סקירת wisebuy - טלפון סלולרי HTC Desire 820
- ביצועים מעולים
- ממשק נוח ומוקפד
- איכות שמע נהדרת ברמקולים
- מסך גדול וטוב
- תמיכה ב-LTE
- מצלמה קדמית טובה מהממוצע
- עיצוב פלסטיקי שנוי במחלוקת
- איכות הצילום עדיין לא משתווה למתחרים
- עוצמת שמע בינונית באפרכסת
- חדות המסך פושרת
אי אפשר לטעות בכוונתה של HTC לגבי המכשיר הזה; שפע הפלסטיקה ואיכות המסך מעידות על כך שמדובר במכשיר של פשרות. לשמחתנו, הפשרות נגמרות פחות או יותר שם; את הביצועים הנפלאים ואת הרמקולים המשובחים נדמה שקיבלנו כמעט בדיוק כמו במכשיר הדגל האחרון של החברה, בתוספת לממשק Sense המצוין. תמיכה בהדלקת המסך באמצעות מחוות הייתה סוגרת מבחינתנו את הפינה, אבל גם בלעדיה מדובר בפאבלט מוצלח מאוד לחובבי הז'אנר שמעדיפים שלא לבזבז יותר מדי על טלפון סלולרי, ועדיין לקבל חוויית שימוש גבוהה.
סדרת Desire של HTC שנתה את ייעודה עם השנים; מסדרת פרימיום היא הפכה לסדרה של מכשירים בדרג ביניים, שמוצעת כאלטרנטיבה זולה יותר למכשירי הדגל של החברה הטייוואנית מסדרת One.
HTC Desire 820, שהושק בשלהי 2014, הוא פאבלט עתיר פלסטיק שמגיע עם מערכת ההפעלה אנדרואיד 4.4.4 ועם ממשק Sense 6, ומציג מפרט בינוני-גבוה. פלטפורמת Snapdragon 615 שמוטמעת בו כוללת זוג מעבדים מרובעי ליבות, האחד A53 במהירות 1.5GHz והשני A53 במהירות 1GHz; וכן את המאיץ הגרפי Adreno 405. עוד כולל המכשיר זיכרון RAM בנפח 2GB, מסך 5.5 אינטש ברזולוציית HD 1280x720, מצלמת 13 מגה פיקסל ראשית ומצלמת סלפי ברזולוציה מפתיעה של 8 מגה פיקסל, זיכרון אחסון פנימי של 16GB הניתן להרחבה לעד 128GB, רדיו FM ועוד.
אין ב- HTC Desire 820 סממנים של מכשיר פרימיום, החל מעיצובו הפלסטיקי וכלה בהיעדר תכונות כמו הדלקת מסך בנקישה או במחוות, עינית IR או NFC, אבל למרבה השמחה HTC ציידה אותו בזוג רמקולים חזיתיים עם השם המפוצץ BoomSound, שכמותם ראינו גם במכשירי הדגל של החברה בשנתיים האחרונות.
הרשו לנו להתחיל מהרמקולים: הם נהדרים. כמו באח הגדול HTC One M8, הם מפיקים צליל עוצמתי, סטריאופוני ועוטף, והסאונד צלול ועשיר מאוד. במיוחד לאור המסך הגדול שבמכשיר הזה, התרומה שלהם לכל צפייה בקליפ ב-YouTube דרמטית, והם מאפשרים גם לנהל שיחות ללא ידיים בנוחות רבה ובעוצמה מעולה.
דווקא האפרכסת מעט אכזבה; הצליל טוב, אבל הווליום היה לא חזק מספיק לטעמנו ובשיחות רבות שניהלנו ניסינו מפעם לפעם, לשווא, להגביר את הווליום – שהיה על עוצמתו המרבית.
בממדיו, HTC Desire 820 הזכיר לנו מאוד את iPhone 6 Plus, שמאכלס גם הוא מסך בגודל 5.5 אינטש. בשני המכשירים לא ניכר מאמץ מיוחד לצמצם את היקפי המכשיר (מאמץ שהוכתר בהצלחה אצל LG G3, למשל), והם מעט מגושמים וגדולים. הדיזייר 820 מעט עבה יותר מהאייפון 6 פלוס (7.7 לעומת 7.1 מ"מ), אך הוא שוקל 155 גרם בלבד – 17 גרם פחות.
