סקירת wisebuy - טאבלט Apple The new iPad (iPad 3) 16GB WiFi אפל
- המסך החד והאיכותי ביותר בקטגוריה
- ביצועים מהירים וזורמים
- מצלמה מעולה בסטילס ובוידיאו
- סאונד איכותי
- תמיכה ב-LTE, Bluetooth 4.0
- מתחמם משמעותית
- חלק מהתכנים מפוקסלים בשל הרזולוציה הגבוהה
- סוללה פחות חזקה מהקודמים
- רמקול אחד בלבד
אחרים אולי יגידו לכם שלבעלי ה-iPad 2 אין סיבה לשדרג לאייפד החדש. לטעמנו הם טועים: iPad 3 הוא הטאבלט הטוב ביותר כיום, והוא לא רק בחירה מעולה למי שאין לו עדיין מחשב-לוח, אלא חתיכת שדרוג משמעותי לבעלי האייפדים הקודמים. ההתחממות וחיי הסוללה המקוצרים מזכירים לנו שהוא לא מושלם, אבל המסך הנפלא שלו, שכל האינטראקציה מול הטאבלט נעשית באמצעותו, יגרום לכם לרצות לשכוח מכל מסך אחר שראיתם, ויהפוך את השימוש במכשיר לחוויה נהדרת.
האייפד השלישי, שהושק באמצע מרץ 2012, מצטרף להצלחה הגדולה של הטאבלטים הפופולאריים מבית אפל. כמעט כרגיל, חובבי וכתבי הטכנולוגיה הפגינו אכזבה מכמות החידושים המועטת במוצר החדש ביחס לקודמיו, בעוד המכירות בעולם הציגו נתונים מעולים. לקחנו את האייפד החדש לכמה ימים וניסינו להחליט: אכזבה או הצלחה?
המפרט הטכני מציג כמה שיפורים ביחס לדגם הקודם, כאשר המשמעותי שבהם הוא כמובן רזולוציית המסך. גודלו נשאר 9.7 אינטש, אך במקום רזולוציית 1204X768, שהייתה מיושנת גם ביחס לטאבלטי האנדרואיד המתחרים, אפל מציגה כאן מסך ברזולוציה הגבוהה ביותר בקטגוריה: 2048X1536.
עוד במפרט: מעבד A5X כפול ליבה מבוסס Arm A9 במהירות 1GHz, זיכרון RAM בנפח 1GB, מאיץ גרפי בעל 4 ליבות PowerVR SGX543MP4, מצלמת 5 מגה פיקסל עם צילום וידיאו HD 1080p ומצלמת VGA קדמית לשיחות Face-Time, קישוריות Wi-Fi a/b/g/n ו-Bluetooth 4.0 ונפח אחסון של 16/32/64GB.
כרגיל, את ה-iPad ניתן לרכוש בגרסת Wi-Fi בלבד או עם תמיכה בכרטיס Micro-SIM לגלישה סלולרית, כאשר אפל הוסיפה כאן תמיכה בדור רביעי (LTE), שבמדינות תומכות מאפשרת קצב גלישה סלולרי של עד 73Mbps או "רק" 42Mbps בדור 3.5. בישראל, אגב, אין תמיכה בדור רביעי.
כבעלי טאבלט של אפל וסלולרי המריץ אנדרואיד, ניסינו לא פעם לעמוד על הנקודה העיקרית שמבדילה בין iOS למתחרה מבית גוגל – וליתר דיוק, את אותה נקודה שמעניקה לה עליונות מסוימת והפכה את אפל לחביבת ההמון. אין להכחיש שאנדרואיד מעניקה חופש פעולה נרחב יותר ולא מעט יתרונות טכניים, ומנגד – לאפל יש משהו שהופך את השימוש במוצריה להתמכרות קלה. לדעתנו, אותה נקודה חמקמקה היא ה-Flow, אותה זרימה חלקלקה ומושלמת שמאפיינת את כל מוצריה של Apple, שנובעת מאנימציות מוקפדות ואינטואיטיביות בשילוב עם מסך רספונסיבי במיוחד שמגיב לנגיעה הקלה ביותר.
ואחרי ההקדמה הארוכה הזו, יש לומר את האמת: ההבדל בביצועים בין ה-iPad 2 לזה השלישי קיימים, אבל מינוריים מאוד בשימוש רגיל. למעשה, אפילו בהשוואה לאייפד הראשון קשה לומר שמדובר במהפך. האפליקציות השונות נפתחות תוך שנייה-שתיים מהר יותר, זה הכל. בגלישה באינטרנט ההבדל מורגש קצת יותר, ולעיתים קרובות האייפד החדש מסיים לטעון את העמוד כ-4 או 5 שניות לפני האייפד הקודם. מול Asus Transformer ההבדלים קיצוניים עוד יותר, ולעיתים האייפד הקדים אותו בטעינת עמודי אינטרנט ב-10 שניות.
