One מקבל מאיתנו את הניקוד המרבי בסעיף איכות השמע, הן בשיחות והן בהאזנה למוזיקה. בשיחות טלפוניות זכינו לצליל צלול וחזק במיוחד (בדרך כלל העדפנו להנמיך מעט את העוצמה), וגם הצד השני שמע אותנו היטב.

באופן ייחודי, למכשיר יש שני רמקולים חיצוניים שממוקמים שניהם מקדימה – האחד למעלה והשני למטה. אם תבחרו לצפות בסרטון כשהמכשיר במצב מאוזן תזכו לחוויית סטריאו נדירה ולצליל עשיר, עוצמתי ואיכותי שכמותו לא פגשנו כבר זמן רב בטלפון סלולרי; בקיצור, תענוג.

עם האיקיולייזר המוכר של beats, המכשיר מספק איכות שמע נהדרת גם באוזניות.

למכשיר יש שני רמקולים חיצוניים שממוקמים שניהם מקדימה – האחד למעלה והשני למטה. אם תבחרו לצפות בסרטון כשהמכשיר במצב מאוזן תזכו לחוויית סטריאו נדירה ולצליל עשיר, עוצמתי ואיכותי

עיצובו של ה- One מיישר קו עם סדרה ארוכה של מכשירי עבר מבית HTC. הוא מגיע עם מעטפת מתכת כסופה אחידה בעלת קצוות מעוגלים וגב קמור במקצת. העיצוב מהודר מאוד, מוקפד ויוקרתי למראה, אבל במבחן השימושיות לא יכולנו שלא להתגעגע לגוף הפלסטיק העגלגל של Galaxy S4 המתחרה – שמרגיש הרבה יותר נעים ביד, נעדר קצוות חדים שיש ב-HTC One ונעים יותר לשוחח איתו ולהצמידו לאוזן. מבחינת ממדים, HTC One מצטיין בגוף דק למדי (9.3 מ"מ באזור העבה ביותר) ומשקלו סביר בהחלט גם כן – 143 גרם.

עיצוב המכשיר כולל מעטפת מתכת כסופה בעלת קצוות מעוגלים וגב קמור במקצת. העיצוב מהודר מאוד, מוקפד ויוקרתי למראה, אך פחות נוח לאחיזה בכף היד בשל הקצוות החדים

הלחצנים הפיזיים במכשיר עשויים מתכת וכמעט שאינם בולטים מעל השטח, ולכן השימושיות שלהם אינה מושלמת. לחצני הווליום ממוקמים מימין ולחצן ההפעלה בחלק העליון השמאלי – מיקום סביר למשתמשים ימניים. שקע הטעינה, מסוג Micro-USB, נמצא בתחתית המכשיר כמקובל וטוב שכך; שקע האוזניות (3.5 מ"מ) ממוקם בראש המכשיר.

מתחת למסך נמצאים שני לחצני מגע בלבד – בית וחזרה, כאשר מקש הבית הוא הימני שבהם ולא מקש החזור. לנו זה היה לא נוח מאחר ובאנדרואיד לחצן החזור שימושי מאוד, ומיקומו משמאל מחייב את אגודל יד ימין לבצע תמרון מסוים כדי להגיע אליו. במקום לחצן יישומים אחרונים שקיים במכשירי אנדרואיד אחרים, לחצן הבית מקבל על עצמו גם את התפקוד הזה ובלחיצה כפולה עליו הוא מציג את האפליקציות האחרונות בהם השתמשתם, באופן מוצלח למדי (מסך מלא עם 9 תמונות מוקטנות של מסכי היישומים האחרונים). קצת תמוה הוויתור של HTC על לחצן חומרה שלישי, שהיה מפשט את השימוש וחוסך לחיצות כפולות, אבל קשה לומר שיש כאן חיסרון משמעותי; התרגלנו לכך תוך שעות בודדות.

המסך ב- One מענג באיכותו. גודלו 4.7 אינטש והוא מציג רזולוציית Full HD, שמניבה צפיפות פיקסלים מהגבוהות בנמצא, של 469ppi. להבדיל מיריבו מבית סמסונג, זהו מסך Super LCD3 ולא Super AMOLED. יתרונותיו הברורים הם לבן בהיר ואמין יותר (לזה של סמסונג יש גוון כחלחל), צבעים ריאליסטיים יותר ופחות מוגזמים וכן נראות טובה יותר בשמש. החדות, כצפוי, ללא רבב ואין שום סיכוי שתבחינו ברשת הפיקסלים המרכיבה את התצוגה – המסך נראה אחיד, חלק וחד כתער. רק רמת השחור כאן פחות טובה מזו של מסכי AMOLED, אבל זהו חיסרון קטן מאוד.

