בעת שימוש במכשיר לביצוע שיחות עוצמת השמע הייתה טובה משני צדי הקו. איכות הצליל הייתה סבירה; הצלילים היו ברורים ומובחנים, אך לוו בגוון מתכתי ונשמעו מעט מרוחקים.

בתחתית חלקו האחורי של המכשיר ממוקם הרמקול. עוצמת השמע בעת ביצוע שיחות באמצעות הרמקול הייתה טובה, ומשני צדדי השיחה נשמעו הקולות באופן ברור. עם זאת, איכות השמע הייתה בינונית ואופיינה בגוון מתכתי כבד ביותר. כמו כן, בשל מיקומו הרמקול עלול להיחסם כאשר מניחים את המכשיר על משטח רך כמו מזרן או על הברכיים.

BLU Studio X מגיע במגוון רחב של צבעים: לבן, זהב, ורוד, כחול ושחור. גודלו 14.4x7.2 ס"מ, עוביו 1.05 ס"מ ומשקלו 154 גרם. לטעמנו, עיצובו של Studio X מעט מוחמץ, על אף היומרה האלגנטית שלו ממבט ראשון. ראשית, שטח הפנים של המכשיר גדול באופן משמעותי משטח המסך, מבלי שתהיה לכך סיבה נגלית לעין. שנית, חלקו האחורי של המכשיר קמור וזה אולי נוח בכף היד, אך כשמניחים אותו על שולחן הוא לא מפסיק להתנדנד. שלישית, המעטפת האחורית של המכשיר עשויה פלסטיק במראה מתכתי לא משכנע, שבסופו של דבר נראה קצת זול.

בעת אחיזת המכשיר לצורך ביצוע שיחות גבו הקמור (אותו, כאמור, לא אהבנו) התגלה דווקא כנוח, והתאים לצורת כף היד. בעת הקלדת טקסט המכשיר הרגיש לנו מעט גדול מדי לאחיזה, ולרוב מצאנו את עצמנו משתמשים בשתי הידיים כדי להקליד. בעת אחיזה בשתי ידיים, הקימור המדובר היה פחות נוח. בנוסף, יישום המקלדת במכשיר היה מאכזב למדי. הרטט הנלווה להקלדה חלש מאוד, ופעמים רבות לא מסונכרן עם ההקלדה, דבר שהוביל לתחושת חוסר שליטה בהקלדה. במבחן התוצאה, גם לאחר תקופת הסתגלות טעויות ההקלדה שלנו במכשיר היו רבות.

בצדו השמאלי של המכשיר ממוקמים מקשי השליטה על הווליום, ומימין ממוקם מקש הכיבוי וההפעלה. באמצעות מקש זה ניתן גם לעבור במהירות למצב שקט או רטט. המקשים מעוצבים בטוב טעם והם נוחים ללחיצה. עם זאת, כיסוי הסיליקון שמגיע עם המכשיר הופך את הלחיצה עליהם לקשה מאוד. יש לקוות שכיסויים אחרים מצליחים להתמודד באופן נעים יותר עם המקשים. בחלקו העליון של הטלפון ממוקמים שקע לאוזניות וחיבור Micro USB המשמש גם לטעינת המכשיר. מתחת לכיסוי הסוללה של המכשיר, היכן שממוקמים החריצים לכרטיסי ה- SIM, ממוקם גם חריץ לכרטיס זיכרון.

בשונה ממכשירים אחרים בהם קיימים לחצנים או מקשי מגע מתחת למסך, מקשי המגע הסטנדרטיים של אנדרואיד מופיעים על גבי המסך עצמו.

המסך ב- Studio X הוא מסך IPS LCD בגודל 5 אינטש ורזולוציה של 720x1080. יחסית לקטגוריה, איכות התצוגה טובה למדי. הצבעים נראים חיים ומלאים, וחדות הצפייה לא רעה. בהתחשב בכך שלא מדובר במכשיר שנועד להתחרות במכשירים המובילים בתחום, המסך שלו בהחלט עושה את העבודה.

בלו Studio X הוא אחד המכשירים הראשונים בקטגוריית המחיר שלו שאימצו את מעכת ההפעלה Lollipop החדישה מבית אנדרואיד. העיצוב הכללי של מערכת ההפעלה מזכיר את הגרסה הקודמת, אך כולל מספר שינויים גרפיים בולטים. השינוי הבולט ביותר הוא בעיצובם המינימליסטי של מקשי המערכת המרכזיים שעוצבו מחדש, וכעת מופיעים בצורת ריבוע, עיגול ומשולש. העיגול הוא מקש הבית, המשולש מאפשר לחזור לאחור, והריבוע פותח את רשימת האפליקציות שהיו בשימוש לאחרונה. רשימה זו מופיעה בסגנון שמזכיר את גלגל הרולודקס הישן, ונגללת באופן מאוד נעים לעין. כאמור, שלושת המקשים הללו ממוקמים על גבי המסך ולא בשטח המת שמתחתיו. במהלך השימוש מצאנו את עצמנו מנסים שוב ושוב ללחוץ על אותו שטח מת, בתקווה שמקשי המערכת יופיעו עליו. ניתן לטעון כי התנהלות זו נובעת מהרגלים ישנים, אך לפחות אנחנו לא הצלחנו להסתגל לכך ושיווענו ללחצנים אמתיים.

