע ה-EXR נותר מצוין בזיהוי הסצנות ואופי הצילומים, ועושה רושם שפוג'י לא שינתה יתר על המידה בכל הקשור לכך.
ייצוב התמונה בדגם הזה פושר יחסית. כשעושים שימוש במצב ה-EXR המצלמה מתאימה את סגנון הצילום לחשיפות קצרות כדי להקל על חייו של המייצב, כך שאפשר לעשות שימוש במלוא טווח העדשה. בצילום ידני המצב הרבה פחות מוצלח, ולא קל לעשות שימוש במצלמה הזו ללא חצובה. עיוותים אופטיים כתוצאה מהעדשה העצומה דווקא לא נרשמו, ומבחינה זו בהחלט יש שיפור מהדגם הקודם. גם עיוותים כרומטיים לא הופיעו כמעט כלל.
Fuji HS30 כוללת טווח ISO נרחב שנע בין 100 ל-12800, המלווה בארבעה מצבים אוטומטיים. במצבים אלו ניתן לבחור ISO מינימלי בטווח שבין 400-3200. בפועל, ברגישות 800 עובר גבול הפיתוח לגודל בינוני; מעבר לכך ניתן לפתח בגודל סטנדרטי, אם בכלל. בטווח שבין 6400-12800 התמונות יצאו גרועות ולא שמישות, וכשמצלמים ב-RAW גם לא ניתן להגיע לרגישות כזו.
המבזק הנשלף מגוף המצלמה גדול וחזק, ומאיר בקלות חללים בינוניים ולמרחקים של כ-4-5 מטרים. העוצמה שלו לא גורמת לשריפת פני המצולם בצילום פורטרט, ובאופן כללי התזמון שלו מול מצבי הצילום השונים מצוין.
צילום המקרו מהנה מאוד ב- HS30, והוא מתאפשר החל מסנטימטר יחיד ואפילו פחות, במצב סופר מקרו. העדשה הגדולה מאפשרת גם טלה-מקרו מצוין. בשני מצבי הצילום, אפקט הבוקה נהדר והמצלמה מתמקדת בצורה טובה מאוד באזורים הנכונים.
יש לא מעט מצבי צילום בדגם הזה: שני מצבים אוטומטיים, פשוט, ו-EXR שמנתח את הסצנה ומתאים לה את הנתונים וסגנון הצילום. בנוסף לכך ניתן להגדיר מראש שתי סצנות שמשתמשים בהן בצורה תכופה יותר ולשמור אותן תחת השמות SP1 ו-SP2 על חוגת מצבי הצילום. ישנו צילום במצב פנורמה, שמתבצע בלחיצה אחת והסטת המצלמה בכיוון הרצוי. גם תפירת התמונה מתבצעת במקום.
כיאה לתקופה, פוג'י ציידה את הדגמים החדשים שלה ביכולת צילום 3D. לא היה לנו המסך לבחון זאת, אך מאופן הצילום – אין טעם בציפייה דרוכה. הצילום התלת מימדי מצוי תחת מצב Adv. במצלמה, ובו צריך לצלם שתי תמונות של אותו אוביקט. אחרי צילום התמונה הראשונה היא נשארת ברקע, ויש להתאים את האוביקט שנית כדי להשלים את התהליך. זה לא פשוט כמו שזה אמור להיות, וכנראה יפיק יותר צילומים מטושטשים מכל דבר אחר. עוד במצב adv., מצאנו צילום בתאורה חלשה באמצעות שילוב ארבע חשיפות, ופוקוס מקצועי – פונקציה חביבה המאפשרת לטשטש את הרקעים גם בצילומים שאינם צילומי מקרו. התוצאות של מצב זה טובות למדי וברוב המקרים המצלמה הבחינה היטב בין הנושא לרקע.
נוסף על כך ישנו מצב חביב הנקרא Superimposed, המאפשר לצלם שתי תמונות שונות שיאוחדו לכדי פריים יחיד ומיוחד המשלב שתי תמונות חצי שקופות זו על זו. רלוונטי יותר למי שמחפש אפקטים בצילום. התוצאות משביעות רצון, אך למעשה ניתן להגיע אליהן בקלות יחסית באמצעות תוכנות עריכה.
יתר מצבי הצילום הזמינים בחוגה הם אפשרויות השליטה הידנית השונות (P, A, S, M) ומצב נוסף הוא Custom, שמסומן ב-C ומאפשר שמירה של ערכים קבועים על ידי הצלם.
