סקירת wisebuy - טלפון סלולרי LG Optimus 4X HD P880
- ביצועים גבוהים, גלילה חלקה
- מסך גדול, מדויק ובהיר
- ערכת אביזרים מפנקת במיוחד
- ממשק ידידותי וגמיש מאוד
- שבב NFC, 3 מדבקות מצורפות
- חיי סוללה טובים וסוללה רזרווית מצורפת
- מצלמה מאכזבת
- ארגונומיה לא אידיאלית
- מקלדת עברית גרועה
- לא ברור אם יקבל עדכון ל-4.1
- המסך אינו אחיד לחלוטין
- חלק מהפלסטיקה מרגיש זול
האופטימוס החדש של LG הצליח להפתיע אותנו לטובה. הפעולה החלקלקה שלו, המראה האלגנטי ובעיקר הממשק הידידותי ונוח להתאמה-אישית, הפכו את השימוש בו לנעים מאוד. LG מוכיחה שהיא יודעת לייצר מכשירים לא פחות טובים ועמוסי תכונות מיריבותיה הבולטות בשוק הסלולר, והידע שלה בעיצוב ממשקים נוחים ונגישים מסייע לה כאן באחת מנקודות החוזק של המכשיר הזה. עם זאת, חובבי הצילום יתאכזבו מאיכות המצלמה שהוטמעה ב- 4X HD, וגם הלחצנים השונים ומיקומיהם יכולים היו להיות מוקפדים יותר.
לסיכום, אם לקנות אייפון וגלקסי נראה לכם כמו ללכת אחרי העדר, כדאי לשים עין על מכשיר הדגל החדש של LG – יש לו הרבה מה להציע.
בתחילת 2012 השיקה LG את מכשיר הדגל החדש שלה מסדרת אופטימוס, 4X HD, ממשיך דרכו של ה- 2X. כפי שמרמז שמו, מדובר במכשיר שמתפאר במעבד מרובע ליבות (זה היה כשעוד ארבע ליבות היו חידוש). לאחרונה הושק המכשיר בארץ, בתזמון מעניין: ה-Google Nexus 4 החדש מיוצר על ידי LG ומעניק לה מומנטום רציני, לאחר הרבה מאוד זמן שהחברה השתרכה מאחור אחרי יריבתה הגדולה סמסונג. הנקסוס החדש, יחד עם האמון שנתנה גוגל בחברה הקוריאנית, החזירה את ההתעניינות למוצרי החברה – עניין שממנו יכול ה- 4X HD ליהנות.
מפרט המכשיר כולל את פלטפורמת Tegra3 עם מעבד Cortex-A9 מרובע ליבות במהירות 1.5GHz, מאיץ גרפי ULP GeForce, זיכרון RAM בנפח 1GB, מסך IPS בגודל 4.7 אינטש וברזולוציית 720p, מצלמת 8 מגה פיקסל עם וידיאו 1080p ומצלמה קדמית לשיחות וידיאו ברזולוציית 1.3 מגה פיקסל, רדיו, קישוריות Wi-Fi, Bluetooth, GPS, יציאת וידיאו דרך ה-USB, נפח אחסון מובנה של 16GB עם אפשרות לרחבה לעד 32GB נוספים באמצעות כרטיס Micro-SD ועוד.
המכשיר מגיע עם מערכת ההפעלה Android 4.0.4, ובשלב זה לא ידוע האם ומתי הוא יתעדכן לגרסת Jelly bean החדשה.
המכשיר מספק איכות שיחה מצוינת, בזכות צליל עוצמתי מאוד באפרכסת (אפשר בהחלט להסתפק בפחות מהמקסימום בשימוש יומיומי, כפי שאכן עשינו). הספיקר, שממוקם כמקובל בחלק התחתון של גב המכשיר, מפיק צליל חזק ומאפשר שיחות ללא ידיים. בהאזנה למוסיקה, הסאונד מהרמקול דומה מאוד לזה שמפיק ה-Galaxy S2 שלנו, ללא יתרון ניכר לאחד מהם.
בערכת המכשיר מצורפות זוג אוזניות In-ear נאות ונוחות, שנכנסות לאוזן באמצעות אטמי סיליקון. הצליל שלהן אולי אינו מדויק והרמטי, אך הן מפיקות בס ראוי לשמו וטווח תדרים נאה. עם קצת משחק באיקוולייזר המובנה אפשר להגיע לצליל טוב בהחלט.