המסך מענג באיכותו. גודלו 4.7 אינטש והוא מציג צפיפות פיקסלים מהגבוהות בנמצא. חדותו מדהימה וצבעיו ריאליסטיים

מערכת ההפעלה, אנדרואיד Jelly bean עם ממשק Sense 5, מזכירה בחלקה את זו שראינו בשנה הקודמת בסדרת מכשירי One אך זכתה כאן לפישוט עיצובי, שהפך אותה לעדכנית ונאה יותר. במקום האייקונים התלת ממדיים יש כאן מראה שטוח יותר, אך אלגנטי. החידוש המרכזי כאן הוא בממשק ה-BlinkFeed, שלטעמנו הוא לא יותר מווידג'ט מעוצב של Facebook. הדפדוף בו, שמזכיר עלעול בכרטיסיות ומתבצע בהנפשות נהדרות, אמנם נעים וכיפי, אבל אין כאן הרבה מעבר לכך. ממשק זה תופס את עמוד הבית הראשי, וגלילה לצדדים חושפת מסכי בית רגילים בהם אפשר למקם אייקונים וווידג'טים לבחירתכם. קצת חסרו לנו מתגים להפעלה מהירה של הקישוריות השונות בווילון ההתראות – משהו שקיים כבר אצל מרבית המתחרים, אבל נעדר באופן עקבי ומשונה ממכשירי HTC. בסך הכל, HTC מציגה כאן מערכת הרמונית, בשלה ויעילה, אך נעדרת את שלל הגימיקים והפיצ'רים שסמסונג טרחה לשלב במכשיר הדגל שלה. תחליטו אתם אם זהו חיסרון או יתרון.

בדף הפייסבוק שלנו תמצאו גלריה עם צילומי מסך שלכדנו הממחישים את עיצוב הממשק.

במבחן הביצועים, המכשיר מציג פעולה רציפה, נטולת השהיות וזריזה מאוד. במבחני ראש בראש (לא של תוכנות בנצ'מארק למיניהן אלא של החיים האמיתיים) מול ה- S4 לא ניכר הבדל מהותי בין השניים, כאשר כל אחד מהן זכה לעיתים ביתרון של שברירי שנייה על רעהו. בסך הכל זהו מכשיר עוצמתי ומהיר ונהנינו מאוד להשתמש בו במגוון אופנים. עם זאת, חולשה מסוימת של המכשיר היא בנטייתו להתחמם לאחר כרבע שעה של גלישה, כנראה כתוצאה ישירה של גוף המתכת הדק.

בין התכונות הייחודיות שמצאנו במכשיר היו אפליקציית Car שמציגה למעשה Launcher יעודי למצב נהיגה עם לחצנים גדולים וברורים; מצב ילדים המאפשר לנעול את המכשיר מפני שינויים שהזאטוטים עלולים לעולל לו ומציג פעילויות אינטראקטיביות שונות עבור הגיל הרך; אפשרות לגיבוי יומי של כל נתוני המכשיר לענן ועוד.

HTC נקטה בצעד אמיץ למדי וציידה את ה-One במצלמה בעת 4 מגה פיקסל בלבד, בעוד מתחרותיה הולכות ועורמות את מיליוני הפיקסלים בזה האחר זה (סמסונג הגיעה כבר ל-13 מגה פיקסל בגלקסי S4). עם זאת, HTC מזכירה לנו בצדק שמגה-פיקסל זה לא הכל (במיוחד בעידן בו מרבית התמונות הולכות לפייסבוק ולא מודפסות), ומבטיחה שהמצלמה של המכשיר, אותה היא מכנה UltraPixel, מסוגלת להפיק תמונות הרבה יותר איכותיות בזכות חיישן CMOS בגודל 1/3 אינטש, צמצם f/2.0, מייצב תמונה אופטי ומנגנון עיבוד תמונה מתקדם.

בנוסף למפרט המבטיח, כוללת המצלמה כמה תכונות חביבות כגון צילום Zoe – כלומר לכידה של 20 תמונות תוך 3 שניות שיוצרות מעין קליפ וידיאו קצר באיכות גבוהה; צילום וידיאו 1080p בקצב 30pfs או 720p בקצב 60fps, אפקטים שונים בזמן הצילום ועוד.

