סקירת wisebuy - מצלמה Samsung EX2F סמסונג
- תוצאות מצוינות בתאורה טובה
- צמצם f/1.4
- פלאש אפקטיבי
- שלל מצבי צילום יצירתיים
- מסך מפרקי איכותי
- טעינה עם מטען Micro-USB סטנדרטי
- שימוש נרחב ויעיל ב-Wi-Fi
- איכות בינונית בתאורה חלשה
- וידיאו 1080p, אך לא מצטיין
- זום x3.3 בלבד
- חיי סוללה קצרים
EX2F היא מצלמת חובבים עמוסה כל טוב, מצילום ידני וחיבור לפלאש חיצוני, דרך פילטרים לצילום יצירתי ועד קישורית Wi-Fi שמעניקה אפשרויות שיתוף אלחוטי נוחות. בזכות כל אלה, בנוסף לאיכות תמונה גבוהה לרוב, היא מעניקה תמורה יפה מאוד למחיר. מנגד, קשה להכתיר אותה כאידיאלית בשל חיי הסוללה הקצרים וכן חולשתה המסוימת בצילום ללא פלאש בתאורה שאינה מיטבית. מסיבה זו, ועל אף המיצוב שלה כמצלמה חצי-מקצועית, לטעמנו היא תתאים יותר לחובבנים שמחפשים מצלמה מתקדמת ולא יקרה מדי שתעניק להם גמישות ויעילות רבה, ופחות לצלמים מקצוענים שזקוקים למצלמה שנייה באיכות מקסימלית.
בין מצלמות ה-Mirroless המתקדמות לבין המצלמות הקומפקטיות הפשוטות, התפתחה בשנים האחרונות נישה ייחודית: מצלמות קומפקטיות למתקדמים. הן אמנם אינן מאפשרות החלפת עדשות, אך כוללות אופטיקה משופרת, צילום ידני מלא ותכונות נוספות. הרעיון הוא לאפשר צילום חובבים איכותי גם למי שאין ידו משגת (או סתם אינו מעוניין) לרכוש מצלמה טובה מהממוצע. כאלה הן למשל הדגמים בסדרת G של קנון, וכזו היא גם ה- EX2F החדשה של סמסונג.
מפרט המצלמה כולל חיישן BSI CMOS בגודל 1/1.7 אינטש וברזולוציית 12.4 פיקסל, עדשת זום x3.3 מבית Schneider-KREUZNACH בטווח של 24-80 מ"מ עם צמצם f/1.4-f/2.4 הכוללת מסנן ND, מסך AMOLED מפרקי בגודל 3 אינטש, תמיכה בצילום וידיאו Full HD, מייצב תמונה כפול, מיקרופון סטריאופוני, פלאש קופץ ו-Hot shoe לפלאש חיצוני, קישורית Wi-Fi מובנית ועוד.
המצלמה מאחסנת את התמונות על כרטיסי SDXD/SDHC בנפח של עד 64GB, ופועלת על סוללת ליתיום ייעודית.
EX2F מתהדרת בעיקר בנתון הצמצם שלה: f/1.4, שזמין רק כאשר עדשת הזום סגורה (כלומר ללא זום). בזכות הנתון המצוין הזה, היא מסוגלת ללכוד אור רב מאוד מהסצנה ולמעט בהעלאת ה-ISO, שגוררת בהכרח עלייה בכמות הרעש וירידה באיכות. אפילו על הפלאש ניתן לוותר במקרים רבים בזכות הצמצם. סולם ה-ISO שמציעה המצלמה נע בין 80-12,800, ומהירות התריס נעה 30 שניות ל-1/4000 שנייה.
על אף שהמצלמה מציעה שלל מצבי צילום, לקחנו בחשבון שצלמים מתקדמים ישתמשו כנראה במצלמה יקרה ומתקדמת יותר, ולכן בחרנו לבחון את ביצועי המצלמה בעיקר במצב האוטומטי ובמצב A המאפשר שליטה על הצמצם. לשמחתנו, המצלמה יודעת לדאוג יפה לעצמה.