בתחתית המסך ממוקמים שלושה מקשי מגע קטנטנים: מקש לביטול הנעילה, מקש למעבר מהיר ליומן השיחות ומקש למעבר מהיר לאפליקציית המצלמה. הפעלת המקשים מתבצעת על ידי גרירת אחד המקשים הללו למרכז המסך. קשה לנו להסביר למה, אבל בכל פעם שניסינו לפתוח את הנעילה באמצעות אחד המקשים, הופעל בטעות המקש האחר. כך למשל, כאשר רצינו להפעיל את המצלמה הישר ממצב נעילה, כמעט תמיד הגענו ליומן השיחות ולהפך. לאחר אימון ממושך, במהלכו הצלחנו להבין לאן בדיוק צריך לגרור את המקשים, היה צורך בריכוז רב כדי להפעילם כראוי, וגם אז לעיתים טעינו. בנוסף, המעבר לאפליקציה הרצויה לא היה מיידי, ולעיתים הופיעה על המסך תצוגת מסך הבית, ורק לאחר מכן הופיע תצוגת האפליקציה הרצויה. חשוב להדגיש שפתיחת המכשיר מנעילה היא פעולה שאמורה להתבצע באופן כמעט אוטומטי, ולכן צריכה להיות מאוד אינטואיטיבית. לפיכך, הפתרון המסורבל שנבחר כאן מהווה, לטעמנו, טעות משמעותית בהנדסת האנוש של המכשיר.

וילון ההתראות העילי מציג את ההודעות שלא נקראו ואת התראות המכשיר. עם גלילת המסך למטה פעם נוספת נפתח תפריט של הגדרות נפוצות. מתפריט זה ניתן לשנות את פרופיל השמע, לעבור למצב טיסה, לשנות את בהירות התצוגה, לשלוט על הקישוריות ועוד. התפריט מגוון ונוח לשימוש. עם זאת, הגישה אליו פחות נוחה שכן כדי להגיע אליו יש לגלול את המסך פעמיים למטה (בשונה ממכשירים אחרים בהם מספיק לגלול פעם אחת). יש לציין שכאשר המכשיר נעול, מספיקה גלילה אחת של המסך כדי להגיע לתפריט ההגדרות, מה שהופך את השימוש בו לנגיש יותר.

שאר התפריטים סטנדרטיים למדי ומזכירים ממשקים קודמים של אנדרואיד. במסך הבית קיימת גישה למספר מצומצם של אפליקציות נבחרות, כאשר אחד המקשים על המסך פותח את תפריט האפליקציות המלא. הגרפיקה והאנימציות השונות אינן מתוחכמות במיוחד, אך הן נעימות לעין. 

ביצועי המכשיר היו מאכזבים למדי, ותאמו את ביצועיו של מכשיר מדרג בינוני לכל היותר. הגלילה והאנימציות השונות פעלו כראוי, אך תגובות המכשיר היו איטיות, ולחלק מהאפליקציות לקח זמן רב להיטען. כמו כן, משחקים המיועדים לסמארטפונים פעלו באטיות רבה ביותר ונטו להיתקע. בעת שימוש ממושך המכשיר נטה להתחמם באופן משמעותי, דבר שהפך את האחיזה בו למעט לא נעימה.

אחד ממאפייניו המסקרנים של ה- Blu Studio X הוא האפשרות להשתמש במקביל בשני כרטיסי SIM שונים. הדבר עשוי להוות יתרון משמעותי למי שמחזיק בקו טלפון נוסף, למשל לצרכי עבודה, או למי שמרבה לנסוע לחו"ל ומשתמש שם בכרטיס SIM מקומי. בעת שימוש בשני כרטיסי SIM, ניתן לבחור מאיזה מהכרטיסים לבצע שיחות או לשלוח הודעות באמצעות תפריט הנגלל מלמעלה באפליקציות השיחות וההודעות. בעת קבלת שיחות, מופיע סימן של הכרטיס אליו הגיעה השיחה לאחר שהשיחה נענית. לפני שעונים לשיחה, אין אפשרות לדעת לאיזה משני הכרטיסים היא הופנתה. בעת קבלת הודעות SMS, מתחת לכל הודעה מופיע סימון של כרטיס ה- SIM אליו היא הופנתה. בצד המקבל שיחות או הודעות מה- Studio X, הן מתקבלות בשם כרטיס ה- SIM דרכו נבחר להתקשר או לשלוח את ההודעה, ללא כל אזכור לכרטיס הנוסף. חשוב לציין שבהתבסס על נתונים שנמסרו מנציגות Blu בישראל, בעת עבודה על המכשיר עם שני כרטיסי SIM, אחד מהם לפחות צריך להשתייך לרשת אורנג', סלקום או פלאפון. הכרטיס השני יכול להשתייך לכל אחת מהחברות האחרות.

