איכות השיחה במכשיר הזה מוצלחת למדי. העוצמה מספקת ואיכות השמע טובה בהחלט לשני הצדדים בשיחה. הצלחנו לנהל שיחות דרך המכשיר באזורים הומי אדם ללא שום קושי. גם במצב רמקול הצלחנו לבצע שיחות בצורה נוחה באמצעות הספיקר המובנה. יתרון קטן שנובע מצורת המכשיר הוא שיציאת הספיקר לא נחסמת כשהמכשיר מונח על גבו, כיוון שהוא צמוד מאוד לעדשה הבולטת מהמכשיר. רגישות המיקרופון טובה מאוד ואפשר לבצע שיחה בספיקר בסביבה שקטה גם ממרחק של 2-3 מטרים מהטלפון – בלי לצעוק או להרים את הקול. גם בסביבה רועשת יותר (כמו רכב נוסע) אפשר לנהל שיחות בצורה נוחה למדי.

סמסונג צירפה למכשיר אוזניות In-ear סיליקוניות באיכות טובה בהחלט. הן אוטמות מצוין את האוזניים מרעשי הסביבה ומאפשרות לנהל שיחה דרכן בקלות ובנוחות תודות למיקרופון מוצלח. גם האזנה למוזיקה דרכן הייתה נוחה ובעיקר מהנה. הן מתמודדות היטב עם סגנונות שונים ואף מצליחות להעביר באסים בצורה טובה.

אי אפשר שלא להתייחס תחילה למימדיו וצורתו של המכשיר. המבנה שלו זהה לזה של מצלמות סופר-זום בנות ימינו, כאשר העדשה בולטת מהגוף ויש גריפ שבולט כמעט כמו העדשה לצידה. מידותיו הן125.5x63.5x15.4  מ"מ, וכבר מהן אפשר להבין שעובי המכשיר כמעט כפול מזה של הסמארטפון הממוצע. משקלו עומד על 208 גרם בלתי מבוטלים. כצפוי, נשיאת המכשיר הזה אמנם קלה יותר מנשיאת סמארטפון ומצלמת כיס בנפרד, אך פחות נוחה מנשיאת סמארטפון בלבד.

פיסית, ההתייחסות הנכונה בעינינו לגלקסי S4 זום היא כאל מצלמה שהיא גם סמארטפון, ולא להיפך. המבנה שלו הופך את ההכנסה וההוצאה שלו מכיסי המכנסיים למסורבלות, וגם האחיזה בו בזמן ביצוע שיחה או כאשר עושים כל פעולה אחרת על גבי המסך פחות נוחה מכל סמארטפון אחר. לא נוח להשעין אותו על יד אחת ולהשתמש באחרת – חייבים לאחוז אותו, או סביב העדשה או מצדדיו. ייתכן שאם המצב היה הפוך, והגריפ היה בחלק העליון והעדשה בחלק התחתון, המצב היה טוב יותר, אך לא בטוח. על אי-הנוחות אפשר היה להתגבר אם בסמסונג היו חושבים על הדברים הקטנים עד הסוף. למשל, דפנות המכשיר קמורות ולא ניתן להשעינו עליהן. בכל טלפון אחר זה לא היה משנה – אך עבור מכשיר עם עדשת זום x10, האפשרות לייצב אותו הופכת לקריטית, במיוחד לצילומי לילה. עניין נוסף, העדשה בולטת בכ-3 מ"מ יותר מהגריפ. וכך, כשהמכשיר על הגב (או חזית המצלמה, תלוי איך מסתכלים) הוא מתנדנד וקשה מאוד להשתמש בו כשהוא מונח על השולחן.

כיוון שהעיקר ב- Galaxy S4 Zoom הוא המצלמה, הוא זכה מסמסונג לאפליקציה ייעודית. כאן מתגלה אחד היתרונות הגדולים ביותר של המכשיר. האפליקציה נוחה וידידותית לצלם ההדיוט ולחובבן הרציני באותה רמה. לצד מצבי הצילום האוטומטיים הפשוטים ומצבי הסצנות הרבים שנמצאים כאן, סמסונג הוסיפה למצלמה את היכולות הידניות שלא מצויות לרוב במצלמות בקטגוריה הזו. ישנה אפשרות שליטה בזמני חשיפה בין 16-1/2000 שניות, שני מפתחי צמצם שונים המשתנים בהתאם לזום וטווח ISO סביר שנע בין 100-3200. הטווחים כולם די מנוונים, אך הדבר עדיין מאפשר אפשרויות צילום מגוונות בהרבה ממה שיש במצלמות סלולריות או קומפקטיות רבות אחרות.

כאמור, בהיעדר כפתורים ייעודיים, השליטה בכל האפשרויות האלה נעשית דרך המסך. התפריטים נוחים לשימוש ואינטואיטיביים מאוד. משהו שקצת הרגיז באפליקציית הצילום הוא שאחרי שמצלמים, התמונה קופאת לרגע קצר מאוד. האינסטינקט אומר שזו התמונה שהרגע צולמה – אבל זו לא. זו סתם השהייה בצילום. את התמונה שאכן צולמה צריך לפתוח במיוחד כדי לראות.