החיבור למערכת ה-Bluetooth ברכב שלנו התבצע בדרך כלל כראוי, אבל הבחנו במשהו משונה: כשניווטנו עם תוכנת Waze, כמעט כל הנחיות הניווט הקוליות נחתכו מעט בתחילתן. יש לקוות שעדכון גרסה יפתור בעיה זו.
LG Optimus 4X HD הולך על המראה היוקרתי: הוא מגיע בגימור שחור מלבני ורשמי, עם שני חישוקי כרום כסופים שחובקים את צדדיו כשביניהם גימור משולשים זעירים ומבריקים. מכסה הסוללה עשוי פלסטיק קשיח בגימור מוברש. כל אלה נראים נהדר, אבל נוחות האחיזה נפגמת שכן הקווים החדים, הגימור המחוספס מאחור ובעיקר הפסים הכסופים הבולטים בצדדים אינם חלקים למגע ומורגשים בעת האחיזה. ביחס לגודלו הנדיב של המסך, מידותיו של המכשיר בהחלט סבירות: עוביו 8.9 מ"מ ומשקלו 133 גרם. 
בחלק העליון של המכשיר נמצאים לחצן ההפעלה והכיבוי מימין, ושקע האוזניות משמאל. בשניהם נעשו שגיאות של הנדסת אנוש: לחצן ההפעלה אמנם בולט כהלכה ומגיב היטב, אבל במכשיר כה גדול אין היגיון לשים את הלחצן הזה למעלה – האצבע לא מגיעה אליו בנוחות ויש לבצע אקרובטיקה מסוימת כדי להפעיל את המסך, בהעדר לחצן פיזי קדמי. שקע האוזניות בולט קמעא מגב המכשיר, וכשניסינו לאחוז במכשיר במאוזן – למשל כדי לצפות בסרטון ב- YouTube, הבליטה הזו הציקה לנו בכף היד.
בצדו השמאלי של LG Optimus 4X HD ממוקמים לחצני הווליום, המאוחדים ללחצן אחד ועשויים באותו גימור משולשים מחוספס של צידי המכשיר. הם מגיבים בסדר, אך לא מספיק בולטים לטעמנו. שקע הטעינה, מסוג Micro-USB, ממוקם כראוי בתחתית המכשיר.
בקדמת המכשיר נמצא המסך, כשתחתיו 3 לחצני מגע – תפריט, בית וחזור, משמאל לימין. אולי זה רק כי התרגלנו אחרת, אבל מיקומו של לחצן החזרה בצד שמאל נוח לשמאליים – ומעיק לימניים, מאחר והאגודל של יד ימין נאלצת לבצע תמרון מסורבל כדי להגיע אליו.
LG מתפארת רבות במסך שהטמיעה ב-LG Optimus 4X HD. מדובר במסך מבוסס פאנל IPS, בגודל 4.7 אינטש וברזולוציית 1280x720 פיקסלים, עם צפיפות של 312ppi. בנוסף זהו מסך עם בהירות גבוהה של 550nit.
המסך כמעט מעולה. הוא מציג צבעים נהדרים ונאמנים מאוד למקור, זוויות צפייה רחבות בזכות הפאנל האיכותי, חדות גבוהה מאוד עם קריאות נהדרת של טקסטים קטנים ובהירות חזקה שאפשרה לנו לצפות בו גם בשמש ישירה (גם כאשר מסך ה-AMOLED של הסמסונג שלנו התקשה מאוד לתפקד). עם זאת, יש במסך תופעה מרגיזה שנפוצה גם במסכי מחשב; התצוגה מפוספסת במעין קווים עדינים לרוחב, ולא חלקה לחלוטין. כאן המקום להרגיע: מדובר בתופעה עדינה מאוד, שרק חדי עין מנוסים, כנראה, יבחינו בה בכלל. ביקשנו מחמישה אנשים שונים להתבונן במסך היטב, ואף אחד מהם לא עלה על התופעה הזו לפני שאמרנו לו זאת במפורש.
