סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Meizu MX5 16GB מייזו
- קורא טביעת אצבע נפלא
- מצלמה מצוינת
- סוללה אימתנית
- טעינה מהירה תודות לטכנולוגיית mCharge
- תמחור נוח
- ביצועי מעבד מעולים
- מרגיש שברירי מעט ועלול להיות מגושם בכף היד
- ללא טעינה אלחוטית ו-NFC
- מיקוד אוטומטי חוטא לעיתים
- סוללה לא נשלפת
- ללא הרחבת זיכרון
מהפכת היצרניות הסיניות מרימה הילוך ומביאה ארצה סמארטפון שהוא לא פחות ממופתי. לצד עוד כמה מכשירים מעולים שהגיעו אלינו לאחרונה מהמזרח הרחוק, ה-MX5 נותן פייט של ממש ליצרניות המובילות בשוק הסלולר הישראלי ושליטתן של הטריו הקדוש "סמסונג-אפל-LG" לפתע נראית חיה על זמן שאול. כל שנותר ל-Meizu וחברותיה הוא לנסות לנתק את הציבור המקומי מהאסוציאציה האינסטינקטיבית כלפי מכשירים סיניים ואולי נזכה לצפות כאן בתחרות אמיתית על ליבו של הצרכן.
"הגל הסיני" ששטף את העולם בשנים האחרונות לא פסח על ישראל והביא עמו שלל יצרניות סלולר מהמזרח הרחוק. אותן חברות מציעות שלל מכשירים המגיעים במגוון גדלים, מפרטים ומחירים, כשלכולן מטרה ברורה: לקרוא תיגר על המובילות הבלתי מעורערות בשווקים המקומיים והעולמיים, לדכא את האסוציאציה השלילית כלפי מכשירים סינים ולנגוס בנתח משמעותי מתוך שוק הסלולר העולמי. אחת ממובילות מהפכה זו היא Meizu שמביאה אלינו את ה-MX5, מכשיר הדגל האחרון של החברה וממשיך דרכו של ה-MX4. עם מפרט מרשים על הנייר, מעטפת פרימיום ותמחור נוח, הפאבלט הסיני מנסה להוות אלטרנטיבה ראויה להגמוניה הסלולרית השלטת בישראל.
הספיקר של ה-MX5 הוא מהעוצמתיים שיצא לנו לשמוע אבל זו לא תמיד מחמאה: כשהגענו לקצה גבול היכולת של הספיקר הפכה תזמורת הצלילים ההרמונית לחוויה רעשנית ולא נעימה. אותה תופעה הופיעה במשחקים כבדים עטורי סאונד שאיימו להחריש אותנו לעד. עוצמת הסאונד המקסימלית, ראוותנית ככל שתהיה, אינה מומלצת כלל ומצאנו נחמה גם ב-70% מיכולתה.
קבלת והוצאת שיחות השביעה את רצוננו; מפגשים טלפוניים התבצעו בצורה מספקת ונטולת תקלות.
עם עובי של 7.6 מ"מ ומשקל של 149 גרם, כבר במבט ראשון ניתן לראות מהיכן מהנדסי המוצר של החברה קיבלו את ההשראה. ועדיין, הוא לא נופל מאביו הרוחני. גוף המתכת נאה מאוד ונוח לאחיזה. לצד מסגרת-מסך כסופה ופסים כסופים דקיקים לרוחב גב המכשיר, ל-MX5 מראה מוקפד ואלגנטי שמעניק לו יוקרתיות. עם מסך בגודל 5.5 אינץ', ה-MX5 הוא פאבלט בכל רמ"ח איבריו, כלומר מכשיר שיגרום לרוב המשתמשים להיעזר בשני ידיהם בזמן התפעול.
ב- Meizu בחרו לוותר על תצוגת QHD שהפכה למעין סטנדרט בשוק הפרימיום אליו היא מכוונת, והלכו על מסך AMOLED המציג תמונה בתקן 1080p שלו צפיפות פיקסלים של 401ppi. המסך מציע בהירות בוהקת למדי, צבעים מדויקים וחדות כללית מספקת, אם כי קשה לומר שמדובר באחד מנקודות החוזק של המכשיר כשכבר פגשנו תצוגה איכותית ממנו.