החלק החשוב יותר בעניין המצלמה הוא איכות הצילום, וכאן חשוב לשמור על פרספקטיבה נכונה. המכשיר מצויד בחיישן בגודל 1/2.3 אינטש מסוג CMOS שמסייע למצלמה להפיק תמונות טובות מאוד, כנראה טובות יותר מכל מכשיר סלולרי אחר. בתאורה טובה התמונות מצוינות: הצבעים מדויקים וחיים, והן חדות מאוד. לצערנו הן גם לא חפות מרעשים בעומק התמונה, גם בתאורה מוצלחת. בתאורה בינונית כמויות הרעש עולות בצורה מהירה מאוד, התמונות הופכות להרבה פחות מוצלחות והמרחק ממצלמות סלולריות אחרות מצטמצם. גם שימוש בעדשת הזום מוסיף מעט רעשים, ותמונות שצולמו בזום מקסימלי פחות מוצלחות מתמונות ללא הגדלה.

למצלמה הזו שני פיצ'רים נוספים שאין באף מתחרה סלולרית. הראשון הוא פלאש Xenon מוצלח שמאיר היטב חללים בינוניים, וחכם מספיק בשביל להתמודד היטב גם עם פורטרטים. הפיצ'ר הנוסף הוא הברגה ייעודית לחצובה – מה שלא מזיק אף פעם.

אם נסכם את איכות התמונות שמפיק המכשיר, יחסית למצלמות קומפקטיות אחרות אין כאן בשורה של ממש. יש מצלמות קומפקטיות עדיפות על זו גם באיכות התמונה וגם בפיצ'רים שלהן. למשל, נתקלנו בלא מעט מצלמות שמבצעות צילומי מקרו טוב מזו. המרחק המינימאלי כאן עומד על 6-7 ס"מ מהאובייקט וגם אז קשה למצלמה מאוד להתמקד בו אוטומטית והיא זקוקה למיקוד ידני.

Samsung Galaxy S4 Zoom תומך בהורדת נתונים עד מהירות של 21 Mbps ברשת HSDPA ובהעלאת נתונים בקצב של 5.76 Mbps. קצב ההורדה אמנם מכובד, אך יש מכשירים מהירים ממנו בהקשר זה. סביר להניח שבימינו לא יורגש הבדל של ממש – אך בראייה קדימה, זה עלול להגביל מעט. קישורית ה-Wi-Fi במכשיר מבוססת על תקני a/b/g/n, ללא ac. גם במקרה הזה, בטווח הארוך זה עלול להוות חיסרון מסוים כיוון שרשתות ac צוברות תאוצה לאחרונה. נוסף לכך יש Bluetooth מדור רביעי, העדכני ביותר כרגע, ואפילו עינית אינפרא-אדום שנותנת למכשיר את היכולת להפוך לשלט של כל מכשיר – בהחלט פיצ'ר ייחודי שלא מצוי בכל מכשיר.

סנכרון המכשיר מתבצע במהירות ובקלות לכל בעל חשבון גוגל. אנשי הקשר המייל והיומן מתעדכנים מיידית. הגלישה במכשיר טובה מאוד – המעבד מתמודד היטב עם גלישה מרובת לשוניות והדפדפן כרום כבר מספיק משופשף כדי לפתוח מהר ומדויק דפים כבדים בעברית (כמו ynet). טבעת הזום של המצלמה שמשפיעה גם על הכרום קצת הציקה לנו, אך זה באמת החיסרון היחיד שמצאנו בנושא זה.

טעינת המכשיר הייתה איטית מדי לטעמנו וארכה 4-5 שעות. המזל הוא שגם קצב הפריקה לא היה מהיר מדי. סוללת ה-2330 mAh הנשלפת עשתה עבודה טובה וגם בימים ארוכים מאוד, נטולי Wi-Fi לחלוטין ובהם צילמנו לא מעט תמונות עם ובלי פלאש, היא סיפקה לנו 10-11 שעות עבודה, זאת בלי להפעיל מצב חיסכון במכשיר או כיבוי ידני של רכיב כזה או אחר. זה זמן סוללה מכובד בסך הכל, אם כי יש כיום לא מעט מכשירים שמחזיקים זמן רב יותר.

סמסונג השתדלה להפוך את המכשיר הזה לעמיד ככל האפשר. המסך עשוי זכוכית גרילה מהדור השלישי, והעדשה מכוסה פלסטיק קשיח שאמנם אוסף טביעות אצבעות במהלך השימוש – אך שומר על העדשה לאורך זמן. יתר המכשיר עשוי פלסטיק קשיח, כמיטב המסורת של מכשירי סמסונג. לא הורגשו נקודות רופפות או בעיות הרכבה אחרות.