ההתממשקות הראשונית קלה ומהירה. בהכנסת כבלי ה-HDMI וה-USB, התבקשנו להיכנס לאתר ייעודי דרכו תתבצע ההתקנה הראשונית. אחרי איתור הסטרימר ועדכון מערכת מהיר, אשר מיד לאחריו הוסבר לנו כיצד להשתמש ב-Chromecast 2, יצאנו לדרך והפעלנו סרטון על ידי תכונת Cast במכשיר האנדרואיד האישי שלנו. הזיהוי בוצע בשנייה ושידור התוכן עלה ברגע לטלוויזיה. התהליך עצמו מידי להפליא – פשוט בוחרים את התוכן שבסלולרי והוא מוצג במסך הגדול. כך צפינו בסרט 1080P באורך מלא ובכמה פרקים של הסדרה האהובה עלינו, ללא בעיות תצוגה או קריסות פתאומיות.

יש לשים לב כי המכשיר והמשדר מוכרחים להתחבר לאותה רשת אלחוטית, הערה שנחשפנו אליה רק אחרי שחקרנו תקלות שכיחות (Troubleshoot) בעת ההתקנה הראשונית וגילינו כי גוגל מחייבת ששני הצדדים במשוואה, הן הסטרימר והן המכשיר המשדר (סמארטפון/טאבלט/מחשב), יעבדו באותה רשת. טענה סדרתית אחרת נגעה לכך שה- Chromecast 2לא מתמודד היטב עם מגדילי טווח (ריפיטר) ואקסס פוינט למיניהם ונוטה לסבול מניתוקים חוזרים. חשוב להדגיש כי ה- Chromecast 2 נבחן בבית בו הותקן מגדיל טווח ולא זוהתה שום תקלה שצוינה די הרבה בקבוצות התמיכה הרשמיים של גוגל. לאור השכיחות הגבוהה של הבעיה בפורומים המקצועיים, נמליץ לבדוק היטב את הנושא בטרם הרכישה- בהנחה ומותקן בביתכם מגדיל טווח כמובן.

תכונה שימושית שהוצעה לנו והעדפנו להפעיל אותה היא "מצב אורח", המאפשרת למבקרים מזדמנים להציג את התוכן האישי שלהם על המסך הגדול – פונקציה שחסכה זמן רב בהעברת תוכן ממכשיר למכשיר או כניסה כמשתמש למכשיר זר בניסיון לגשת לתוכן המבוקש.

בערכה ניתן למצוא את הסטרימר, ממנו יוצא כבל HDMI בלתי ניתן להפרדה וכן כבל USB המשמש כחיבור לחשמל. יש לשים לב: קיימות טלוויזיות רבות בעלות חיבור HDMI אך נטולות כניסת USB. במקרים כאלה אין מנוס מלחבר את הסטרימר לשקע קיר, שאגב, לא סופק במארז, אם כי רוב המטענים הרגילים עם כניסת USB בגבם אמורים להספיק. חיסרון נוסף מתבטא בהיעדר שלט – למרות שבפועל המכשיר המשדר הופך למעין שלט, היה נחמד לצרף למארז שלט "אב" ששולט אך ורק על הסטרימר ומאפשר להפעיל פעולות שכיחות כמו הדלקה/כיבוי, שליטה על הווליום וכדומה.