את Asus Vivo Tab Smart ME400C מפעיל מעבד כפול ליבה הפועל במהירות 1.8GHz וניזון מ- 4 נימים. המעבד מיוצר בליתוגרפיית 32 ננומטר ובו גם 1MB של זיכרון פנימי התומך בטכנולוגיית 32 ביט בלבד, ולא ב- 64 ביט שהפכה כבר לסטנדרט. המעבד מכיל גם את המאיץ הגרפי הבסיסי Intel HD GMA. מהמפרט הזה ניתן ללמוד שמערכת ההפעלה Windows 8 לא תעשה חיים קלים לחומרה החלשה יחסית.

את טעינת מערכת ההפעלה משלים Smart בתוך 30 שניות, ארוך יותר מ- RT אך עדיין זמן קצר יחסית למקובל. שמחנו לגלות שבכל הנוגע לשימוש יום יומי שכלל גלישה באינטרנט, שמיעת מוזיקה ועבודה על מסמכי אופיס השונים לא נתקלנו בעכבות מיותרות והאפליקציות והתוכנות השונות עבדו במהירות משביעות רצון.

בניגוד ל- RT, ניתן להריץ סרטי HD, זאת הודות לאפשרות להתקין תוכנות ומקודדים על גבי מערכת ההפעלה. סרטים ברזולוציית 720p פעלו כנדרש חרף העובדה שמעבר בין קטע אחד למשנהו לווה בעיכוב של שניות בודדות בהן שמענו את פסקול הסרט ולא ראינו תמונה. לעומת זאת, סרטים ברזולוציית 1080p התקשו לפעול ובקטעים עמוסי אפקטים או בסרטים בעלי Bitrate גבוה חשנו בתמונה לא רציפה שהוצגה לנו.

למרות שבתיאוריה הטאבלט מאפשר להריץ באמצעותו גם כותרי משחק, בשל היעדר מאיץ גרפי ראוי וכן מעבד רב עוצמה מרבית הכותרים מן השנים האחרונות לא יפעלו באופן משביע רצון. שימוש בתוכנות גרפיות מתאפשר בטאבלט זה אם כי מדובר באתגר הן למשתמש והן לחומרה, שמתקשה להתמודד עם המשימות ומציגה ביצועים נמוכים שלווים גם בקפיאות תדירות של תוכנות כגון פוטושופ.

את מבחן ריבוי המשימות צולח המחשב בהצלחה חלקית בלבד. כאשר השתמשנו במגוון אפליקציות קלילות יחסית דוגמת zap, rest ו- ynet לצד האזנה מוזיקה, הצלחנו לעבור מהאחת לשנייה ולעבוד בהן ללא עכבות; אבל ככל שהכבדנו על המחשב והפעלנו תוכנות תובעניות ברקע כגון תוכנות לצפייה בוידיאו ועריכת תמונות, העבודה החלה להיות מלווה בתקיעות תכופות והמעבר בין התוכנות השונות ארך זמן רב.

בימי השימוש הרבים, ולמרות שלעיתים קרובות לקחנו את הטאבלט אל עבר קצה יכולתו החומרתית, לא ניתן היה להרגיש בהתחממות לא רצויה של המכשיר.

את חווית הביצועים משלים מסך בגודל 10.1 ברזולוציית 1366X768 על גביי פאנל IPS+ היקר הזכור מדגם RT; זהו מסך המציע צבעים עשירים ומדויקים לצד תמונה חדה מאוד ובהירות פנומנאלית שהצליחה להתגבר על הגימור המבריק ואפשרה לנו לעבוד גם בתנאי תאורה קשים.

בהירות המסך הגבוהה אפשרה לנו גם להיחשף למגוון רחב של זוויות צפייה, אם כי אלו אינן מושלמות; למרות שהצלחנו לצפות בתצוגה מכל זווית צפייה, בזוויות הרחבות התחלנו להבחין בהתכהות התמונה וגם השתקפויות הסביבה צצות מכל עבר. יחד עם זאת, לא היה מדובר בפגיעה של ממש שכן לרוב השימוש בטאבלט הינו שימוש אישי בו מניח המשתמש את הטאבלט לנגד עיניו.

למרות ש- RT ו-Asus Vivo Tab Smart  הם אחים תאומים, דווקא בעיצובם ניכר הבדל. בעוד בשני הדגמים, קדמת המכשיר מעוצבת במינימאליסטיות יוקרתית, גב המכשיר ב- Smart בנוי מפלסטיקה פשוטה שמשדרת רמת גימור נמוכה המאפיינת בעיקר טאבלטים שעולים כשליש ממחירו. כדי לכפר מעט על כך, ניתן לבחור את צבע הגימור: שחור, אדום או לבן. מידותיו של ה- Smart גם גדלו במעט לעומת ה- RT (17.1X26.5 ס"מ) ועוביו צמח ל- 9.7 מ"מ. יחד עם זאת, משקלו של הטאבלט נמוך ביחס לקטגוריה ועומד על 580 גרם בלבד.

