Sony CyberShot DSC-H200

שתף באמצעות:

מצלמה Sony CyberShot DSC-H200 סוני

סקירת wisebuy - מצלמה Sony CyberShot DSC-H200 סוני

הטוב
  • זום אופטי X26
  • קצב צילום לא רע
  • עיצוב נאה
הרע
  • איכות הצילום פושרת
  • היעדר יכולות מקרו מינימליות
  • סט חיבורים דל
  • וידאו 720p בלבד
  • מכסה סוללות בעייתי
בשורה התחתונה

סוני ייצרה כאן מצלמת פוינט-אנד-שוט מוכלאת עם מצלמת סופר-זום, שמציעה חווית צילום פשוטה דרך עדשה גדולה. מי שעשוי לרצות מצלמה כזו הם משתמשים ביתיים שרוצים מעט יותר ורסטיליות ממצלמה קומפקטית רגילה; אותם משתמשים עשויים גם להתפשר על איכות התמונה וגודל המצלמה תמורת אותה ורסטיליות בעדשה. ובכל זאת, לטעמנו הדגם הזה לא מספיק טוב אפילו בשביל קהל היעד הפשרני שלו. איכות התמונה לא מספיק טובה, והעדשה מוגבלת בהרבה (איך אין מקרו?) ממה שצפוי מהנתונים שלה.

הקדמה

קו מצלמות הסופר-זום של סוני השתנה מעט לאחרונה. הוא כולל כיום 5 מצלמות, מתוכן שתיים שומרות על צורה של מצלמת כיס ובעלות זום של x20 בלבד, ולצדן 3 דגמים בעלי מראה סופר-זום מוכר יותר, מה שמכונה "דמוי SLR". הצורה היא בערך הדבר המשותף היחיד שיש ל-H200 עם שני האחרים: זהו הדגם החלש (והזול משמעותית) מבין השלושה, ולו זום אופטי x26 וחיישן 1/2.3 אינטש מסוג CCD. הדגמים הנוספים הם HX200V בעל זום של x30 ו- HX300 בעל זום של x50, שניהם בעלי חיישן CMOS.

עוד כוללת ה- Sony DMC-H200 רזולוציית תמונה מרבית של 20.1 מגה פיקסלים, מסך בגודל 3 אינטש בעל 460 אלף פיקסלים, צילום וידאו ברזולוציית 720p, טווח צמצם של f3.1 - f5.9, וכן שליטה ידנית סבירה בזמני החשיפה (1/1500-30) ומפתח הצמצם.

המצלמה פועלת באמצעות 4 סוללת AA. יש לה זיכרון פנימי סמלי בנפח 50MB, והיא מאחסנת את התמונות והסרטונים על כרטיסי SD/SDHC/SDXC או Memory stick Duo / Memory Stick Duo Pro.

צמצם
החריר או הפתח שדרכו עובר האור לחיישן התמונה. גודל החריר (מפתח) קובע את כמות האור שתגיע לחיישן. מפתח צמצם גדול (ערך מספרי נמוך) יאפשר צילום איכותי יותר בתנאי תאורה ירודים. בצילום בתנאים בהירים מאוד יתאים מפתח קטן יותר. מפתח הצמצם נמדד ביחידותf  (או f stop) בערכי מינימום ומקסימום, לדוגמה: f2.8–f4.9 אוf2.1–f3.1 .  ככל שהערך המספרי קטן יותר, קוטר החריר גדול יותר וכמות גדולה יותר של אור מגיעה לחיישן, ולהפך. מומלץ לבחור מצלמה עם הערך המינימלי הקטן ביותר שהתקציב שלכם מאפשר, כאשר מפתח של 2.8 נחשב טוב למדי עבור הצרכן הממוצע.

איכות צילום (45%)

7

כבר מהרגע הראשון היה לנו ברור שיש לנו כאן עסק עם מצלמה בינונית במקרה הטוב. 20 מגה פיקסל על חיישן כה קטן אינו מתכון להצלחה. גם השימוש בחיישן מסוג CCD מעיד שסוני לא ציידה את הדגם הזה במיטב הטכנולוגיה שיש ברשותה.

בתאורה טובה, איכות התמונות שמפיקה המצלמה טובה אך לא מבריקה. במבט כללי אפשר לזהות מעט רעשים ואיבוד פרטים, אובייקטים קטנים בעומק התמונות הופכים לגושי צבע מרוחים וחסרי זהות. גם עיוותים כרומטיים לא קשה לאתר כאן, והילות סגולות מצויות בשפע בכל אזור בעל ניגודיות ולו הקטנה ביותר.

