סקירת wisebuy - טלפון סלולרי OnePlus 2 64GB וואן פלוס
- מצלמת סטילס מצוינת
- מסך בהיר ואיכותי
- קורא טביעת אצבע מהיר
- תמיכה ב- Dual SIM
- מחוות תנועה להדלקה
- מתג פיזי להשתקה
- חיבור USB-C דו-כיווני
- איכות בנייה עילאית, אחיזה מעולה
- בעיות מיקוד בצילום הווידיאו
- בעיית זמינות כבלי USB-C כיום
- מקש הבית לא תמיד מגיב, שקוע אך לא לחצן
- ללא NFC, IR או רדיו
- ללא טעינה מהירה או אלחוטית
מכשיר הדגל החדש של OnePlus עומד בציפיות שנתלו בו ברוב המקרים. קשה לנו להתחבר לסיסמה השיווקית "קוטל מכשירי הדגל", משום שעל אף מעלותיו הרבות הוא גם מתאפיין בכמה חסרונות שיש לקוות שחלקם הם חלק ממחלות ילדות. במחיר המקורי שלו – 389 דולר לגרסת 64GB – הוא מעניק תמורה נהדרת למחיר, אבל בישראל מחירו מקביל ל-Galaxy S6 בייבוא מקביל, ויקר יותר מה- LG G4, וכאן כבר אנחנו לא בטוחים שיש סיבה להעדיף אותו על פני המתחרים.
אם ממשק אנדרואיד נקי קורץ לכם, OnePlus 2 יעניק לכם חוויית שימוש טובה וחומרה איכותית, אבל מכשירי דגל אחרים באותה רמת מחיר עשויים לתת לכם יותר – כגון טעינה אלחוטית, צילום וידיאו עדיף ועוד.
חברת OnePlus הסינית זינקה מאנונימיות מוחלטת בתחילת 2014 לחברה שמיליוני מעריצים חיכו בקוצר רוח להשקה הבאה שלה ב-2015. עם תמחור נוח ומכשירים ששואפים גבוה, השכילה החברה הקטנה לייצר באזז סביב המכשירים שלה, עם סלוגנים יומרניים כמו "קוטל מכשירי הדגל" ו"לעולם אל תתפשרו".
OnePlus 2, שהושק ביולי השנה (בהשקה יומרנית בפני עצמה, באמצעות מדיום המציאות הווירטואלית), מציג שורה של שיפורים ביחס ל- OnePlus One מהשנה שעברה. המפרט כולל את פלטפורמת Snapdragon 810 עם זוג מעברים בעלי 4 ליבות, זיכרון RAM בנפח 3 או 4GB – תלוי בנפח האחסון של המכשיר (גרסת 16GB מגיעה עם 3GB RAM וגרסת 64GB מגיעה עם 4GB), מסך 5.5 אינץ' בתקן Full HD, מצלמת 13 מגה פיקסל, תמיכה בדור רביעי ו-Dual SIM, קורא טביעות אצבע ומערכת הפעלה אנדרואיד 5.1.
המכשיר מגיע בצבע שחור ועם מכסה סוללה פריק בסגנון Sandstone שחור, שאותו תוכלו להחליף לכיסויים מחומרים וגימורים שונים כגון עץ, קוולאר ואחרים.
השיחות באמצעות האפרכסת התבצעו באיכות טובה ועם עוצמת שמע גבוהה. הספיקר הבודד, שממוקם בתחתית המכשיר, מפיק צליל חזק יחסית אבל לא מאוד מרשים בעומק ובנפח. בנוסף, הפרעה שפגשנו גם ב-OnePlus One הופיעה גם כאן: כאשר מוגדרים צלילי התראה קצרים, למשל צליל ההודעה של Facebook messenger, הצליל נשמע חלש. מיד לאחר מכן הצלילים נשמעים בעוצמה הרגילה, ונראה כאילו לספיקר לוקח זמן "להתעורר" ממצב שינה.
איכות השמע באוזניות הייתה מעולה, במיוחד לאחר משחק קצר עם האיקולייזר המפורט להפליא של MAXX Audio המוטמע במכשיר. גם החיבור למערכת ה-Bluetooth ברכב התבצע ללא דופי.
וואנפלוס 2 מזכיר בעיצובו הכללי את הדגם הקודם, אבל הוא שודרג פלאים בזכות השימוש במסגרת מתכתית במקום פלסטיק. הוא קטן מקודמו במילימטר בגובה וברוחב, אבל עבה במילימטר ושוקל 175 גרם במקום 162 גרם. בסך הכל מדובר בפאבלט ממוצע בגודלו, לא הקומפקטי ביותר בנמצא אבל גם לא מגושם מדי. מכסה הסוללה מחוספס באופן גס, ומעניק תחושה מאוד ייחודית שלא פגשנו כמותה בסלולריים. לקח לנו קצת זמן להתרגל, ויש לומר שהחספוס הזה מעניק עמידות מצוינת בפני החלקה מהיד וכן בפני לכלוך וטביעות אצבע.