כפי שחשבנו, EX2F מעדיפה בתבונה לפתוח צמצם כל עוד הדבר ניתן, ולא ממהרת להשתמש בטווח ה-ISO הרחב שלה. באור יום, או בתאורה טובה בתוך הבית, התוצאות טובות עד מצוינות: קיבלנו פעם אחר פעם תמונות איכותיות, חדות ומפורטות היטב, כמעט ללא פספוסים. גם איזון הצבעים היה מדויק במרבית המקרים, ולא נצפו בעיות במיקוד. החשיפות היו טובות לרוב, אם כי בסצנות מוארות מאוד נצפו לא פעם חשיפות יתר מסוימות. מבט לעומק התמונה מגלה שהחדות נותרת גבוהה כל עוד מדובר בעצמים גדולים, אבל בפרטים עדינים, בעיקר של אלמנטים שצולמו ממרחק, חלה ירידה מסוימת בפירוט ואזורים אלה נטו להיות מטושטשים ומעט מרוחים (כאמור, ניתן להבחין בכך רק בהגדלה ל-100%).
הצמצם הנדיב של המצלמה מאפשר לה לייצר הבחנה נאה טובה בין נושא הצילום לבין הרקע. עם זאת, עלינו להודות שפגשנו מצלמות מתחרות סיפקו אפקט בוקה עמוק ומוצלח יותר ממצלמה זו.
בצילום בתוך הבית בתאורה חלשה, או בשעות הערב, המצלמה מבקשת את עזרתו של הפלאש שלה, שקופץ מחלקה העליון. מדובר בפלאש אפקטיבי ויעיל מאוד, שמצליח להאיר חדר גדול למדי בצורה אחידה. אבל אנחנו מעדיפים תמיד תאורה טבעית, ולכן הקשינו על המצלמה והכרחנו אותה להתמודד עם הסיטואציה ללא הפלאש.
במקרים כאלה, המצלמה פתחה את הצמצם למקסימום ובמקביל החלה להעלות את ה- ISO. כאן כבר היינו פחות נלהבים. הרעש הדיגיטלי אמנם מתון יחסית גם בערכי ISO גבוהים, אבל התמונה מאבדת מחדותה, מצבעיה ובעיקר מהפירוט שלה, והולכת ומקבלת גוון "סלולרי" ככל שהרגישות עולה. קיבלנו אמנם תמונות שמישות יחסית גם ב-ISO 1600, אבל ציפינו לאיכות טובה יותר בתמונות שצולמו ברגישות מתונה של ISO 400, למשל.
כפי שציינו, סמסונג EX2F כוללת שלל מצבי צילום – החל מאוטומטיים לגמרי, דרך חצי אוטומטיים ועד מצב ידני מלא. בנוסף ישנו מצב "קסם פלוס" המציג שלל מצבי צילום קריאטיביים, כגון מצבי הסצנות, פנורמה (שהתגלתה כקלה לביצוע ואיכותית בתוצאה), צילום מפוצל, HDR, מברשות אומנותיות, מסגרות שונות ועוד – כך שניתן להוציא תמונות מעניינות ובעלות אפקטים ישירות מהמצלמה, מבלי לחכות לפוטושופ או לאינסטגרם.
מי שמעדיף לערוך את התמונות מתחילה ועד סוף בעצמו, ולא לתת למצלמה להחליט עבורו, יוכל להשתמש במצב צילום ה-RAW הקיים. למרבה הצער, כל תמונה שתצלמו בפורמט זה שוקלת כמה עשרות מגה-בייט, מה שיסתום לכם במהירות את כרטיס הזיכרון.
לפניכם מספר תמונות הדגמה שצילמנו עם ה- EX2F. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונות להגדלה.