ביצועי הגרפיקה מציגים שיפור משמעותי יותר, והם מצוינים בהחלט. משחקים פופולאריים כמו Temple Run ומשחקי מרוצים שונים נטענים באייפד 3 במהירות רבה ומעניקים חוויית המחשק חלקה ובקצב פריימים גבוה, וזה ממש תענוג.
ביצועי הגרפיקה מציגים שיפור משמעותי והם מצוינים בהחלט. משחקים שונים נטענים במהירות רבה ומעניקים חוויית המחשק חלקה ובקצב פריימים גבוה
מערכת ההפעלה היא iOS 5.1, ואין לנו שום דבר לחדש לכם בעניין. זו אולי אכזבה מסוימת בטאבלט הזה: להוציא הביצועים המשופרים קלות (עזבו רגע בצד את המסך), מדובר במכשירים זהים במראה ובתחושה. אפילו העיצוב כמעט ולא השתנה.
אחד הדברים הבודדים שנוספו כאן הוא פיצ'ר ההכתבה (Dictation), שמאפשר להכתיב לאייפד באופן קולי – והוא מתרגם עבורכם את המלל לטקסט כתוב. חביב, אבל לא רלוונטי בעברית, ולמען האמת תכונה כזו קיימת כבר ב-Windows שנים, מבלי שמישהו יטרח להשתמש בה באמת.
אגב, עם הרזולוציה הגבוהה של המסך (שמיד נרחיב אודותיו) מגיעה בעיה חדשה: האפליקציות הופכות לכבדות הרבה יותר, ומעמיסות במהירות על הזיכרון המובנה שאינו ניתן להרחבה. פירושו של דבר שמומלץ לקנות את הדגם בעל הזיכרון הגבוה ביותר שידכם משגת, אחרת תאלצו להתחיל למחוק אפליקציות כדי לפנות מקום לתמונות או לשירים שלכם.
כפי שבטח כבר שמעתם, iPad 3 מתחמם. כמה זה משמעותי? לטעמנו משמעותי מאוד: ההתחממות לא תגרום לכם לכוויה, ולפי הצהרת החברה גם לא פוגמת ברכיבים או בביצועים, אבל ממש לא נעים לאחוז בטאבלט אחרי 4-5 דקות של משחק, ואפילו אחרי גלישה. בעצם, גם אם תשאירו את המסך דולק לחמש דקות בלי לגעת במכשיר, תגלו שהוא התחמם מאוד וגורם לאצבעות שלכם להזיע. לא נעים. ההתחממות מתחילה מהאזור השמאלי התחתון, אבל מקרינה באופן מורגש לשאר האזורים.
סמסונג יצרה עבור אפל את המסך הטוב ביותר שלה, והטוב ביותר שבנמצא על טאבלט. גודלו 9.7 אינטש והוא מסוג IPS עם תאורת LED אחורית. הרזולוציה המפלצתית מעניקה למסך צפיפות פיקסלים של 264ppi (לעומת 132ppi באייפדים הקודמים, ולעומת 149ppi ב-Asus Transformer Prime, למשל).פירושו של דבר שהמסך לא רק חד להחריד, אלא שבמרחק צפייה סביר אין שום סיכוי שתבחינו בפיקסלים, וזה בהחלט מצדיק את הכינוי Retina – למרות שבאייפון צפיפות הפיקסלים ביחס לשטח גבוהה בהרבה.
עם זאת, הרזולוציה הזו היא חרב פיפיות ביותר ממובן אחד. מעבר להשפעה שלה על הסוללה, שנאלצת לתחזק מסך הרבה יותר תובעני וגם מעבד שצריך לתמוך בו, הרי שהחדות של התצוגה מתבטאת בעיקר בטקסטים. עמודי אינטרנט למשל בנויים מהרבה קובצי תמונה ואלמנטים גרפיים, והמתיחה שלהם על רזולוציה שגבוהה בהרבה ממה שהם תוכננו עושה להם לא טוב – הם נראים מפוקסלים. התופעה הזו ממשיכה גם בתמונות ההמחשה הקטנות שבאתרים השונים, וגם באפליקציות – אם כי יש לשער שמרבית האפליקציות יתעדכנו להתאמה ברזולוציה הזו בשנה הקרובה.
מעבר לחדות, המסך של האייפד החדש משובח גם בשאר הפרמטרים: הבהירות שלו היא מהגבוהות שבנמצא, הצבעים מדהימים בחיותם ובדיוקם, ובאופן כללי המסך הזה גרם לאייפד הקודם שלנו להיראות עצוב, מיושן וכעור. באסה לנו.