רזולוציה

הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר, וככל שהמסך גדול יותר דרושה רזולוציה גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. עם זאת, מסכים זהים בגודלם, בעיקר הגדולים שבהם, יכולים להיות בעלי רזולוציות שונות, ומי שמייעד את המכשיר לצילום, וידיאו ומשחקים, יעדיף רזולוציה גבוהה יותר. הרזולוציות מתחילות מ-90X60 פיקסלים במסכים קטנים, 160X128 פיקסלים במסכים בינוניים, ומסכים גדולים, המצויים בדרך כלל בטלפונים מתקדמים או חכמים (Smart Phones), מגיעים עד לרזולוציה של 640X480 פיקסלים.

Studio X מצויד במצלמה ראשית בעלת 8 מגה-פיקסל ובמצלמה קדמית בעלת 2 מגה-פיקסל. ממשק הצילום כלל את כל המאפיינים הנחוצים. עם זאת, מקש הצילום היה מעט קטן יחסית לגודל המסך, ולא פעם קרה שפספסנו אותו. כמו כן, בעת פתיחת הממשק, חלק מהמקשים מופיעים על המסך רק לאחר השהייה קצרה. מהירות הצילום אינה אחידה; לעיתים הצילום היה מיידי והצליח לתפוס את הרגע, ולעיתים התרחש לאחר השהייה ממושכת.

איכות התמונות הייתה טובה בתנאי תאורה אופטימאליים. עם זאת, גם בסביבה מוארת לעיתים חדות התמונות לא הייתה מושלמת. איכות הצבע, לעומת זאת, הייתה גבוהה למדי. המצלמה הראשית מצוידת בפלאש לא חזק במיוחד. הוא מאפשר לצלם תמונות בתנאי חושך, אך איכות התמונות שמתקבלת נמוכה למדי.

צילום הוידיאו היה איכותי יחסית, והסרטונים שהתקבלו היו חלקים וללא קפיצות או היתקעויות. אמנם קיימות מצלמות שמפיקות תמונה חדה יותר בסרטונים, אך בכל זאת מדובר באיכות צילום וידיאו שבהחלט מתאימה לשימושים הבסיסיים כמו שיחות וידיאו או צילום סרטונים ביתיים. פונקציה חביבה במצלמה היא האפשרות לצלם תמונות סטילס במהלך צילום וידיאו.

המצלמה הקדמית הייתה פחות מרשימה. הצבעים נראו פחות חיים והתמונות שהתקבלו סבלו מגרעיניות. לפיכך, איכותן של תמונות סלפי הייתה בינונית, אבל לשיחות וידיאו המצלמה בהחלט הספיקה.

הצפייה בוידיאו הייתה טובה למדי יחסית לקטגוריה. גודל המסך נוח, הצבעים נראו חיים והחדות הייתה טובה. איכות השמע, כאמור, אינה מהגבוהות שקיימות כיום בשוק, אך לצורך צפייה בסרטונים היא הייתה מספקת.

חוויית הגלישה באמצעות רשת Wi-Fi הייתה לא רעה. הדפים השונים נטענו תוך זמן סביר, והגלילה הייתה חלקה. יש לציין שבדפים מרובי תמונות הופיעו התמונות באיחור משמעותי בהשוואה לטקסט. גם גלישה באמצעות רשת האינטרנט הסלולארית פעלה כראוי.

גרעיניות

הופעת גרעיניות בתמונה, בצורת נקודות צבעוניות אקראיות (בעיקר באזורים הכהים בתמונה). תופעה זו מופיעה בדרך כלל בצילום בתאורה חלשה או בלילה, ונובעת מגודלו הקטן ומאיכותו הבסיסית של החיישן.

Blu Studio X מצויד בסוללת ליתיום-יון בעלת קיבולת של 2100 mAh. הסוללה מובנית ואינה ניתנת לשליפה.

חיי הסוללה התגלו כטובים: בעת שימוש מתון שכלל מספר שיחות ארוכות, שימוש מועט יחסית בווטסאפ ובגלישה סלולארית, וכשעתיים של משחקים, שרדה הסוללה כיום וחצי: משעה 09:00 ועד שעה 15:00 ביום למחרת. יש לציין שבעת הפעלת משחקים חיי הסוללה צנחו במהירות גבוהה מאוד.

עמידות המכשיר נראתה סבירה יחסית לקטגוריית המחיר. המסך ומסגרת המכשיר המתכתית נראים איכותיים, והמקשים יציבים למדי. מנגד, הכיסוי האחורי של המכשיר עשוי פלסטיק שאינו נראה איכותי במיוחד.