ISO 80, f/3.5, 1/2000 sec
ISO 200, f/2, 1/45 sec
ISO 400, f/1.4, 1/30 sec
ISO 400, f/1.4, 1/30 sec
Samsung EX2F מאפשרת צילום וידיאו בפורמט MP4 וברזולוציית 1920x1080. בנוסף על כך ישנם מצבי צילום וידיאו מיוחדים במהירות גבוהה של 480 פריימים בשנייה (ברזולוציית 192x144), 240 פריימים (384x288) או 120 פריימים בשנייה (640x480).
איכות סרטוני הוידיאו שמפיקה המצלמה טובה בהחלט, אם כי פגשנו טובות ממנה. כל עוד צילמנו ללא זום, התמונה הייתה חדה ומפורטת, אך כשצילמנו עם זום פתוח לרווחה ניכרה ירידה בפירוט. הצבעים היו מצוינים וכך גם החשיפה. הסאונד מוקלט באופן סטריאופוני ואיכותו טובה מאוד. הזום האופטי זמין במהלך צילום הוידיאו, אך תנועתו נשמעת די בבירור בסרטון.
סמסונג EX2F היא מצלמה קטנה ומוצקה, שעשויה מפלסטיק קשיח מאוד (שמזכיר מתכת לעיתים) ובעיצוב פונקציונאלי בצבע שחור. בחלקה הקדמי נמצא גריפ רדוד, שמשפר מעט את האחיזה אך מטבע הדברים אינו נוח כמו הגריפים הבולטים והנדיבים שיש במצלמות גדולות. משקלה כבד יחסית לגודלה, 286 גרם ללא הסוללה, ובשל העדשה שבולטת מעט מחזיתה היא תתקשה להיכנס לכיס, אך היא יושבת בנוחות בתיק יד קטן.
בחלק העליון של המצלמה נמצא כצפוי הדק הצילום המוקף בטבעת הזום, במיקום מושלם שזמין בדיוק לאצבע המורה. להדק שתי דרגות לחיצה – מיקוד בחצי לחיצה וצילום בלחיצה מלאה – וההבדל בין השתיים מורגש וברור. מאחורי הדק הצילום ישנן שתי גלגלות, האחת לברירת מצב הצילום והשנייה לבחירת מצב צילום הרצף או להפעלת הטיימר לצילום עצמי. הגלגלות הללו נוקשות מעט, אך במידה הנכונה כך שלא יסתובבו בטעות בעצמן. עוד בחלק העליון של המצלמה: לחצן הפעלה המוקף בנורית לד כחולה, חיבור Hot Shoe לפלאש חיצוני, זוג מיקרופונים והפלאש הקופץ, שמאחוריו מתג הסטה קפיצי להרמתו. בקדמת המצלמה, על הגריפ, נמצאת גלגלת שלישית שתפקידה לברור בין הפרמטרים השונים (למשל, אם אתם נמצאים על תפריט ה- ISO, בגלגלת הזו תוכלו לשלות ברמת ה-ISO מה שמקל מאוד על התהליך).
בגב המצלמה נמצא המסך המפרקי מסוג AMOLED, שגדלו 3 אינטש ואיכותו מצוינת. הוא מציג תמונה עשירה וחדה בצבעים ריאליסטיים, והוא מסוגל להתמודד לא רע עם אור יום מלא. את המסך ניתן לסובב למעלה, למטה ואחורה, וכך לצלם בזוויות שונות בנוחות או להשכיב את המסך כאילו היה מסך קבוע, ולסגור אותו רק בתום השימוש כדי להגן עליו.
מימין למסך נמצאים כמה מקשי תפקוד שונים, כולם עגולים, לא בולטים במיוחד אך מגיבים כיאות. מצאנו שם לחצן להפעלה מיידית של צילום הוידיאו, לחצן לנעילת החשיפה / המיקוד, לחצני תפריט, פונקציה (גישה מקוצרת לפרמטרים השובים ביותר בצילום), צפייה בתמונות ומחיקה. בנוסף לאלה ישנה גלגלת החובקת חמישה מקשי ניווט המסודרים בעיגול, שמשמשים גם כקיצורי דרך למצב מקרו, מצבי התצוגה, שליטה בפלאש והפעלת תפריט ה-Wi-Fi.