המסך, בגודל 5.5 אינטש, נותר ברזולוציה של 1920x1080 בלבד (צפיפות של 401 ppi). אנו נוטים להסכים עם אנשי השיווק של החברה, שטענו שמסכי 2K אינם נחוצים למרבית המשתמשים וגוזלים משאבים רבים מדי. המסך כאן מוצלח מאוד גם בתקן Full HD ומציג שיפור בניגודיות ובדיוק הצבע ביחס לקודמו. הבהירות וזוויות הצפייה טובות גם הן, ובאופן כללי חווית הצפייה במסך עשירה ומהנה.
בצדו הימני של המכשיר נמצאים לחצן ההפעלה ומעליו לחצני הווליום. המקשים הללו בולטים קצת יותר מאשר בדגם הקודם, והם מגיבים בדיוק רב ועם פידבק מצוין. עם זאת, הם מעט קרובים מדי זה לזה. בחלקו העליון של המכשיר ממוקם שקע האוזניות, ובצלע השמאלית נמצא מתג תלת-שלבי מחוספס ואיכותי למגע, שנועד לשלוט על ההתראות: מצב התראות מלאות, מצב Priority ומצב שמשתיק את כל ההתראות. באופן משונה, המצב המושתק הוא כאשר המתג מוסט כלפי מעלה, והמצב שבו כל ההתראות מתקבלות כרגיל – כאשר המתג מוסט כלפי מטה, כאשר אינטואיטיבית זה אמור היה להיות ההיפך. כך או כך, המתג הזה שימח אותנו מאוד שכן הוא אפשר לנו לעבור למצב שקט ובחזרה מבלי להדליק את המסך, בקלות ובנוחות רבה (כן כן, אנשי Apple, אנחנו יודעים שהפיצ'ר הזה קיים באייפון מיומו הראשון).
מתחת למסך נמצאים זוג לחצני מגע גנריים לחזרה וליישומים האחרונים, שמסומנים בפס מואר כחול בלבד ושאת מיקומיהם ניתן להחליף כפי שנוח לכם. ביניהם נמצא מקש נוסף שנראה כמו לחצן בית פיזי, אבל למעשה מדובר במקש מגע משולב בקורא טביעות אצבע. מאחר שהמקש שקוע מעט ביחס לשני המקשים שלצדדיו, האצבע נדרשת לייצר נגיעה מעט עמוקה יותר – אבל לא לחיצה ממש. זה דורש תרגול, ובמקרים רבים מדי הנגיעה הראשונה שלנו לא נקלטה.
מקש הבית משמש גם כקורא טביעות אצבע שמתפקד מצוין – אחד המהירים בהם נתקלנו, אך מפעם לפעם המכשיר לא זיהה כלל את המגע ויש להקיש את הקוד המספרי. יש לקוות שבאג זה ייפתר בעתיד בעדכון תוכנה.
בתחתית המכשיר נמצא שקע הטעינה מסוג Micro USB-C. ייחודו העיקרי של תקן זה הוא בכך שניתן להכניס את הכבל משני הכיוונים, מה שחוסך את החיפוש המעצבן אחרי הצד הנכון של הכבל. עם זאת, יש גם שני חסרונות עיקריים: האחד – אין תמיכה בטעינה מהירה, כך שנדרשות כשלוש שעות לטעינה מלאה של הסוללה. השני – משום שהתקן הזה כה חדש ונדיר שכן, ה-OnePlus 2 הוא אחד הסמארטפונים הבודדים בשוק כיום שמכיל אותו, סביר להניח שאין לכם כבל USB-C בבית, ושכל הכבלים שצברתם אינם מתאימים. כך מצאנו את עצמנו בסופו של יום עמוס במיוחד מחוץ לבית ללא אפשרות להטעין את המכשיר, על אף שיש לנו מטען ברכב וסוללה ניידת בתיק.
עם זוג מעבדים עוצמתיים בפלטפורמת Snapdragon 810, שמשודכים לזיכרון RAM בנפח אגדי של 4GB, ציפינו לקבל ביצועים מופלאים. OnePlus 2 לא בדיוק אכזב אותנו, אבל גם לא ממש עמד בציפיות הגבוהות שלנו, בגלל כמה גליצ'ים שחזרו על עצמם. באופן כללי המכשיר מעניק תחושה טובה ומספק ביצועים גבוהים מאוד, הן בפעולות יומיומיות, הן בבדיקות מלאכותיות והן במשחקים. מנגד, ישנו Lag מסוים בלחיצה על מקש הבית (שבלט עוד יותר כאשר השווינו אותו ל-OnePlus One), ולפעמים גם בהפעלה של אפליקציות סטנדרטיות לגמרי כמו החייגן. נציין שברגע שהאפליקציה נטענה היא פעלה היטב עם אנימציות חלקות וזורמות, אבל זה עדיין קצת הציק לנו. את זיכרון ה-RAM הנדיב דווקא הרגשנו היטב, כאשר כמעט כל יישום שפתחנו נשמר ברקע וכאשר חזרנו אליו הוא המתין לנו בדיוק באותו מצב בו עזבנו אותו, מבלי הצורך להמתין שייטען מההתחלה.