מבחינת עיצוב, יש לומר שהופתענו מעט איך חברה שמסוגלת לייצר מכשיר כה מוקפד, מעודן וכמעט מושלם בעיצובו כמו ה- One M8, מסוגלת להוציא מתחת ידה מוצר כה חסר עידון כמו ה- Desire 820. לא שהוא מכוער – הוא רק כל כך, כל כך עשוי פלסטיק, שקשה שלא להרגיש ממש איך החברה חסכה עלינו כדי להוזיל עלויות. זה מתבטא בגב הפלסטיק הפשוט, החלק והאפור, ובעיקר במסגרת הבהירה סביב המסך, שגם היא עשויה פלסטיק – בעוד שמכשירים אחרים מתאמצים קצת, לפחות, כדי שנחשוב שמדובר במשהו דמוי מתכת. אותה מסגרת בהירה מופיעה גם סביב עדשת המצלמה, הפלאש, המקשים וסביב שקע הטעינה, וכל זה ביחד נראה קצת ילדותי וזול. לפחות לדעתנו.
לחצני השליטה ממוקמים כולם מצד שמאל – לחצני הווליום למעלה, ולחצן ההפעלה והכיבוי מתחתיהם, במיקום נגיש לאגודל יד ימין. הלחצנים מגיבים כראוי ובסך הכל נוחים לתפעול. שקע הטעינה ממוקם בתחתית משמאל, ושקע האוזניות – למעלה.
המסך, בגודל 5.5 אינטש וברזולוציית 720p, מציג צפיפות פיקסלים של 267 ppi בלבד. דווקא כאן אין לנו הרבה תלונות; זהו מסך שאינו מהרמה הגבוה ביותר אבל הוא עושה עבודה טובה ויספיק לגמרי לרוב המשתמשים. הצבעים שלו נאים, הבהירות טובה וזוויות הצפייה סבירות. אפילו החדות נראתה לנו לגמרי בסדר, בהתחשב בעובדה שעם פאבלטים אינכם צריכים לתקוע את אפכם קרוב למסך – הוא גדול מספיק כדי שיצפו בו ממרחק גדול יחסית, כך שקשה ממילא להבחין בפיקסלים.
ממשק המשתמש ב- HTC Desire 820 זהה לזה שמכשירים אחרים של HTC, מהיקרים ועד הזולים ביותר, וכמותם הוא מוקפד, יציב ונוח לתפעול. סנס 6 היא כנראה גרסת הממשק העלי המועדפת עלינו מבין כל ממשקי החברות שמציעות את הפרשנות שלהן לאנדרואיד. נקודה אחת לרעתו היא שקיצורי הדרך במסך הנעילה אינם ניתנים לתכנות, והם למעשה אותם יישומים שהגדרתם בשורת היישומים התחתונה במסך הבית. אנחנו לדוגמה לא נוהגים לשים שם את צלמית המצלמה, אבל במסך הבית דווקא רצינו קיצור דרך מהיר למצלמה.
ההפתעה הגדולה מבחינתנו הייתה בביצועים: למרות שהמעבד במכשיר הזה נחות יחסית, התקשינו להבחין בהבדל בביצועים היומיומיים בין ה- HTC Desire 820 לבין ה- One M8 היקר ממנו בהרבה. המכשיר פשוט טס, פותח כל יישום מידית וללא השהיות, הגלילה בכל המקומות חלקה למשעי והתחושה היא של מכשיר דגל עוצמתי, ולא של מכשיר ביניים. סביר להניח שביצועי מולטימדיה כבדים, כלומר משחקים, יהיו פחות טובים בדגם הזה, אבל בכל הקשור לתפעול שוטף היינו מבסוטים עד הגג.
את כל האושר הזה אפשר לזקוף גם לזכות ארכיטקטורת 64 ביט של המעבד, שאולי בזכותה המכשיר מסוגל לספק ביצועים חלקים ומהירים יותר מהמקובל למכשירים ברמתו.
HTC ויתרה סופסוף על טכנולוגיית UltraPixel שלה, עם 4 המגה-פיקסלים המרגיזים, ששולבה במכשירי הדגל בשנתיים האחרונות, ועברה כמו כולם למצלמות עם כמות פיקסלים רגילה – במקרה של הדיזייר 820, 13 מגה פיקסל. לא רק זאת, אלא שהמצלמה הקדמית זכתה ל-8 מגה פיקסל, רזולוציה גבוהה מהרגיל ביחס לסטנדרט היום.