מבחינת המגע, המסך מגיב נפלא. בעמודי הבית הוא מגיב באופן חלק ומיידי, וגם הגלילה בתפריטים השונים חלקה בדרך כלל. הקרדיט מגיע גם למערכת ההפעלה אנדרואיד 4.0.4, ומה ש-LG עשתה איתה. וכאן אנחנו מגיעים לחלק המעניין ביותר לטעמנו במכשיר הזה – ממשק המשתמש שלו.
כידוע, את אנדרואיד בגרסתה הטהורה תוכלו למצוא רק במכשירי Nexus, או בסמארטפונים אנונימיים וזולים. כל החברות המובילות מוסיפות מעליה ממשק עלי משלהן, מעצבות אותו, מוסיפות פיצ'רים ואפליקציות – ולעיתים קרובות זהו הבידול העיקרי ביניהן. LG ממשיכה בקו אותו פגשנו במכשירים אחרים מתוצרתה בשנים האחרונות – למשל טלוויזיות – ומציגה כאן ממשק שהוא מהחביבים והנעימים ביותר שראינו לאחרונה. ניכר שהחברה שמה דגש רב על ידידותיות, לצד קסטומיזציה ברמה גבוהה מהרגיל.
כך למשל, מסך הנעילה המדליק מתפקד כשכבת מסכה למסך האחרון שבו הייתם; כשתחליקו את האצבע עליו, יופיע חלון עגול שהולך ומתרחב וחושף את התוכן שתחתיו. מסך הנעילה כולל גם 4 אייקונים לקיצורי דרך מהירים, אותם ניתן לקבוע בעצמכם. בנוסף תוכלו לבחור את סוג השעון שיופיע במסך הנעילה (אנלוגי, דיגיטלי, עם לוח שנה בכמה סגנונות או בלעדיהם).
מסכי הבית נגללים בתנועה חלקה במיוחד, וניתן לקבוע את אנימציית המעבר – יש כמה וכמה מהן, וכולן מתוחכמות ומבוצעות היטב. עוד תוכלו להגדיר ערכות נושא מובנות מראש, להחליט אילו מתגים יהיו בוילון ההתראות ובאיזה סדר, האם הטפט ייגלל עם מסכי הבית או לא והאם הגלילה תהיה מעגלית ועוד. בכלל, נראה ש-LG למדה מממשקים של מפתחים עצמאיים, כגון CyanogenMod ו-MIUI, ויישמה אצלה – בחן ובמקצועית – את הלקחים.
עוד תופינים שצדו את עינינו: תוכנת מייל בהירה, מעוצבת ונאה (הרבה יותר ממקבילתה מבית סמסונג), לוח שנה מושקע עם מסך מפוצל שחלקו העליון מציג תצוגה יום/שבוע/חודש וחלקו התחתון מציג את רשימת האירועים הבאים; אפשרות להגדלה של תיקיה בעמוד הבית כך שתתפקד כמעין ווידג'ט ותציג את תוכנה מבלי שתצטרכו ללחוץ עליה לשם כך; שלל ווידג'טים מעוצבים ונוחים; אפליקציית SmartShare לשיתוף תכנים בבית עם מכשירים תומכים; מצב Quick Memo המאפשר להתחיל לשרבט על המסך בכל מצב נתון ולשמור את השרבוט לאחר מכן (נחמד בתיאוריה, לא מאוד שימושי בפועל); תוכנת גיבוי מובנית לכל מה שתרצו (כולל הגדרות, מסכי הבית, יומן שיחות ואפילו אפליקציות) ועוד הרבה מאוד.
בעמוד הפייסבוק שלנו תוכלו למצוא גלריה עם שלל צילומי מסך הממחישים את ממשק המכשיר.
יוצאת הדופן הבולטת בכל הטוב הזה היא המקלדת, ויתר דיוק – המקלדת העברית. זו האנגלית נוחה מאוד להקלדה ומגיבה ברטט נעים, אבל פריסת המקשים במקלדת העברית פשוט נוראית. הלחצנים לא ממוקמים בפריסה השגרתית והמוכרת, מה שהופך את ההקלדה למתישה ועמוסת שגיאות. למרבה המזל ניתן להשיג שלל מקלדות איכותיות, חינמיות או בתשלום, דרך חנות האפליקציות, ולכן לא נטור למכשיר טינה על פגם זה.
