סקירת wisebuy - טלפון סלולרי LG G4 Beat
- תצוגה נהדרת
- ממשק מוכר, נקי ונוח
- מעבד חלש יחסית
- מצלמה סבירה
- סוללה בינונית
ה-G4 Beat מבית LG מכוון בינוני ופוגע בדיוק שם, לטוב ולרע. גוף נאה, מסך מרהיב וממשק נוח שעבר בירושה מפוארת בהחלט מהווים תמורה מושלמת למחירו. מצלמה משודרגת ומעבד חזק יותר היו הופכים את המכשיר לבחירה המנצחת בקטגוריה שלו.
בדיוק כמו בשנה שעברה, גם הפעם היצרנית הדרום-קוריאנית ממשיכה באותה טקטיקת שיווק ומשחררת גרסת "לייט" למכשיר הדגל האחרון פרי יצירתה. בשנה שעברה היה זה ה-G3 וה-G3 S (G3 Beat בישראל), הפעם מדובר ב-G4 Beat, גרסה צנועה יותר, פיזית וטכנית, של פאבלט הדגל האחרון שלה - ה-G4 עטור השבחים. ניתן להבחין בהבדלים בין הגרסאות כבר במפגש ראשוני: מסך בגודל 5.2 אינץ' עם המציג תמונה בתקן p1080 ב-Beat לעומת מסך 5.5 אינץ' בתקן QHD ב-G4. באגף השבבים נוכל למצוא צמד מעבדים מרובעי ליבות מדגם Snapdragon 615 מבית Qualcomm, כרטיס גרפיAdreno 405, זיכרון RAM בנפח GB 1.5 וזיכרון פנימי בסך GB 8 (כולל אופציית הרחבה באמצעות כרטיס Micro SD). המצלמה האחורית צוידה בעדשת 8 מגה פיקסל ופוקוס מבוסס לייזר וצילום p1080, הקדמית עם 5 מגה פיקסל. לסוללה קיבולת mAh 2300 ומערכת הפעלה אנדרואיד Lollipop בגרסת 5.1.1, הישר מהקופסא.
למרות שגם מבחינה פיזית ה-G4 Beat מהווה גרסה צנועה יותר של אחיו הגדול (5.5 אינץ'), הוא עדיין נחשבת למפלצת-סלולר: עם מסך בגודל 5.2 אינץ', עומק של 9.9 מילימטר ומשקל של 139 גרם, המכשיר בהחלט מורגש בכיס וממלא את רוב כף היד. גם המרחק האלכסוני בין שתי נקודות קיצון שעל המסך מחייב אגודל גמיש במיוחד. בכל הנוגע לתצוגת המסך, אין כלל הרגשה של מכשיר בינוני: תצוגה ברזולוציה של P1080 מסוג IPS LCD בצפיפות פיקסלים מצוינת של 423 ppi ממשיכה להרשים כאילו מסכי ה-QHD מעולם לא חדרו לשוק הסלולר. בהירות מספקת וצבעים חדים חיזקו את העובדה שמדובר במסך מעולה, גם כשהוצבו מולו תנאי אור בעייתיים כמו שמש צהרי אוגוסט הקשוחים, שמביסים את רוב הסלולריים, במיוחד את אלו שבקטגוריית הביניים. 
גב העור המפורסם שמופיע ב-G4 נעדר כאן לטובת כיסוי פלסטיק פשוט יותר, המגיע בעיטור טקסטורת ריבועים בגבו ומוצע בשלושה צבעים: אפור-מטאלי, לבן-קרם וזהב. למרות השימוש בחומר גלם הנחשב לזול יחסית בעולם הסלולר, אין תחושה "פלסטיקית" וגם הגימור המעט-מחוספס משדרג את נראות המכשיר מאחור וכך גם לגבי אחיזת המכשיר: יציבה, נוחה ושאינה משאירה סימני טביעות אצבע, בניגוד למשטחי זכוכית למשל.
בחלק התחתון של המכשיר נמצא חיבור הטעינה והסנכרון, Micro USB ובחלקו העליון כניסת האוזניות. בדיוק כמו יתר המכשירים בסדרת G הנחשבת, גם כאן כפתורי הסאונד וההדלקה/כיבוי נמצאים בחלקו האחורי של המכשיר. פתיחה וסגירת המסך מתאפשרת גם בלחיצה כפולה על המסך, עוד פיצ'ר מוכר מבית LG.