על אף שמדובר בטאבלט רחב יחסית, אחיזתו בשתי הידיים מצוינת הודות לצורתו המלבנית בעלת הפינות העגלגלות שמאפשרת את אחיזתו בנוחות מרבית הן במצב אופקי והן במצב אנכי (שהאחרונה היא גם צורת אחיזתו הטבעית).

את רביעיית הרמקולים המאכזבים ששכנו ב- RT החליפו צמד רמקולים מסוג Sonic Master המצויים בגבו הימני של הטאבלט. בחירת מיקום הרמקולים בעייתי במקצת שכן בעת אחיזת הטאבלט נוטה היד לחסום את הצליל אותם הם מפיקים. יחד עם זאת, עוצמת השמע מרשימה לעומת הרמקולים הקודמים ואיכות הצליל אותם הם מפיקים טובה, אם כי הם מתקשים כצפוי להשמיע צלילי באס כראוי.

מעלתו הגדולה ביותר של ה- Smart נעוצה במערכת ההפעלה שלו, שמאפשרת למשתמש לקחת כל תוכנה הניתנת להפעלה על המחשב הביתי ולהתקינה גם על גבו (וזאת בתנאי שחומרת הטאבלט עומדת בדרישות החומרה של התוכנה). בנוסף בכך, מאפשרת מייקרוסופט להתקין על גבי הטאבלט גם מגוון אפליקציות ייעודיות מקניון האפליקציות שלה (אם כי עדיין מדובר בכמות אפליקציות זעירה ביחס למתחרות מבית גוגל ואפל). בכך למעשה, ניתן להריץ מגוון כמעט אין סופי של יישומים שישמשו את הקונה בכל תחום הנוגע לחייו.

בניגוד לנהוג בשוק הטאבלטים והמחשבים הניידים, Asus Vivo Tab Smart איננו מגיע כמעט עם תוכנות ייעודיות או חומר שיווקי. לצד משחקונים מבית אסוס, לא מצאנו כאן תוכנות נוספות שהיו עשויות להאט את מהירות פעילותו של הטאבלט.

את Vivo Tab Smart מפעילה סוללת ליתיום- פולימר פנימית בהספק של 25WH שלפי הצהרת החברה מספיקה ל- 8.5 שעות שימוש, כאשר סרטון וידיאו ברזולוציית 720p מנוגן ובהירות המסך וכן עוצמת השמע באמצעות האוזניות בינונית. זמן מרשים לכל הדעות.

במבחן התוצאה, זמן הסוללה אותו הצלחנו להשיג היה טוב אך רחוק מהצהרות היצרן המרשימות; בשימוש אינטנסיבי שכלל לרוב גלישה באינטרנט, שמיעת מוזיקה ומעת לעת שימוש בתוכנות אופיס השונות, סחטנו מהמחשב כשש שעות פעילות רצופות. חשוב לזכור שהמשתמש הסביר איננו משתמש בטאבלט באופן כה אינטנסיבי, ולכן בשימוש יום-יומי הצלחנו לסחוט מהסוללה יומיים רצופים של פעילות בין הטעינות.

בדומה לאחיו לסדרה, Asus Vivo Tab Smart ME400C מציע איכות בנייה נאה וזכוכית גורילה עמידה לשריטות המגנה על המסך, אך החיפוי החיצוני מורכב בעיקר מפלסטיקה פשוטה שגרמה לגב המכשיר להתכופף בעת הפעלת לחץ קליל עליה (אם כי הדבר איננו ניכר בפגיעות כלשהן על גבי המסך). גם כאן, בדומה ל- RT הבחנו שחיבורים מסוימים הוגנו באמצעות חיפוי פלסטיק ואילו אחרים נותרו חשופים לנזקי הסביבה. כדי להשיג הגנה אופטימלית על הטאבלט מאפשרת אסוס לרכוש מגן מסך ואף נרתיק נשיאה ייעודי שיאפשרו לשאת אותו בבטחה ממקום למקום.

ל- Smart אין יכולת מיוחדת להגן על המידע האישי המאופסן בו, אל מערכת ההפעלה מאפשרת לספק סיסמה בעת הכניסה אליה כדי למנוע גישה לא מאובטחת.