סקירת wisebuy - מצלמה Samsung WB150F סמסונג
- חיי סוללה ארוכים
- אפקטים וסצנות לצד צילום ידני מלא
- שימוש רב ב-Wi-Fi המובנה
- אפשרויות שיתוף מגוונות
- תפריטים מודרניים ונוחים
- איכות הצילום אינה אחידה
- צילום וידאו פושר
- זמני מחזור אטיים
- טלה-מקרו אינו אפשרי
- לחצני תפעול לא מספיק נוחים
סמסונג הוציאה מצלמה עצלנית שתתאים לצלמים עצלנים; זו מצלמה איטית למדי שרוב התמונות הטובות שלה הן כאלה שמתבצעות ללא הגדלה ובתאורה טובה מאוד. יש ל- WB150Fאת הנתונים המרשימים על הנייר, אך הם לא ממש באים לידי ביטוי. המצלמה תתאים למי שיתרשם יותר מיכולות האלחוט המדליקות שלה (שליטה דרך הסמארטפון, העלאת קבצים ישירה) מאשר יכולות הצילום הדלות למדי.
סמסונג מגדירה את המצלמה WB150F כ"מצלמה חכמה". היא מכילה לא מעט אפשרויות שיתוף ועריכה מגוונות, כמעט כמו באפליקציות הצילום השונות. לצדה בסדרה יש עוד שתי מצלמות WB, שתיהן בעלות תמיכה ב-Wi-Fi, אך זו החכמה מבין השלוש.
המפרט של Samsung WB150F כולל חיישן CCD בגודל 1/2.3 אינטש וברזולוציית 14.2 מגה פיקסל, זום אופטי X18 בטווח של 24-423 מ"מ עם צמצם מקסימלי f/3.2, טווח רגישות של 80-3200 ISO, מסך בגודל 3 אינטש בעל 461 אלף פיקסלים. בנוסף יש למצלמה זיכרון פנימי צנוע בנפח 25MB, והיא מאחסנת את התמונות על כרטיסי זיכרון מסוג SD\SDHC\SDXC.
Samsung WB150F מסוגלת להפיק תמונות טובות למדי, אבל גם תמונות גרועות ממש. ההבדל נעוץ בעיקר בתנאי התאורה, אבל גם מייצב התמונה משחק כאן תפקיד.
נתחיל מהטובות. בתנאי תאורה מוצלחים, התמונות יוצאות צבעוניות להפליא ונטולות עיוותים כרומטיים כמעט לחלוטין. גם רעש דיגיטלי קשה לאתר בצילומים כאלה. הטווח הדינמי של המצלמה טוב גם הוא, וגם בימים עם שמש חזקה מתקבלים שמים בגוון כחול נהדר.
מצד שני, מדי פעם צצה תמונה רעה למדי, בה הרעש מצוי בשפע והצבעים נראים רע. לא הצלחנו לשים את האצבע על הגורם לכך אבל לא מדובר במשהו נפוץ כלל, כך שלא בטוח ששווה להתייחס לכך ברצינות יתר.
רמת הפירוט של התמונות שמפיקה המצלמה הזו לא גבוהה, וזה נכון לגבי כל מצב תאורה. ברגע שעוברים לקרופ של100% רואים מיד שהמצלמה מורחת חלק מהפרטים. הבעיה הולכת ומחמירה ככל שעושים שימוש בעדשת הזום; בהגדלה המקסימלית רמת הפירוט צונחת והרעש עולה משמעותית. ישנה בעיה קלה נוספת, והיא המיקוד. מבין שלושת אפשרויות המיקוד, גילינו שהמיקוד האזורי, זה שאומר למצלמה לחפש נקודות מיקוד לבד, פשוט לא מוצלח. גם כאשר הפריים מורכב מאוביקט ורקע חלק ואחיד בלבד המצלמה לא תמיד יודעת היכן להתמקד.
צילום ב-ISO גבוה גרם לנו לתחושות אמביוולנטיות. הטווח כולו נע בין 80-3200, כאשר באזור ה- 400 ישנה ירידה משמעותית באיכות הצילום, שהחל ממנה יהיה קשה לפתח תמונות בגדול. לאחר נקודה זו המצלמה שומרת על יציבות, ותמונות ב-ISO 1600 עשויות להיות שימושיות כמו אלו ב-ISO 400.