תוכנת המצלמה היא מה שהחברה מכנה Eye Experience, והיא מציעה פונקציונליות שאמורה להיות חדשנית – צילום מפוצל של שתי המצלמות, Photobooth ליצירת רשת של תמונות רציפות וצילום סלפי עם טיימר והחלקת פנים. המצלמה עולה במהירות מצוינת, והממשק פשוט ומזמין. תוכלו לעבור בין מצבי הצילום בהחלקת האצבע לרוחב המסך או ללחוץ על לחצן ייעודי, ויש כפתור צילום וידיאו זמין בכל רגע נתון להתחלת הקלטה מיידית.
לצערנו, HTC עדיין לא מוכיחה שהיא מסוגלת להשתוות למתחרותיה בתחום הצילום. המצלמה כאן אולי עתירת פיקסלים, אבל עיבוד התמונה, שחזור הצבעים והפירוט נופלים מאלו של מכשירים כמו Galaxy S5, Sony Xperia Z2 או iPhone 6. לא מדובר בתוצאות גרועות, ובסך הכל למי שאינו מדקדק מדי אפשר לקבל עם המצלמה תמונות טובות ולפרקים מצוינות (תלוי בתנאי התאורה), אבל כאמור – לא ברמה של המתחרים. נקודה נוספת שחשוב לדעת היא שעל אף המיקוד הזריז והצילום המיידי, תוצאות המצלמה לא עקביות כלל; רבות מהן יוצאות בחשיפה שגויה או במיקוד שגוי. ההמלצה שלנו היא לצלם כמה שיותר תמונות של הרגע, בתקווה שלפחות אחת מהן תצא טובה.
המצלמה הקדמית מצוידת בעדשה רחבה מאוד ובטיימר נוח לפני כל צילום (ניתן לבטלו). התוצאות איכותיות מאוד יחסית למצלמה קדמית, וניתן להפיק איתה תמונות סלפי יפות, חדות וגדולות. יש אמנם רעש דיגיטלי רב מהצפוי בתמונות הללו, אבל זה לא חיסרון משמעותי.
בדף הפייסבוק שלנו תוכלו למצוא גלריית תמונות שצילמנו עם ה- Desire 820.
צילום הוידיאו מתאפשר ברזולוציית 1080p בקצב של 30 פריימים בשנייה, או 720p בקצב של 60 פריימים בשנייה. אותה התרשמות שהייתה לנו לגבי תמונות הסטילס תקפה גם כאן; התוצאות סבירות, אבל היינו שמחים לקבל צבעים מדויקים ועשירים יותר, פירוט משכנע יותר והסתגלות מהירה וחלקה יותר לשינויי תאורה.
HTC Desire 820 מצויד כראוי בכל הקשור לתקשורת; הוא תומך ברשתות סלולריות מדור רביעי (LTE) ובכל תדרי HSDPA בארץ, כך שהוא יתאים לכל הרשתות. ה-Wi-Fi נתמך בתקנים b/g/n עם dual band ו-Bluetooth הוא מדור 4.0 העדכני. הגלישה במכשיר מצוינת בזכות המסך הגדול וקצב הנתונים המהיר. מקלט ה-GPS פועל ללא דופי.
HTC Desire 820 מצויד בסוללת ליתיום-יון מובנית (לא נשלפת) בקיבולת של 2600mAh.
חיי הסוללה טובים בסך הכל, אבל פגשנו טובים יותר. היינו מרוצים בעיקר בימים של שימוש סטנדרטי ומשולב, שכלל כחצי שעה ניווט, סנכרון קבוע לשני חשבונות מייל, גלישה אקראית והרבה Facebook ו-Instagram לאורך היום. בימים כאלה, הסוללה הגיעה אל מתחת ה-10% בסביבות השעה 23:30, וזה ממש בסדר מבחינתנו. עם זאת, בימים עם שימוש כבד במצלמה, או בימים בהם צפינו בכמה קליפים מ-YouTube, הסוללה נזללה בקצב מהיר ודרשה טעינה בשעות אחר הצהריים המאוחרות.
למרות שהתלוננו מרות על הפלסטיקה של המכשיר, קשה לבוא בתלונות אל HTC בכל הנוגע לאיכות הבנייה. כאן הם עשו כהרגלם עבודה מצוינת; הגוף האחיד מוצק וקשיח, הפלסטיק נראה חזק והמסך מוגן בזכוכית גורילה מדור 3. שימו לב שעדשת המצלמה האחורית בולטת קצת, ועלולה להיות חשופה לשריטות בשימוש לא זהיר.