מבט בוחן יותר של התמונות לא העלה תובנות חדשות, ורק גילה שאובדן הפירוט גדול משהוערך תחילה ובחלק מהמקרים המצלמה ניסתה לתקן זאת עם חידוד יתר לא מוצלח. לא היינו מסתכנים בפיתוח התמונות האלה לגודל יותר מבינוני.

חשוב לציין בנקודה הזו שרוב התמונות צולמו גם ברזולוציה המקסימלית של המצלמה, וגם ב-10 מגה פיקסל, במטרה לנסות ולקבל תוצאות טובות יותר. ההבדלים בין המצבים קיימים, אך זניחים יחסית. יש שיפור מסוים ברמת הפירוט, אך האיכות הכללית עדיין פושרת. מבחינת אורכי מוקד, התרשמנו שהבעיות גדלות יחד עם אורך המוקד, אך בצורה לא משמעותית. אולי בגלל שהגדלה של x26 כבר לא נחשבת להרבה מדי בימינו.

הטווח הדינמי של המצלמה אינו מבריק גם הוא, והיא ממהרת לשרוף חלקים בהירים בתמונות. צילום נוף עם שמש חזקה יפיק שמיים דהויים מאוד, וצילום ביום מעונן חלקית פשוט שורף את כל המקומות בהם פוגעות קרני שמש בעננים.

מייצב התמונה עושה כאן עבודה טובה. גם העובדה שהזום לא מאוד גדול כנראה עוזרת. קל מאוד להתמקד על האובייקט הרצוי, והפוקוס עושה את עבודתו ביעילות וזריזות.

הצילום בתאורה ביתית ב- Sony H200 ממשיך את הקו הפושר. טווח ה-ISO שמיועד להתמודדות הזו צנוע מאוד ונגמר ב-3200. יחסית לסולם ISO כה קצר, קיווינו שאולי כולו יהיה שמיש – אך לא. התמונות שצולמו ברגישות 3200, אפילו בתאורה סבירה, היו פשוט גרועות. הצבעים מתעוותים לגמרי, מתווסף המון רעש ומשום מה גם הפוקוס לא טוב. כשעולים ל-ISO 1600 המצב משתפר קלות – אך התמונות עדיין אינן בגדר השמיש. ב-ISO 800 אפשר לפתח בגודל בינוני, ויתר הסולם (80-400) עושה עבודה נורמלית.

הפלאש במצלמה דווקא די בסדר. הוא מאיר חללים בינוניים בצורה סבירה, זאת למרות שהתנהגות נורת ה-LED שלצדו משונה למדי. היא נדלקת לחצי שנייה בערך ברוב המקרים, ואז המצלמה פשוט מכוונת את הפוקוס שלה לאינסוף. מדי פעם הנורית נדלקת למעט יותר מחצי שניה, אבל לא ממש הצלחנו לשחזר את התופעה בצורה מסודרת. המצב האוטומטי החכם זיהה יפה צילום פורטרטים, ואז שרף את פני המצולם עם פלאש אטי אך חזק מדי.

היינו מציינים שצילום המקרו לא טוב במיוחד, אבל כיוון שהאופציה כלל לא קיימת, אין כל כך למה להתייחס. המרחק המינימלי מאובייקטים הוא בערך 5 ס"מ, כשהעדשה בצדה הרחב ביותר. וגם אז, המיקוד יצליח רק אם האובייקט והרקע באותו מישור. מנסים לצלם פרח  על רקע של שדה? תקבלו את הפוקוס איפשהו מאחורי הפרח. טלה-מקרו גם לא ממש עובד. אפשר להתמקד על עצמים קטנים מרחוק, אבל לא מספיק בשביל האפקט הרצוי. גם בתפריט הסצנות הייעודי לא קיימת אפשרות לצילום כזה.

סוני H200 מאופיינת במצבי צילום מועטים: סצנות, אוטומטי, מצב P, מצב ידני מלא, פנורמה ווידיאו. ישנן 11 סצנות בתפריט הייעודי לכך, ביניהן: צילום, אוכל, חיות מחמד, חוף, שלג, זיקוקין ועוד.  הצילום הפנורמי מתבצע באמצעות לחיצה על הדק הצילום והסטת המצלמה מצד לצד. פשוט ויעיל, התפירה מתבצעת על גבי המצלמה תוך מספר שניות. התפירה מתבצעת היטב בלי כפילויות ועיוותים, אך התוצאה רחוקה מלהשביע רצון וסובלת מרוב הבעיות שמאפיינות את המצלמה הזו, ועוד קצת. המיקוד בעייתי והפירוט גרוע. גם מספר המגה פיקסלים עובר צמצום משמעותי ונשארת תמונה בינונית ביותר.