תפריטי המצלמה, כרגיל במוצרי סמסונג, מצוינים: הם בעברית מלאה (ובשפות נוספות כמובן), והם מעוצבים היטב, ברורים ומהנים מאוד. עם זאת, עלינו להודות שיש ללמוד היטב את שיטת הניווט בתפריטים באמצעות הגלגלת והלחצנים, והניווט אינו אינטואיטיבי במיוחד.
מצב ב-Wi-Fi מאפשר העברת תמונות זריזה בין המצלמה לכל סמארטפון (ללא תיווך של רשת אלחוטית כלשהי, אלא בחיבור ישיר בין שני ההתקנים), שימוש בסמארטפון כעינית מרוחקת – כלומר כמסך חיצוני, שיתוף ברשתות חברתיות, שליחת התמונות במייל, העלאת התמונות לשירות SkyDrive של מייקרוסופט לגיבוי ענן, גיבוי אוטומטי בעת חיבור המצלמה למחשב (שמותקנת בו תוכנה תואמת) וכן הגדרת חיבור המצלמה לטלוויזיה באופן אלחוטי באמצעות פרוטוקול DLNA – שפועל כמובן רק על טלוויזיות של סמסונג. מדובר בשלל נאה במיוחד של תכונות תקשורת מתקדמות, שנדיר למצוא במצלמות אחרות. כשהיינו בנופש וללא המחשב לצידנו, מצאנו בעיקר את אפשרות העברת התמונות מהמצלמה לטאבלט שלנו כנוחה להפליא.
בצד המצלמה, מאחורי דלת הגנה, נמצאים שלושה חיבורים: USB, Mini-HDMI ו-AV.
הדלקת המצלמה מתרחשת במהירות סבירה: 2.5 שניות חולפות מרגע הפעלתה ועד שהיא יורה את התמונה הראשונה. הכיבוי מתרחש תוך כ-1.8 שניות.
בין תמונה לתמונה חולפות 1.4 שניות לכל הפחות, או 2.1 שניות עם פלאש – נתון שמתארך מעט אם הפלאש צריך להתאמץ, כלומר בחדר חשוך לגמרי. בצילום הרצף הייעודי, ניתן לצלם 3, 5 או 10 תמונות בשנייה, ללא לוותר על האיכות – מדובר בצילום רצף נאה ביותר.
בנוסף למצבים הקלאסיים, מציעה מצלמה מצב "הקלטה מקדימה", שלוכדת 10 תמונות בין חצי-הלחיצה של המיקוד ועל לכידת התמונה עצמה, מה שמבטיח שתצליחו לתפוס את הרגע גם אם לא הספקתם ללחוץ בזמן על ההדק.
סמסונג EX2F מצוידת בסוללת ליתיום-יון ייעודית, שאכזבה אותנו: חיי הסוללה היו קצרים משמעותית מהמקובל היום. הצלחנו לקבל בין 350 ל-450 תמונות, כולל כמה דקות של וידיאו, לפני שהסוללה נגמרה.
אחד הדברים ששימחו אותנו בעניין הסוללה, הייתה העובדה שחיבור ה-Micro-USB שימש לטעינת המצלמה באופן קל וזמין במיוחד. המשמעות היא שאין צורך לשלוף את הסוללה ולחפש את המטען הייעודי, אלא אפשר לטעון את המצלמה הזו כפי שטוענים את הטלפון הסלולרי שלכם, ועם אותו כבל בדיוק. מצד שני, לא תוכלו לטעון בנפרד סוללה רזרבית – וזה עשוי להיות חיסרון.