הפלאש אינו מציל את המצלמה הזו. הוא חלש למדי ומאיר בקושי חללים בינוניים. החולשה הזו גם מקשה מעט על צילום פורטרטים, כיוון שצריך למצוא את המרחק הסביר שבו הוא יאיר את האוביקט כמו שצריך.
צילום המקרו של Samsung WB150F לא רע. היא מתמקד היטב במרחק של כשניים-שלושה ס"מ, ומפיקה תמונות נאות למדי בעלות אפקט בוקה מוצלח בהחלט. על אף העדשה המרשימה, טלה-מקרו הוא לא אופציה כאן. המצלמה פשוט לא מסוגלת לכך.
על גבי חוגת המצבים נמצאים מצב אוטומטי חכם, בחירת סצנות ידנית, בחירת אפקטים, Program, A-S-M יחד, צילום וידיאו, הגדרות ו- Wi-Fi לאפשרויות השיתוף. האפקטים הזמינים פה חביבים: צילום פנורמי (המתבצע כולו במצלמה), צילום בתוך צילום, צילום במסך מפוצל המאפשר הצמדת שתי תמונות זו לזו ועוד.
הבחירה בין מצבי A-S-M אמנם מתבצעת בתוך תת-תפריט, אך נחמד לגלות שסמסונג השאירה את האפשרויות קיימות למי שמעוניין בכך.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצולמו עם ה- WB150F. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 80, f/4.5, 1/500 sec
ISO 200, f/3.2, 1/90 sec
ISO 400, f/4.5, 1/350 sec
ISO 1600, f/4.5, 1/1500 sec
כבר על הנייר, Samsung WB150F נופלת מהמתחרות באיכות הוידיאו המוצעת: צילום סרטונים מתאפשר ברזולוציית 1280x720 בלבד (720p), בקצב של 30 פריימים בשנייה אמנם, אך זה מעט מדי לימינו. הביצוע עוד פחות מוצלח מהנתונים. איכות הסרטים בינונית ביותר, התמונה רועשת יחסית ובקצה הרחוק של העדשה היא פשוט גרועה. ככל שמגדילים את התמונה הפרטים אובדים במהירות, עד שבמקסימום מתקבלת תמונה שנראית כמו אנימציית ציורי שמן.
הסאונד המוקלט גם הוא לא מרשים במיוחד. אמנם לא היה זכר לצלילי תנועת העדשה, אך גם לא לרוב הדברים האחרים; המיקרופונים בלתי רגישים בעליל.
במבט ראשון, Samsung WB150F היא מצלמה אלגנטית למראה. היא אינה גדולה במיוחד (106.5x59.9x23.4 מ"מ), עשויה כמעט כולה מתכת שחורה כאשר המתכת סביב העדשה מבריקה והיתר מט. משקלה סביר ועומד על 188.2 גרם. מבט בוחן יותר מגלה כי איכות ההרכבה כאן אינה מרשימה מאוד. הגריפ הקדמי מתגלה כפלסטיק שחור, ומופרד בצורה מעט גסה מגוף המצלמה. החריץ המפריד ביניהם נמצא בדיוק היכן שהאצבעות אוחזות במצלמה, והוא אוסף לא מעט לכלוך. בנוסף, על אותו התפר החליטו בסמסונג להכניס את הפלאש, חציו בגוף המתכת, וחציו בגריפ הקדמי. כדי שיתאים שם, חרצו במעט בגריפ. סביר להניח שהדבר פוגע במקצת בפיזור האור של הפלאש ,אך לא מדובר בתופעה שניתן לזהות בעין. בראש המצלמה הודבקה פיסת מתכת מוברשת, שהיא אמנם נאה כשלעצמה, אך מרגישה מעט כגוף זר.
פיסת המתכת הזו משובצת בכפתורי התפעול. מצאנו שם חוגת מצבי הצילום, הדק צילום המוקף בטבעת הזום וכפתור ההפעלה נמצאים בראש המצלמה. מתג ההפעלה שקוע, אינו נוח ללחיצה ותגובתו גרועה. לפעמים דרושות מספר לחיצות אגרסיביות כדי לגרום למצלמה להתעורר. להדק הצילום וטבעת הזום חוליים משלהם. העדשה נענית לטבעת הזום בקושי רב, וישנו Shutter-lag מורגש בהחלט של כחצי שנייה מרגע הלחיצה ועד הצילום בפועל. הסתמכות על צלילים ולחיצות בלבד הביאה לכך שקיבלנו תמונות של רצפה, שנוצרו מהרגע שלאחר הצילום, כביכול.