לפניכם מספר תמונות הדגמה שצילמנו עם ה- H200. שימו לב שאיכות התמונות עשויה להיות נמוכה מעט מהמקור בשל המעבר לאינטרנט. לחצו על התמונה להגדלה.

ISO 80, f/3.1, 1/800 sec


ISO 200, f/3.9, 1/250 se


ISO 400, f/5.9, 1/200 sec


ISO 3200, f/3.1, 1/125 sec

סצנות
מצבי צילום מובנים במצלמות דיגיטליות, שאמורים להביא לתוצאה מיטבית בתנאי תאורה מסוימים מבלי שהמשתמש יצטרך להתעסק בפרמטרים כמו חשיפה, רגישות, תריס, צמצם וכדומה - את כל זאת מבצעת המצלמה באופן אוטומטי בהתאם לסצנה שנבחרה.דוגמאות לסצנות נפוצות במצלמות: שקיעה, ילדים, חיות מחמד, מסיבה, מתחת למים, תאורה אחורית, חוף הים, שלג ועוד.במצלמות רבות ישנו מצב אוטומטי עם זיהוי סצנות, כלומר - במקום שהמשתמש יבחר בסצנה המבוקשת, המצלמה עצמה מזהה את הסצנה באופן אוטומטי ומתאימה את עצמה; כך לממשל אם מתקרבים אל פרח המצלמה עוברת למצב מאקרו.

וידיאו וקול (15%)

7

Sony H200 היא מצלמה בעלת יכולות וידיאו די בינוניות. כבר על הנייר נקודת הפתיחה לא משהו: צילום ברזולוציית 720p בקצב של 30 פריימים בשנייה אלו נתונים לא מרשימים שמתאימים למצלמות בנות שנתיים-שלוש. הביצוע עצמו פושר גם כן, חוסר הפרטים מאפיין גם את סרטי הוידיאו, ולכך אפשר לצרף גם את העובדה שהמיקרופון פה מאוד לא רגיש, וגם קולות ממרחק של פחות ממטר לא תמיד נקלטו כראוי. ניתן לעשות שימוש בזום האופטי, אך לא נעשה שום ניסיון להאט את תנועת העדשה והיא רצה קדימה ואחורה ומוסיפה קופצניות לסרטים. יתר על כן, הרעש מהמנוע של העדשה דווקא כן נקלט בסרטים.

קרופ
חיתוך חלק מסוים מתוך התמונה. לעיתים ישנו חלק מוצלח בתמונה אך שאר הרקע פחות מעניין אותנו, ואנחנו מעדיפים לחתוך את החלק המעניין או המוצלח מתוך הרקע, ולהשאיר רק אותו. אחת המעלות של ריבוי הפיקסלים, הוא האפשרות לבצע קרופ, חיתוך של חלק מהתמונה, ועדיין להישאר עם מספיק פיקסלים כדי להדפיס את התמונה המתקבלת בגודל סביר.

נוחות שימוש (20%)

8

ל- Sony DSC-H200 מידות שגרתיות יחסית, 122.9x83.2x87.2 מ"מ ומשקל של 530 גרם כולל הסוללות. גוף המצלמה עשוי פלסטיק בגימור מט, פרט לעדשה שעשויה מתכת מבריקה. המצלמה נראית ומרגישה איכותית ומוצלחת מבחינת איכות הבנייה וההרכבה.

גוף המצלמה עשוי פלסטיק בגימור מט, פרט לעדשה שעשויה מתכת מבריקה. המצלמה נראית ומרגישה איכותית ומוצלחת מבחינת איכות הבנייה וההרכבה

בראש המצלמה נמצאים חוגת המצבים והדק הצילום מוקף טבעת זום, ולצדם כפתור הפעלה. האחרון שקוע מעט ולא מאוד נוח ללחיצה. הדק הצילום מעט קשיח ללחיצה, וסובל מהשהיית צילום (Shutter lag) של קצת פחות מחצי שניה – עדיין בגדר הסביר.