נוסף על מצבי צילום כאלה או אחרים ניתן לשלוט גם כמעט בכל פרמטר נוסף, לכדי שלוש דרגות: גבוה, סטנדרטי ונמוך. למשל, ניתן להגדיר את הרוויה בצילום כגבוהה, או את החדות כסטנדרטית.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה- HS30 EXR. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 100, f/3.6, 1/2 sec
ISO 200, f/4, 1/300 sec
ISO 500, f/2.8, 1/60 sec
ISO 800, f/5.6, 1/110 sec
ISO 1600, f/3.6, 1/9 sec
פוג'י HS30 EXR היא בעלת יכולות צילום וידיאו ברזולוציית Full HD (1080p ובקצב של 30 פריימים בשנייה). כמו כן היא כוללת צמד מיקרופונים להקלטה בסטריאו שעושים עבודה סבירה, אך אינם רגישים דיים לקולות הסביבה. יכולת מעניינת נוספת במצלמה היא צילום ב-320 פריימים בשנייה, צילום Hi-speed. לצערנו האיכות בצילום הזה נמוכה מאוד, ולא שווה את הטרחה.
איכות הסרטים שצילמנו ברזולוציית 1080p די גבוהה, אם כי ראינו טובות ממנה. הסרט נע באופן חלק על גבי המסך אך התמונה לא תמיד חדה מספיק. זאת תוצאה של קצת יותר רעש רקע מהרצוי, וחוסר יעילות במיקוד. המצלמה לא תמיד מבינה מתי המיקוד שלה במקום ולמרות שכיולו מהיר, לפעמים היא צריכה מספר נסיונות זריזים כאלה כדי להבין מה עומד מולה. ניתן לעשות שימוש בזום האופטי בזמן צילום וידיאו, תנועת העדשה שקטה ואינה מותירה רעשי רקע, אך היא כן גורמת לקפיצות לסרט כיוון שהעדשה קשיחה מכדי להסתובב בעדינות הנדרשת. הקבצים נדחסים במקודד H.264 ונשמרים בתצורת MOV.
Fuji HS30 ממשיכה את קודמתה בתחום מצלמות המעבר ל-DSLR. ללא ספק מדובר במצלמה המציעה את השליטה המקיפה ביותר מחוץ לעולם הרפקלס. אין כאן חידוש מבחינת מראה, אך השליטה הניתנת במצלמה הזו היא מעולה והרחבה ביותר שראינו. הדגם הזה קטן וקל יותר מקודמו, אם כי לא בהרבה: 130.6 x 96.6x 126 מ"מ מידותיו, ומשקלו 687 גרם. המידות עדיין בקטגוריית הסופר-זום ואינן בולטות במיוחד לטובה או רעה.
כאמור, השליטה במצלמה רחבה ומקיפה ביותר. השליטה בעדשה מתבצעת באמצעות טבעת ידנית ולא חשמלית. טווח הסיבוב הדרוש לשליפת העדשה הוא קצת פחות מחצי סיבוב, כך שלא נדרשים סיבובים רבים כדי להגיע להגדלה הרצויה. העדשה מצופה גריפ גומי לאחיזה נוחה. השליטה הזו יעילה ונוחה מאוד בעת הצילום. יחד עם זאת, תנועת העדשה יכלה להיות מעט חלקה יותר. יתרון גדול בעדשה זו הוא התאמתה למספר מצומצם של אביזרים המאפשרים ורסטיליות נוספת.
כפתורי השליטה בצורת המיקוד, מדידת האור, מיקום המוקד, איזון הלובן ו-ISO ממוקמים בטור לשמאלו של המסך. החזקת הכפתור הרצוי וסיבוב חוגה יעודית, הממוקמת לצד חוגת מצבי הצילום, מאפשרים שליטה בכל אחד מהפרמטרים. ברירת המחדל של החוגה הזו היא שליטה בזמני החשיפה או מפתח הצמצם. המעבר בין השניים נעשה באמצעות כפתור יעודי המצוי בראש המצלמה לצד הדק הצילום. החוגה נוחה לשימוש ואינה קשה או רכה מדי.
עוד לצד המסך ישנם חמשת מקשי הניווט על קיצוריהם (פלאש, צילום עצמי, מקרו, לחצן להגדרה אישית), וכן כפתור לצפייה בתמונות שצולמו, כפתור שינוי התצוגה, הקלטת וידיאו, נעילת פוקוס ומעבר לצפייה בעינית. הכפתורים כולם שקועים בגוף המצלמה אך עדיין נוחים ללחיצה.
המסך עצמו הוא מסך מפרקי בגודל 3 אינטש בעל 460 אלף פיקסלים. ניתן לסובב אותו ב-90 מעלות למעלה וב-45 מעלות למטה. המסך טוב מאוד ופועל היטב בכל תנאי תאורה, בזכות בהירות גבוה יחסית. צבעיו טובים ומשקפים נאמנה את התמונות המופקות. יחד עם זאת, המסך הזה הרשים אותנו יותר לפני שנה; בסטנדרטים של היום הוא די סטנדרטי.