במבחן הביצועים, LG Optimus 4X HD עושה עבודה טובה מאוד. הזכרנו כבר שהגלילה בו מהירה וחלקה במיוחד; מרבית היישומים נטענים במהירות ואין לו בעיות עם ריבוי משימות. משחקים סטנדרטיים הצלחנו להפעיל ללא שום בעיה, אבל במשחק Asphalt 7 התובעני קצב הפריימים היה נמוך מדי. מבחינת יציבות, במהלך כשבוע וחצי חווינו קפיאה אחת של תוכנת הטלפוניה שחייבה אותנו לבצע אתחול. מעבר לכך – היו עיכובים קלים פה ושם בפתיחת של יישומים, אבל הם השתחררו די מהר ואפשרו לנו להמשיך ולעבוד – שום דבר שלא ראינו במכשירי אנדרואיד אחרים.
ערכת המכשיר, לפחות אלו שיירכשו על ידי היבואן הרשמי, גם היא סיבה למסיבה. מעבר לערכה הבסיסית (מטען, כבל USB ואוזניות), מעניקה החברה לרוכשים ערכת מתנה מהודרת, שבתוכה תמצאו את הפריטים הבאים: מגן מסך, קייס פלסטיק דק ושחור למכשיר, מעמד שולחני קטן המשמש גם לטעינה, עט סטיילוס מהודרת, 3 מדבקות NFC, כרטיס Micro-SD בנפח 16GB ואפילו – תחזיקו חזק – סוללה נוספת, זהה לזו שבמכשיר. מדובר בערכה נדיבה להפליא ששווייה כ-350 שקלים.
LG Optimus 4X HD מגיע עם מצלמת 8 מגה פיקסל, כולל מיקוד אוטומטי, מייצב תמונה ופלאש LED יחיד. ניתן לצלם איתה גם וידיאו ברזולוציית 1080p ובקצב של 30 פריימים בשנייה.
ממשק המצלמה נאה, מובן ולא עמוס, ויש בו את כל הפונקציות השכיחות. הבחנו שהמצלמה מעט עצלה: לקוח לה זמן לעלות, והצילום עצמו מושהה באופן מורגש. גם המיקוד אטי מהרצוי. פונקציה חביבה שמצאנו במצלמה היא צילום בעת אמירת "צ'יז", שלא ממש עבדה אצלנו כמצופה.
במבחן התוצאות המצלמה מאכזבת, והתוצאות אינן הולמות מכשיר ברמה כזו. התמונות שצילמנו סבלו לעיתים קרובות מצבעים לא מאוזנים ולא טבעיים, מרעש דיגיטלי רב בתוך הבית, מחשיפות לא מדויקות או בפוקוס שגוי וממראה כללי מלאכותי. בעיקר הפריע לנו המחסור בפרטים עדינים בעומק התמונה. המראה הכללי של התמונות אולי נחמד במבט ראשון, אבל התופעות שתיארנו חוזרות על עצמן במרבית התמונות. ואם לא די בכך – במרכז התמונה מופיע כתם וורוד, שבתמונות עם רקע בהיר ואחיד קל להבחין בו (תופעה שהופיעה כבר במצלמות סלולריות של חלק מהמתחרים).
גם צילום הוידיאו רחוק מלהרשים, על אף הרזולוציה הגבוהה. הפירוט הלקוי נמצא גם כאן, וכך גם הצבעים שאינם מדויקים. בנוסף נראה שהמצלמה מנסה כל העת לשפר את הפוקוס, וזה ניכר בתנועות זעירות ומעצבנות לאורך כל הסרטון.
בדף הפייסבוק שלנו תמצאו גלריית תמונות שצילמנו עם מצלמת המכשיר.
מבחינת תמיכה בסרטי וידיאו, שמחנו לראות שהמכשיר מסוגל להריץ קובצי MKV ברזולוציית 1080p באופן חלק. LG הטמיעה בנגן הוידיאו שתי תכונות מדליקות – האחת מאפשרת לקבוע את מהירות ההרצה של הסרט (הילוך אטי או מהיר), והשנייה מאפשרת להריץ בתוך הסרט על גבי בר ההתקדמות, כאשר בחלונית קטנה מעל הבר מתנגן בכל רגע נתון הקטע שאליו הגענו (להבדיל מתמונה סטטית במכשירים אחרים). LG הכניסה את הפיצ'ר הזה כנראה כדי להשוויץ ביכולות העיבוד של המכשיר, אם כי הוא לא באמת שימושי בפועל.