בגב המצלמה נמצאים 5 מקשי ניווט, ועוד חמישה כפתורים: הקלטה, תפריט, אחורה, מעבר לצפייה בתמונות, ומחיקה.
לצדם נמצא מסך בגודל 3 אינטש, בעל רזולוציה של 460 אלף פיקסלים. המסך טוב מאוד והצבעים בו מדויקים ונאים, אך הוא מבריק מאוד וניסיון לצלם בזווית שאינה ישירה מול העיניים מלווה בהמון השתקפויות.
לעומת דגמי עבר, סמסונג עשו כאן מהפך קטן בכל הקשור לתפריטים והניווט בהם. התפריטים רועננו ונראים מודרניים בהרבה לעומת דגמים קודמים. הרזולוציה בהם עלתה וכך גם זריזות הניווט בהם. זה נושא חשוב יותר מאשר ברוב המצלמות, כיוון שהדגם הזה כולל תמיכה ב- Wi-Fi ויתכנו מקרים בהם תרצו להעלות תמונה לרשת חברתית כזו או אחרת ישירות מהמצלמה. גם שיתוף פעולה סלולרי אפשרי כאן. העברה ישירה מהמצלמה לטלפון מתאפשרת באמצעות שידור Wi-Fi Direct מהמצלמה (ללא צורך ברשת אחרת בסביבה), ובאותו אופן מתבצע גם שימוש בטלפון כעינית מרוחקת. פעולה זו ספציפית מלווה בהשהיה של כ-3 שניות בין מה שהמצלמה רואה ומה שמופיע בטלפון, גם במרחקים קצרים, כך שגם צילום עצמי דורש סבלנות.
תכונות Wi-Fi נוספות הן העלה מיידית לאחסון הענן SkyDrive של מייקרוסופט, הצגה ישירה בטלוויזיה (רק במסכים מתאימים), שליחת התמונות במייל וגיבוי קבצים שאינם תמונות מכרטיס הזיכרון.
באריזה מגיעה המצלמה, בצירוף כבל USB המתחבר למחשב או למטען יעודי שמצורף גם כן לאריזה. בנוסף נמצא כבל USB המתחבר לטלוויזיה, שרוך נשיאה וספרות עזר.
Samsung WB150F נדלקת תוך 1.5 שניות ונכבית תוך 1.2 שניות כשהעדשה כבר סגורה, לא מהיר מאוד, אבל סביר בהחלט. בצילום ללא פלאש תמתינו כ-2.5 שניות עד התמונה הבאה, ובנוכחותו תיאלצו להמתין 4 שניות. אלו זמנים שדומים לדגמים קודמים של סמסונג, ונראה כי נוח לה עם הנתונים הבינוניים האלה. על כך אפשר להוסיף את השהיית הצילום (Shutter lag) אותה הזכרנו לעיל.
בצילום רציף גילינו תכונות מעניינות מאוד. למדנו מהתפריט שניתן לצלם בקצב של עד 5 תמונות בשניה כתלות בגודל התמונה (640X480). וגם שאפשר לצלם בקצב של שתי תמונות בשלוש שניות בערך, אם מחזיקים את לחצן ההדק. ובעיקר גילינו שכל האפשרויות האלה פשוט לא עובדות, לפחות לא במצלמה שאנחנו בדקנו. בקצב הצילום המהיר הצלחנו לצלם 2 תמונות ברצף, ואז נשארנו עם רעש הצילום המתמשך, אבל בלי תמונות. והתמונות שמצולמות כאשר ההדק לחוץ יש תחושה של צילום, אך הקבצים פגומים ולא המצלמה ולא המחשב מסוגלים לפתוח אותם.
סמסונג WB150F מצוידת בסוללת ליתיום-יון בעלת קיבולת של1050mAh , שהספיקה לנו לצילום של קצת יותר מ-1000 תמונות, כאשר חלק נכבד מהן צולם עם פלאש, ובנוסף גם מספר דקות של צילומי וידיאו, העלאת תמונות ישירה, ושליטה במצלמה דרך הטלפון. בסך הכל זהו הספק יפה מאוד.