מעל המסך נמצאת עינית אלקטרונית. העינית גדולה יחסית (0.26 אינטש) ובעלת כיסוי טוב של 100% ממה שמול העדשה. העינית מצוידת בחיישן קרבה המאפשר מעבר קל בינה לבין המסך. העינית הזו היא בהחלט בין המוצלחות שראינו, גם בכיסוי המלא, וגם בגודל. איכות התמונה טובה תודות לרזולוציה הגבוהה, 921 אלף פיקסלים. נוסף על כך, לצד העינית נמצא דיופטר למרכיבי המשקפיים, בעל גלגלת נוחה במיוחד.
שליטה ידנית מתאפשרת גם במיקוד. ישנה טבעת דקה הצמודה לגוף המצלמה ומאפשרת שליטה במיקוד. סיבוב טבעת המיקוד הוא אינסופי, ובמהלך המיקוד מוגדל דיגיטלית על המסך האוביקט עליו רוצים להתמקד. טבעת זו מופרדת מטבעת ההגדלה וקשה לבלבל בין השתיים, ומצד שני הקרבה המוגזמת לגוף המצלמה לא הופכת את השימוש בה לפשוט במיוחד, אם כי בהחלט אפשרי. פעולת המיקוד עצמה נוחה יחסית, אך יעילה יותר מול עצמים דוממים שאינם קרובים מדי לעדשה. בצילומי מקרו, למשל, קשה יותר למקם בנוחות את נקודת המיקוד המדויקת, כיוון שההגדלה הדיגיטלית הנוספת הופכת את התמונה לבלתי ברורה.
הדק הצילום ממוקם כצפוי בקצה הגריפ של המצלמה, וסביבו מתג ההפעלה. הדק הצילום נוח מאוד ללחיצה וקל מאוד להבדיל בין לחיצה מלאה לחצי לחיצה. השהיית צילום (Shutter lag) כמעט ואין בדגם הזה, מה שתורם לתחושה הטובה מהדק הצילום. שני כפתורים נוספים על הגריפ הם כפתור פיצוי החשיפה (או המעבר בין זמן חשיפה למפתח צמצם) וכפתור צילום רציף. שניהם בולטים מעט מהגוף ונוחים מאוד ללחיצה. מעל העינית נמצא חיבור Hot shoe לאביזרים נוספים, כמו פלאש חיצוני.
מימין המצלמה נמצא פתח לכרטיס הזיכרון, אותו קל מאוד לשלוף, ומשמאל יציאות לכבל AV, כבל USB וכבל HDMI. בתחתית המצלמה פתח לסוללת ליתיום ותבריג לחצובה.
האריזה כללה מכסה לעדשה ושרוך לחיבורו, שרוך נשיאה סביב הצוואר, מגן שמש לעדשה, דיסק עם דרייברים, כבל AV, כבל USB וספרות הדרכה בעברית.
פוג'י HS30 EXR נדלקת ומוכנה לשימוש תוך 2 שניות, זמן מעט אטי יחסית למצלמה שמעניקה תחושה מקצועית. הכיבוי של המצלמה מיידי.
בצילום JPG רגיל ניתן לבצע כשני צילומים בשנייה. בקצב הזה נדמה שאין ממש הגבלה על מספר התמונות האפשריות. בשימוש במבזק ניתן לצלם תמונה ב-1.4 שניות. אלו קצבים טובים למדי, ואם טורחים לבטל את האפשרות להצגת תמונה לאחר הצילום. זה חוסך שניה וחצי בין צילומים.
מה שמעיב על קצב העבודה בדגם הזה הם חוגת מצבי הצילום, שדורשת תהליך של כשתי שניות כדי לעבור בין מצבי צילום. נוסף כל כך, נותר חולי מהדגם הקודם בדמות מיקוד אטי מעט. עיבוד קובצי ה-RAW אטי מבעבר, וכל תמונה דורשת כשנייה וחצי של עיבוד על כל שני צילומים.
הצילום הרציף דווקא שופר, וכעת המצלמה מסוגלת לעמוד בקצב מקסימלי של 11 תמונות בשנייה בגודל בינוני, ו-8 תמונות בשנייה ברזולוציה מלאה. הבעיה היא שגם רצף כזה דורש שניות ארוכות של עיבוד, אז אם יש רגע קריטי לצלם, כדי לזכור להתחיל בזמן הנכון.
אולי השינוי הגדול ביותר ב- HS30 מדגמים קודמים של פוג'י הוא המעבר מסוללותAA לסוללת ליתיום-יון, בקיבולת של 1260mAh. לפי הצהרת היצרן, סוללה כזו אמורה לספק עד 600 צילומים.
לנו הסוללה החזיקה בפועל 2900 צילומים. שזה במילים, המון. לא היינו משוכנעים תחילה שהמעבר מסוללות AA לליתיום-יון מוצדק, אבל כמות הצילומים האסטרונומית מוכיחה שטעינו.