בחלקו הימיני של המכשיר נמצאים שלושה כפתורים: כיבוי/הדלקה ומקשי הווליום. בחלקו השמאלי, חריץ הכנסת כרטיס הסים (Nano SIM) המכיל מגירת SIM כפולה כשניתן להשתמש בשני כרטיסי סים במקביל. בחלקו התחתון נמצא הספיקר וכניסת המטען (Micro USB 2.0) ובראש המסך, כניסת האוזניות.
בקרביים של הפאבלט נוכל למצוא מעבד בעל שמונה ליבות מבית MediaTek מדגם Helio X10, הפועל במהירות 2.2 גיגה הרץ מסוג Cortex-A53, כולל מעבד גרפי מסוג PowerVR G6200 וזיכרון RAM בנפח GB3, שדרוג נאה לעומת הדור הקודם.
מערכת עיבוד הנתונים מהירה ביותר ומצליחה לגנוב את ההצגה באמצעות אתחול זריז, זמני טעינה מינימליים, ועמידה איתנה במספר לא מועט של אפליקציות הפועלות במקביל. את נקודת החוזק של המכשיר בחנו כנגד משחק עתיר גרפיקה - Assassin's Creed Pirates, שפעל חלק, נטול גמגומים או טקסטורות מפוקסלות. תוסיפו לכך את ה- mirroringשעשינו למכשיר מול טלוויזיית 48 אינץ' כך שראינו את תצוגת הטלפון על המסך הגדול, והנה לכם חווית סלולר-גיימינג בשיא תפארתה.
למנגנון טביעת האצבע לקחו כמה רגעים לזהות את האצבע שלנו בתהליך הטמעה ראשוני, אך מאותו רגע לא אכזב: הבחין בין טביעות משתמשים, העניק גישה לאפליקציות על פי רשימת מורשים שהוזנה מראש ואפילו מתגאה בזמן זיהוי מהיר להחריד של מתחת לשנייה, כזה שלא זיהינו אפילו בחיישן של ה-Galaxy S6 או ב-Touch ID של Apple, ועל כך השבחים על ל-Meizu על עבודה מופלאה באגף הבוסרי-יחסית, שיצרה סטנדרט חדש בהחלט.
המכשיר מגיע בשלוש גרסאות של נפח אחסון פנימי GB16\GB32\GB64 כשלא ניתן להוסיף זיכרון. גרסת ה-GB16 שקיבלנו אמנם הצליחה להכיל את מיטב האפליקציות, אלבומי המוזיקה והמשחקים האהובים עלינו, אך הגבילה אותנו מאוד בהמשך, כשנשארנו רק עם GB3.5 נוספים.
ממשק ה- Flyme 4.5 של מייזו נשען על גרסת אנדרואיד 5.0.1 Lollipop , אבל לא תרגישו בכך. יתרה מכך, זהו לא הממשק הקונבנציונאלי שאתם מכירים, אבל גם לא שונה מדי מרוב ממשקי המשתמש שמציעות שאר החברות. ועדיין, יש בו משהו אחר שקשה לשים עליו את האצבע. מסכי הפתיחה דומים לאלו שבאנדרואיד, תפריט ההגדרות מזכיר את זה של ה-iOS ויש שפע של ווידג'טים. הפשטות קנתה אותנו מיד. תתי-תפריטים והסברים מסובכים על הרשאות אינסופית לא תמצאו כאן. מצד שני, זוכרים את מסך האפליקציות הקלאסי הנמצא בכל ממשק אנדרואיד ממוצע? הוא לא קיים כאן, מה שהציף את מסכי הפתיחה שלנו באייקונים ולמעשה הוכרחנו להתחיל לארגן אותם על פי אינסוף תיקיות.
עוד שינוי מעניין: כפתור ה"חזור" וה"מזער" נמצאים באותו כפתור. כדי לבצע את פעולת ה"חזור" יש להעביר את האצבע ברכות (Tap). פעולת המזעור מתבצעת על ידי הקשה מלאה. גם סגירת אפליקציות הזכירה לנו פיצ'ר כלאיים: במשיכה מהפס השחור בחלק התחתון של המסך כלפי מעלה, ייחשפו האפליקציות העובדות ברקע וסגירתן מתבצעת על ידי משיכת האייקון כלפי מעלה. iOS מישהו?
ממשק ה- Flyme 4.5מעט משונה ולוקח קצת זמן להתרגל אליו אבל בשורה התחתונה, מדובר בממשק הבנוי נפלא, מרהיב לעין מבחינה ויזואלית המגיב היטב והכי חשוב – מהיר מאוד.
