למרות שהחלק העליון דומה ברוב המכשירים, מה שחשוב הוא מה שקורה מתחת למכשיר. פתח השאיבה שלו מכסה כמעט את כל רוחבו, כשהוא ממוקם בחלקו הקדמי ביותר כך שהוא מסוגל  לאסוף לכלוך גם בצמוד לקיר.

כשהפעלנו את המכשיר על מה שנראה כמו רצפה נקייה, גילינו כמה הוא אפקטיבי בפועל, כשמיכל האחסון התמלא במהרה בגדילי אבק שהצליח לאתר בקלות. הסיפור חזר על עצמו גם בשטיח השאגי בעל השיער הנמוך. אם תעבירו את האצבע לא תמצאו לכלוך, אך השואב החזק מצליח לאסוף טינופת רבה מכל מקום.

להבדיל משואבים רבים, ה-PowerBot מסוגל, לפחות ברוב המקרים לעלות על שטיחים, ולהפתעתנו, גם לשאוב אותם בהצלחה. אחרי שהשואב עבר היה בולט שהשטיח עבר ניקיון.

במבחן נוסף שערכנו, פיזרנו על הרצפה 100 גרם קמח, 100 גרם אורז ו-50 גרם קורנפלור, שכידוע נדבק לכל דבר. הצליח השואב להרים 217 גרם, כשרוב הלכלוך שנשאר היה באזור שלא היה נגיש למכשיר מפאת גובהו.

על הפאואר בוט ישנה מצלמה עם עדשה רחבה המצלמת את הבית בשחור לבן ולפי התמונות מבינה את מיקומה במרחב. לעדשה זווית ראייה של כ-170 מעלות כך שהיא מסוגלת לדגום גם רהיטים בחדר ולא רק את התקרה שלרוב נטולת מאפיינים. בנוסף ישנם חיישנים המובנים בגוף השואב המאפשרים לו להימנע מלהיתקע בחפצים במרחב. על פי החברה כל המידע הזה נשמר במכשיר כך שבהפעלות הבאות של השואב, הוא כבר יכיר את הבית ויהיה מסוגל להתמודד איתו ביעילות. בפועל לא ראינו הבדל כלשהו בין ההפעלה הראשונה ל-13.

ניתן לשלוט ברובוט דרך שלושת כפתורי המגע המובנים עליו, או דרך השלט הרחוק המצורף. אם תרצו למנוע מהשואב להיכנס לחדר מסוים, הוא מגיע עם משדר אינפרא אדום העובד על זוג סוללות D, היוצר מעין קיר וירטואלי שאותו המכשיר לא מסוגל לעבור.

הפאואר בוט בנוי היטב. הוא מרגיש עמיד וחזק, כשחלקיו המתפרקים יושבים היטב ואינם רוטטים בתושבת שלהם. את מיכל אחסון הלכלוך ניתן לפרק ולרוקן בקלות, אך נפחו קטן למדי – 0.7 ליטרים כך שבסוף כל שימוש או שניים יש לטרוח לרוקן אותו.