המנוע שמאחורי הכל אינו עושה חסד עם המכשיר ומרגיש כי הותאם בצורה שגויה לשאר המפרט הטכני. מעבד בעל שמונה ליבות מדגם Snapdragon 615 תוצרת קוואלקום שהם למעשה שני מעבדים מרובעי ליבות - Cortex-A53 במהירות של 1.5 גיגה הרץ ו-Cortex A53 במהירות של 1 גיגה הרץ. מעבדים אלו יחד עם המעבד הגרפי מדגם Adreno 405 לא מצליחים לעבוד כראוי עם ה-1.5 GB זיכרון RAM המובנים וגורמים למכשיר לגמגם מאוד, גם בפעילות בסיסית כמו שיטוט בין תפריטים או בזמן הקלדה. אך במשחקים או באפליקציות כמו Waze הוא כבר קרטע ואף קרס בזמן הפעלה של כמה פעולות כבדות במקביל. נדגיש כי המעבד לא מעיב על העבודה הסטנדרטית ואפילו ניתן להתרגל לעניין העיכוב המינימלי, אך קשה להתעלם ממנו. אגב זיכרון, אי אפשר להתעלם מהקמצנות של LG לספק קיבולת אחסון פנימי בסך 8 GB בלבד, שלא לדבר על כך שמחצית מהנפח (!) ממלאת מערכת ההפעלה בלבד. התנחמנו בעובדה שניתן לצרף כרטיס זיכרון חיצוני, מסוג Micro SD, עד 32GB נוספים.
מערכת ההפעלה מגיעה בגרסת 5.1.1 (Lollipop) הישר מהקופסא, עטופה בממשק LG UX 4.0 המציע כמה פונקציות שימושיות שכמובן יגרמו למשתמשי LG להרגיש מיד בבית, אבל גם משתמשי אנדרואיד מנוסים יתאקלמו תוך זמן קצר. כאן המקום להעניק כמה נקודות זכות ליצרנית הדרום-קוריאנית שבחרה לא להעמיס יותר מדי אפליקציות מביתה במכשיר, שגם את הקיימות אגב, ניתן להסיר.
פרט לסלולרי, עוד בקופסה ניתן למצוא מטען (Output A0.85 מאכזב), כבל USB לטעינה וסנכרון, אוזניות כפתור וכרטיס זיכרון בסך 8GB, מתנה מצד היבואן הרשמי, כנראה מעין "פיצוי" לאור הזיכרון הפנימי המצומצם.
בישראל ה-Beat מגיע עם מצלמה אחורית בעלת 8 מגה פיקסל, לעומת 13 מגה פיקסל שיקבלו שווקי מדינות אמריקה הלטינית, מסיבה משונה כלשהי. מצוידת בפוקוס מונחה לייזר וחיישןColor Spectrum , כולל תמיכה בצילום HDR ווידאו ברזולוציית p1080, המצלמה בסיסית למדי ומציעה שלושה מצבי צילום: "פשוט", "בסיסי" ו"ידני", כשהמצב האחרון מאפשר לשחק עם יותר אפשרויות צילום, ביניהן היכולת לשלוט על רגישות החיישן (ISO), צמצם העדשה, בחירת צבעים חמים/קרים יותר וכו'. התמונות עצמן, איך לומר זאת בעדינות, לא היו גרועות אבל גם לא יככבו בשום גלריה נחשבת.
בינוניות כאן היא שם המפתח ומצלמת ה-G4 Beat צורחת את המנטרה לכל כיוון אפשרי: פוקוס הלייזר המהולל חוטא רבות, הצבעים נמרחו לא-מעט פעמים ועושר הצבעים לא מספק. לפחות מעבר בין צילום לצילום עבד חלק וצילום HDR הצליח לטפל באירועים בעייתיים. צילומי חושך מבליטים את חולשתה של העדשה האחורית, כאשר בערב סיפקה המצלמה צבעים עמומים, בעלי גוון אחיד ורק הפלאש העוצמתי הצליח להציל כמה תמונות.
על המצלמה הקדמית בעלת 5 מגה פיקסל אין יותר מדי מה לספר: היא עושה את עבודתה נאמנה ומפיקה צילומי סלפי איכותיים מספיק.
הווידאו ממשיך לבשר בינוניות ומציג סרטונים הגונים למדי של 1080P ב-30 פריימים לשנייה.
כיאה למעמדו של ה-Beat, לא תמצאו כאן חיי סוללה ארוכים למדי. סוללת ליתיום-יון בקיבולת של 2300mAh הייתה ממוצעת למדי, ואולי מעט פחות, כשצלחה את שעה 19:00 עם אחוזי סוללה בודדים, כמובן לאחר שימוש הוגן לחלוטין (גלישה/מיילים/ניווט וכו').
למרות הרכיבים הפלסטיים, אין למכשיר הרגשה של מוצר זול או פגיע למדי. כמו בסלולריים רבים, גם כאן הפינות נראות רגישות וצפויות לקבל את רוב הפציעות במקרה של נפילה. המסך מוגן גם ב-Gorilla Glass 3, מעטפת המסך הפופולרית מבית חברת קורנינג שאמור להגן על זכוכית המסך מפני שריטות וחבטות.