בין השיפורים שהציע עדכון המערכת האחרון: זירוז תהליך קליטת טביעת אצבע, טיפול בשגיאת הצגת אחוזי הסוללה, טיפול במספר מצבים בהם המכשיר נטה לקפוא ועוד כמה שיפורי פיצ'רים קיימים. עוד אופציה חביבה שקיבלנו לאחר ההתקנה היא "טמפרטורה של צבע" בתפריט תצוגה: המשתמש יכול לקבוע את גווני המסך, צבעים "קרים" יותר (גוונים כחלחלים) או "חמים" (גווני צהוב). בסך הכל מדובר בעוד תוספת חביבה שמרחיבה את יכולות ההתאמה האישית של כל המשתמש.
מצלמת המכשיר מצוידת בעדשה אחורית בעלת 20.7 מגה פיקסל, פוקוס מבוסס לייזר ומבזק לד כפול, כולל וידאו המסוגל לצלם וידאו ב-30fps@p2160 או 4K. המצלמה הקדמית שלה חיישן 5 מגה פיקסל, תצלם וידאו ב-30fps@p1080.
התאהבנו במצלמה. הממשק פשוט והתפריטים אינטואיטיביים להפליא ולמי שמתעקש להתעמק בנבכי התמונה, קיימים מספר מצבי צילום (פנורמה, HDR, הילוך איטי, ידני) המאפשרים לשלוט במפורט על התוצר הסופי. ברוב מקרי הצילום הסתפקנו במצב האוטומט, שסיפק תמונות חדות ומפורטות מאוד, אם כי לפעמים היה לנו חסר קצת "חיים" בצבעים. גם הפוקוס גילה לעיתים סימני חולשה בצילומי תקריב אך כיוון ידני פתר את הבעיה. ממשק המצלמה לעיתים נוטה להיות רגיש יתר על המידה, מה שגורם לו להחליף בין מצבי צילום בלחיצה קלה על המסך, כאשר רק ביקשנו לבצע זום ידני. מלבד הערות אלו, צילומי הסטיל הצליחו להרשים אותנו מאוד. המצלמה הקדמית סיפקה גם היא תמונות נהדרות, כן בצילומי סלפי וכן בשיחות סקייפ.
בתנאי אור בעייתיים ה-MX5 החל להראות סימני קושי אך עדיין היה רחוק מלאכזב. גם כשהיה מינימום של אור מלאכותי ברקע, העדשה חילצה ממנו את המיטב והפיקה תמונות מעולות. הסרטונים שצולמו ב-1080P נשמרו בצורה חלקה ונקיה, שלפי דעתנו מדובר עדיין ברזולוציה עדיפה על 30fps@p2160, אשר מכבידה על הקובץ הסופי ועדיין לא מספיק נפוצה.
הסוללה שאינה ניתנת להחלפה בנפח mAh3150 שמרה על המכשיר ערני גם לאחר יום תובעני במיוחד. כשהגענו לסוף היום, לקראת 22:00, אחוזי הסוללה ציינו 30%, נתון יוצא דופן לאור ההתעללות שעבר המכשיר באותו היום. עוד באותו תחום, כאן המקום לשבח את ה- mChargeואת זריקת המרץ שהיא מעניקה: עד 25% טעינה של הסוללה בתוך 10 דקות, ועד 60% בתוך 40 דקות, יתרון משמעותי למשתמשים הנמצאים רוב היום בדרכים ומטען לא נמצא תמיד בהישג יד.
עוד הסוללה מציעה שלושה מצבים של חסכון באנרגיה: Balance, Performance Mode ו-Power-saving mode. לא ראינו סיבה אמיתית לעבור בין מצבים מאחר וה- Balanceהשביע את רצוננו, הן מבחינת תפקודו מול אפליקציות זללניות והן ברגעים "מתים", בהם המכשיר ידע לשמור כוחות והאט משמעותית את צריכת הסוללה.
במבט ראשוני עטיפת המתכת של ה-MX5 נראית מאיימת ומוכנה להתמודד עם כל אתגר, אך רק כשאוחזים במכשיר מרגישים כיצד מילימטרים ספורים מפרידים בין כף היד לשבבים הרגישים. הפינות המעוגלות צפויות למנוע פציעות מכוערות, במידה והמכשיר ייפול מגובה נמוך. לטובת הגנת הצג נעשה שימוש בציפוי הפופולרי Gorilla Glass 3, שאמור למנוע שריטות על פני מסך המגע.
תודה לרשת באג על השאלת המכשיר לבדיקה.