בראש המצלמה נמצאים חוגת המצבים והדק הצילום מוקף טבעת זום, ולצדם כפתור הפעלה. האחרון שקוע מעט ולא מאוד נוח ללחיצה. הדק הצילום מעט קשיח ללחיצה

הכפתורים בגב המצלמה סטנדרטיים (מקשי ניווט, תפריט, מעבר לצפייה בתמונות) והם בסדר גמור. היה קצת חסר לנו כפתור לצילום וידיאו מהיר שקיים בהרבה סוגים של מצלמות ואיכשהו לא נוכח פה.

למצלמה מסך בגודל 3 אינטש ובעל רזולוציה של 461 אלף פיקסלים. משום מה המסך נמצא בתוך מסגרת זכוכית נוספת שגדולה ממנו מעט. קשה להכריע מי מבין שכבות הזכוכית אחראית להשתקפויות, אך השילוב שלהן בהחלט הופך את השימוש במסך בתאורה חזקה לבעייתי למדי. בתאורה ביתית המסך מתפקד היטב, למרות שהתוצאות שהוא מציג לא לגמרי מייצגות את המציאות. המסך מדגיש את הגוונים הבהירים ומעט רווי מדי.

הכפתורים בגב המצלמה סטנדרטיים (מקשי ניווט, תפריט, מעבר לצפייה בתמונות) והם בסדר גמור. היה קצת חסר לנו כפתור לצילום וידיאו מהיר

בצד שמאל של המצלמה ישנה דלת שמסתירה יציאת Micro-USB בלבד. באופן מוזר הדלת די גדולה ואפשר היה אולי להוסיף יציאה אחרת נוספת. בתחתית המצלמה נמצא תא הסוללות וכרטיס הזיכרון. המכסה של התא הזה נסגר בדוחק רב על הסוללות, ולפעמים לא נסגר כמו שצריך.

ערכת המצלמה כוללת כיסוי לעדשה, 4 סוללות AA, שרוך נשיאה, כבל USB וספרות הדרכה.

צילום וידיאו
במצלמות רבות ניתן לצלם וידיאו באיכות נמוכה עד טובה ובחלקן גם להקליט קול. משך הצילום תלוי בדרך כלל בגודל הזיכרון וברזולוציית הצילום. מבחינת איכות וביצועים, מצלמת סטילס רחוקה מלהוות תחליף ראוי למצלמת וידיאו. אבל מי שמעונין לצלם וידיאו באיכות סבירה שיקפיד לבחור מצלמה עם הנתונים המתאימים. איכות הוידיאו נמדדת ברזולוציה ובמספר פריימים לשנייה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר וככל שמספר הפריימים לשנייה גדול יותר, התמונה תראה חלקה ורציפה יותר. לצילום וידיאו באיכות גבוהה בחרו רזולוציית וידיאו של 640x480 ויותר ו-30 פריימים לשנייה. כמו כן, רצוי לבחור מצלמה שבה הזום פעיל בעת צילום הוידיאו.

זמן אתחול וזמן מחזור (10%)

9

ל- Sony H200 לוקח 1.7 שניות להיות מוכנה לצילום, ו-1.5 שניות לכבות; כשעושים שימוש בזום והעדשה בחוץ, לוקח למצלמה 3.7 שניות לקפל אותה ולכבות.

במצב האוטומטי אפשר לצלם 3-4 תמונות במרווח של שנייה וחצי בערך עד שהמצלמה עוצרת לעיבוד של שניות ארוכות. במצב P אין צורך בעיבוד נוסף, ונותר רק הרווח של שנייה וקצת בין הצילומים. התפריטים הויזואליים שקופצים בין מצבי הצילום מאטים מעט את העבודה, אך לא יותר מדי. הצילום הרציף הייעודי מאפשר צילום בקצב של 1.25 תמונות בשנייה, כל עוד לוחצים על הדק הצילום. בסך הכל אלו לא מספרים מרהיבים, אך הם בהחלט לא רעים.

סוללה (10%)

8.5

H200 פועלת באמצעות 4 סוללות AA. בבדיקה שלנו עשינו שימוש בסוללות שהגיעו עם המצלמה (אלקליין) שהספיקו לנו ל-1200 תמונות, מהן כשליש עם פלאש, ונוסף על כך גם מספר דקות של סרטוני וידאו. אלו חיי סוללה לגמרי לא רעים, אבל דגמים מורכבים יותר ומוצלחים בהרבה של יצרניות מתחרות הצליחו להפיק כמעט כפליים מכך.