מעבר לחדות הגבוהה, המסך של האייפד החדש משובח גם בשאר הפרמטרים: הבהירות שלו היא מהגבוהות שבנמצא והצבעים מדהימים בחיותם ובדיוקם
ממדי האייפד החדש נותרו כשהיו בשני הדגמים הקודמים, אבל אם iPad 2 עבר דיאטה ביחס לראשון, הרי שהשלישי השמין קצת בחזרה ומשקלו כעת 652 או 662 גרם בגרסת ה-3G. הוא בהחלט מרגיש מעט יותר כבד ביד, אבל התרגלנו לכך יחסית בקלות ובכל מקרה השיפור במסך מצדיק לחלוטין את התוספת.
גם העיצוב נותר כשהיה, כולל פריסת המקשים והחיבורים: מקש הפעלה וחיבור לאוזניות למעלה, מקשי עוצמה ולחצן השתקה מימין ושקע טעינה למטה.
עדכון משמעותי נוסף בדגם הזה נעשה במצלמה. היא קיבלה כאן רזולוציית 5 מגה פיקסל וזכתה למערך העדשות המשופר שפגשנו כבר ב-iPhone 4s. במבחן התוצאה המצלמה הזו פשוט מצוינת, והטובה ביותר שפגשנו בטאבלט כלשהו. התמונות שצילמנו יצאו חדות, בעלות צבעים עשירים ואמיתיים וללא רעש דיגיטלי רב; גם בתוך הבית הפקנו תמונות טובות, אם כי כאן הופיעו מדי פעם בעיות התמקדות ותמונות מעט מטושטשות כתוצאה ממהירות תריס נמוכה. צילומי הוידיאו מרשימים אפילו עוד יותר – הם מצולמים ברזולוציית Full HD ונראים פשוט מצוינים הן בחדות, הן בתנועה החלקה והן בהתמודדות עם תנאי תאורה שונים. אפילו הסאונד המוקלט מצוין. שאפו לאפל.
בדף הפייסבוק שלנו תוכלו לצפות באלבום תמונות שצילמנו עם ה-iPad 3. בערוץ היוטיוב שלנו יש סרטון הדגמה של מצלמת הוידיאו במכשיר, באיכות 1080p.
המצלמה הזו פשוט מצוינת, והטובה ביותר שפגשנו בטאבלט כלשהו. התמונות שצילמנו יצאו חדות, בעלות צבעים עשירים ואמיתיים וללא רעש דיגיטלי רב; גם בתוך הבית הפקנו תמונות טובות
הרמקול הבודד נמצא בגב המכשיר בחלק התחתון, ואיכותו מפתיעה לטובה – לטעמנו היא טובה קצת יותר מהדגם הקודם. עם זאת, כשאחזנו במכשיר במצב אופקי וצפינו בסרט, התגנבה אלינו עד מהרה תחושה מוזרה ומאוד לא נעימה – כאילו התחרשנו לגמרי באוזן שמאל. זו התוצאה של רמקול בודד שממוקם בצד אחד. חבל שאפל לא מוצאת לנכון לשבץ זוג רמקולים באייפד שלה, תכונה שנמצאת גם בזולים שבטאבלטים מבוססי אנדרואיד.
כדי להתמודד עם הרכיבים החזקים שבמכשיר, אפל צרפה לו סוללה עצומה בקיבולתה: 11,560mAh. לדבריה, הסוללה אמורה להספיק לעד 10 שעות פעילות – בדיוק כמו בדגמים הקודמים.
במבחן המציאות המצב פחות אופטימי. בשימוש משולב הסוללה מחזיקה בבירור פחות מאשר האייפד הקודם, ואחרי כיומיים של פעולה לסירוגין כבר נדרשה טעינה (עם האייפד הראשון שיש לנו, לעיתים אין צורך בטעינה גם אחרי שלושה וארבעה ימים). כשבדקנו כמה זמן יכול המכשיר לפעול באופן רציף, ללא כיבוי המסך כלל, הגענו לשש שעות וחצי – משמעותית פחות מהסטנדרט כיום. עם זאת, קשה לומר שמדובר בבעיה משמעותית.
נקודה מאכזבת נוספת היא זמן הטעינה של הסוללה: לקח לה אצלנו למעלה מ-5 שעות להיטען באופן מלא. וכמובן, החיבור הקנייני של אפל קצת נמאס – היינו שמחים לשקע Micro-USB תקני.
אין חידושים בתחום הזה, וטוב שכך. האייפד החדש בנוי למופת מגוף אלומיניום אחיד, והמסך זכה לזכוכית חסינת-שריטות עם ציפוי אולאופובי (נוגד שומן), אם כי טביעות אצבע מופיעות עליו לא פחות מאשר בטאבלטים אחרים.
המוצר נמסר לבדיקה באדיבות GoMobile