מערכת ההפעלה Oxygen נראית בדיוק כמו הגרסה הנקייה של אנדרואיד 5.1, עם כמה תוספות ושיפורים קטנים. בתפריט ההגדרות ניתן לבחור בין שימוש בלחצני החומרה לבין לחצני ניווט וירטואליים על המסך, להחליף בין מיקומי הלחצנים הפיזיים ולהגדיר עבורם פעולות בלחיצה ארוכה ובלחיצה כפולה. אחת ההברקות היא האפשרות לחזור ליישום האחרון בלחיצה ארוכה על הלחצן הימני. לדוגמה, כאשר הופרענו באמצע הגלישה על ידי הודעת Whatsapp, יכולנו לחזור חזרה לפייסבוק בלחיצה אחת. בנוסף, כמו ב-Samsung Galaxy S6 ניתן להגדיר הזנקה מהירה של המצלמה בנגיעה כפולה על מקש הבית. פיצ'רים חביבים נוספים הם האפשרות לבחור ב"מצב כהה" עבור תפריט ההגדרות, להגדיר את צבעי נורית החיווי ולשלול הרשאות ספציפיות לכל אפליקציה שתבחרו – תכונה שצפויה להגיע לאנדרואיד הרשמית רק בעדכון הגרסה הקרוב.
אם תבחרו להשתמש ב-Launcher המובנה שמגיע במכשיר, תוכלו להפעיל את מצב Shelf – עמוד נוסף שמרכז בתוכו ווידג'טים ויישומים אחרונים בהם השתמשתם בגלילה אנכית. לא לגמרי הצלחנו להבין למה זה טוב, והעדפנו לנטרל את הפיצ'ר הזה.
OnePlus 2 מצויד במצלמת 13 מגה פיקסל עם מייצב תמונה אופטי, מיקוד לייזר, לד כפול ותמיכה בווידיאו 4K. מבחינת מהירות, המצלמה מציגה ביצועים סבירים בלבד.
מצלמת הסטילס מציגה שיפור גדול ביחס לקודמתה, ועומדת בפני עצמה עם הטובות שבמצלמות הסלולריות כיום. למעט ביקורת מסוימת שיש לנו על חידוד יתר קל, התמונות מצטיינות בכל הפרמטרים: הן חדות, מפורטות לעילא, בעלות צבעים מדויקים ואמינים, עם טווח דינמי טוב מאוד וכמעט ללא רעש דיגיטלי. גם תמונות שצילמנו בתוך הבית יצאו טובות, ממוקדות ובעלות פירוט יפה, וכמות הגרעיניות בתמונה הייתה מרוסנת. 
צילום הווידיאו, לעומת זאת, אכזב. המצלמה אמנם מסוגלת ללכוד וידיאו בתקן 4K, אבל לוקה בתופעת Focus hunting: בכל כמה שניות העדשה מנסה להתמקד מחדש, למרות שאין כל צורך בכך, והסרטונים מלאים בקפיצות זעירות של המיקוד. מדובר בתקלה שאנו מכירים מה- OnePlus One, שמשום מה קיימת גם בדגם הזה. נוסף על כך, התמונה סובלת מחידוד יתר ניכר, והמייצב האופטי לא הצליח להרשים אותנו גם הוא.
וואן-פלוס 2 תומך בכל הרשתות הישראליות, וכמובן גם בדור רביעי וב-Wi-Fi בתקנים העדכניים ביותר. הגלישה בו מהירה ונחה מאוד, ללא בעיות קליטה כלשהן. גם מקלט ה-GPS תפקד מצוין בכל ימי הבדיקה.
באופן משונה, בחברה בחרו שלא לשלב במכשיר שבב NFC – תכונה שהרגלנו למצוא בכל מכשיר דגל בשנה האחרונה. בנוסף, אין כאן רדיו FM וגם לא עינית IR.
איכות הבנייה של הוואנפלוס 2 מופתית. המסגרת עשויה מתכת אפורה בגימור מט, שלא רק נראית נהדר אלא גם מקרינה עמידות וחוזק. מכסה הסוללה בעל הגימור דמוי האספלט מונע נפילות והחלקות, עדשת המצלמה אינה בולטת כלל אלא אפילו שקועה קצת להגנה מפני שריטות, והמסך מוגן בזכוכית גורילה מדור 4. האחיזה ביד מעניקה תחושה איתנה ורמת הגימור, החומרים וההרכבה משובחת. אם רק הייתה עמידות בפני מים ואבק היינו מאושרים.