במבחן התוצאה, HTC One מציג תוצאות מרשימות דווקא בתאורה חלשה – בהשוואה לסמארטפונים אחרים, לפחות, והתמונות שצילמנו באמצעותו בתנאים כאלה יצאו מוארות הרבה יותר ודי טובות (אם כי בהחלט לא נעדרות רעש דיגיטלי). בצילום באור יום, התמונות היו חדות וטובות – אבל קצת פחות מרשימות בפירוט ובעושר הצבעים מהמצלמה של ה- Galaxy S4, לשם השוואה. יתרון משמעותי של ה-One על מתחרהו הוא במהירות המצלמה – כמעט ואין Shutter-lag והצילום מיידי לגמרי. ניתן גם לצלם רצף מהיר של תמונות וכך הסבירות לתפוס כראוי את הרגע גבוהה. צילום הוידיאו מוצלח מאוד; התמונה מפורטת, התנועה טובה והצלילים נקלטים היטב.

בדף הפייסבוק שלנו תמצאו גלריה עם תמונות הדגמה שצילמנו עם המכשיר.

נגן הוידיאו במכשיר מסוגל להתמודד ללא כל קושי עם וידיאו Full HD, גם בקובצי MP4 וגם בקובצי MKV הפופולאריים, אם כי חלק מהקבצים התנגנו ללא פס הקול (נגן חלופי מחנות האפליקציות מסדר זאת). נגן המוזיקה נוח מאוד לשימוש וכולל את כל הפונקציות הבסיסיות, למעט איקוולייזר ידני. מי שלא מתלהבים מהסאונד של beats יעדיפו כנראה להוריד להם נגן מוזיקה חלופי בעל איקוולייזר ראוי לשמו.

מצלמת המכשיר מספקת תוצאות מרשימות דווקא בתאורה חלשה, אם כי בתאורה גבוהה האיכות אמנם נאה אך פחות מפורטת וצבעונית מזו של המכשיר המתחרה של סמסונג

HTC One תומך בכל התדרים הנדרשים עבור המפעילות הסלולריות בישראל, והוא יפעל כראוי בכולם. בחלק מהדגמים יש גם תמיכה ב-LTE, אם כי הדבר עדיין אינו רלוונטי בישראל בשלב זה. מעבר לכך תומך המכשיר בכל התקנים של Wi-Fi, כולל ac החדש.

חוויית הגלישה מצוינת כמעט בכל קנה מידה. המסך מציג טקסטים בכל גודל שהוא באופן חד להפליא, הגלילה בעמודי האינטרנט חלקה וזורמת למדי ומהירות טעינת העמודים מצוינת, גם בהשוואה לגלקסי S4. עם זאת, הבחנו שבעוד המכשיר המתחרה של סמסונג מגדיל מעט את הטקסט בעמוד בעצמו ומאפשר קריאות טובה יותר, HTC One משאיר את הטקסט בגודלו המקורי ואינו כולל התאמת טקסט אוטומטית, מה שמקשה מעט על הקריאות ומחייב הגדלה ידנית וגלילה לצדדים על מנת לקרוא את השורה ברוחבה המלא.

תוכנת הדואר האלקטרוני בהירה, מעוצבת לעילא ונוחה מאוד לשימוש, כולל עם חשבון ה- Exchange שלנו. שירותי Google השונים פועלים גם כן ללא דופי כצפוי.

את רכיב ה-GPS בדקנו עם תוכנת הניווט Waze, ולשמחתנו קיבלנו אות לוויין תוך שניות, ששמר על יציבותו לאורך כל הנסיעות שביצענו. גם חיבור ה-Bluetooth  למערכת השמע ברכב התבצעה ללא תקלות כלשהן.

HTC One מצויד בסוללת ליתיום-פולימר פנימית (שאינה ניתנת לשליפה), בקיבולת נאה מאוד של 2300mAh. חיי הסוללה ממוצעים לקטגוריה: בשימוש מסיבי הגענו ל-20% מהסוללה בסביבות 9 בערב, ובשימוש חסכוני יותר נותרו לנו כ-35% בסוף היום, בסביבות 12:00 בלילה. המתחרה מבית סמסונג מציע חיי סוללה ארוכים משמעותית, אך עדיין אלו נתונים כלל לא רעים ואין צורך להיות צמודים למטען במשך היום.

המכשיר מצויד בסוללת ליתיום-פולימר פנימית (שאינה ניתנת לשליפה), בקיבולת נאה של 2300mAh. חיי הסוללה ממוצעים לקטגוריה

בעוד שאיכות הבנייה של המכשיר פחות או יותר מושלמת – ככה זה כשמשתמשים בגוף מתכתי אחיד ובזכוכית גורילה 2 – הרי שגבו המעוגל של ה- One נראה מועד לשריטות, וחששנו מאוד להניחו על משטח קשיח. משאר הבחינות לא היו לנו דאגות או השגות, הלחצנים נראים עמידים דווקא בשל היותם שקועים יחסית בגוף וכך גם חיבור הטעינה.

המוצר נמסר לבדיקה באדיבות GoMobile