נגן המוזיקה חביב ונוח, ללא פונקציות מרעישות. הוא כולל איקוולייזר עם מספר תבניות צליל מובנות ואם אפשרות לעריכה ושמירה של תבנית צליל לפי טעמכם.
LG Optimus 4X HD יוכל לעבוד בכל רשתות הסלולר בישראל, בזכות תמיכה בתדרי דור שני וכן בתדר 850 בדור השלישי. הוא מסוגל להוריד מידע בקצב של עד 21Mbps עם רשתות HSDPA. בנוסף מצויד המכשיר בקישוריות Wi-Fi b/g/n עם אנטנה כפולה לשיפור הקליטה, תמיכה ב-Wi-Fi Direct, Bluetooth 4.0, שבב NFC ו- GPS.
כצפוי, חוויית הגלישה במכשיר טובה מאוד. המסך הגדול והחד מאפשר צפייה נוחה בדפי אינטרנט, ומרבית האפליקציות תומכות כבר ברזולוציה שלו. הגלישה מהירה ולא חווינו תקלות מיוחדות. החיבור למחשב עם כבל USB מתאפשר במגוון דרכים, שלמרבה הצער Mass storage אינו אחד מהם; תאלצו לבחור ב-MTP להעברת מדיה, או במצב שיתוף אינטרנט, טעינה בלבד וחיבור עם תוכנה ייעודית של LG.
קליטת ה-GPS מתבצעת תוך שניות ספורות, והניווט במכשיר בתוכנת Waze היה יציב ויעיל.
מקלט ה-NFC, יחד עם 3 מדבקות התגים שתקבלו בערכה ותוכנה ייעודית במכשיר, מאפשר לכם לבצע פעולות בנגיעה, וזה חביב ביותר. בממשק תוכלו לבחור פרופילים (למשל עבודה, בית, נסיעה) ולהצמיד לכל אחד מהם סט של פעולות. כך למשל תוכלו בכניסה לרכב, עם הנגיעה בתג, להפעיל את ה- Bluetooth, לכבות את ה-Wi-Fi ולהפעיל את נגן המוזיקה. בדקנו וזה עובד מצוין.
LG Optimus 4X HD מצויד בסוללת ליתיום-יון נשלפת בקיבולת של 2150mAh, קיבולת נאה בהחלט. לדברי החברה היא מסוגלת לספק עד 686 שעות המתנה או עד 10:50 שעות שיחה.
כשמצאנו שערכת המכשיר כוללת סוללה נוספת, התעורר בנו חשד. מניסיון עבר, מכשירים שהגיעו עם מטען לרכב או סוללה נוספת היו בדרך כלל כאלה שהסוללה שלהם הייתה חלשה במיוחד. למרבה השמחה, זה לא המקרה כאן: חיי הסוללה התגלו כטובים בהחלט, או לפחות כמיישרים קו עם הסטנדרט כיום. בשימוש סטנדרטי הגענו בלי כל קושי ליום עבודה מלא, וביום בו לא השתמשנו הרבה בטלפון הצלחנו להגיע ליום וחצי ואף למעלה מכך. יחד עם הסוללה הרזרווית שבערכה, הסיכוי שתתקעו ללא אנרגיה לטלפון שלכם נמוך, ולכן הציון 10 בסעיף הסוללה ראוי מאוד למכשיר הזה.
במבט כללי, LG 4X HD נראה סולידי ובנוי כראוי. מכסה הסוללה שלו קשיח ואיתן, והוא מורכב בחוזקה למקומו; על חזית המכשיר מגנה זכוכית מסוג Gorilla Glass שנחשבת לעמידה לשריטות. מאידך, כשלוחצים על צדדי המכשיר (באזור הפסים הכסופים שמקיפים אותו) נשמעים רעשי פלסטיק שאינם מבשרים טובות. נראה גם שהכרום המבריק הזה צפוי להתקלף במוקדם או במאוחר ולחשוף תחתיו את הפלסטיק.