סקירת wisebuy - טלפון סלולרי OnePlus X 16GB וואן פלוס
- עיצוב פרימיום והנדסת מוצר מעולה
- תצוגת AMOLED חדה ומלאת צבעים
- ממשק OxygenOS נקי, נוח ונטול לאגים
- תומך בשני כרטיסי SIM
- מחיר מדהים ביחס לתמורה
- מעבד מודל 2014
- מצלמה אחורית סבירה
- ללא קורא טביעת אצבע
- אין טעינה מהירה או אלחוטית
- סוללה מובנית
אם תחפשו במילון את הביטוי "תמורה מלאה למחיר", תראו תמונה של ה- OnePlus Xניצבת בגאון. היצרנית סינית OnePlus השיקה מכשיר נפלא שישרת את המשתמש הממוצע ואפילו בעלי דרישות גבוהות ממנו; נראות המכשיר משדרת פרימיום, התצוגה פנטסטית, המעבד מהיר למדי ובחרנו לסלוח למצלמה הבינונית. הסוללה גומעת יום עבודה די בקלילות ותג המחיר הצנוע הופכים את ה-OnePlus X לאחד הסלולריים המשתלמים ביותר בשוק ובהחלט אחד המפתיעים שבהם לטובה.
ה- OnePlus Xהוא הסלולרי השלישי שהשיקה היצרנית הסינית הצעירה OnePlus בנובמבר 2015. על טהרת סיסמת החברה "Never Settle", דגם ה-X מבטיח להציע מעטפת פרימיום במחיר צנוע למדי. במפרט ניתן למצוא מסך AMOLED בגודל 5 אינץ' שצויד בהגנת מסך Gorilla Glass 3, עם רזולוציית 1080p ופיזור פיקסלים של 441 ppi. על הרצת המנועים אחראית מערכת השבבים Snapdragon 801 מבית קוולאקום, המציעה מעבד מרובע ליבות במהירות 2.3 GHz ומעבד גרפי Adreno 330. המכשיר מגיע עם זיכרון RAM בנפח 3GB ו- 16GB זיכרון פנימי מובנה, כולל אופציית הרחבה של כ-128GB נוספים, באמצעות חריץ המשמש גם ככניסת SIM נוסף.
באגף העדשות, ה- OnePlus X צויד במצלמה אחורית בעלת 13 מגה פיקסל במפתח צמצם f/2.2 ווידאו באיכויות 1080p@30fps ו- 720p@120fps. מקדימה עדשת 8 מגה פיקסל במפתח צמצם f/2.4. בסלולרי הוטמעה מערכת הפעלה אנדרואיד v5.1.1 Lollipop, עליה מולבש ממשק OxygenOS 2.2.0 של החברה. קיבולת הסוללה, שאינה נשלפת, עומדת על mAh 2525. המכשיר זמין בצבעי שחור, לבן ושמפניה. לסקירה קיבלנו את הצבע הלבן.
ה-OnePlus X מספק איכות שיחה הגונה והסטנדרטים הגבוהים של מכשירי הפרימיום נשמרים גם בטיב הרמקולים, שנמצאים בתחתית המכשיר. הבאסים חלשים ובהחלט טעונים שיפור, אם כי מלבד זאת מדובר ברמקולים איכותיים למדי.
במבט ראשון קשה מאוד לקלוט את המחיר הנדרש עבור ה- OnePlus X. גם שורשיו הסיניים, על כל המשתמע מכך, רחוקים שנות אור מהעיצוב האלגנטי שמציג המכשיר, שנראה כאילו יצא הישר ממפעלי היצרניות המובילות. גב הזכוכית נוח ביד, פסי המתכת הדקיקים לאורך המסגרת משדרים אקסקלוסיביות מוקפדת וכך גם שאר הכפתורים יציבים במקומם ונעימים ללחיצה. בניגוד למכשירי הג'מבו שהתרגלנו לאחוז ומילאו לנו את כף היד, כאן הצלחנו לבצע את מרבית הפעילות באמצעות יד אחת, נוחות שהחזירה אותנו כמה שנים אחורה והזכירה לנו כמה חשובה האינטואיטיביות של תפעול מהיר טרם עידן הפאבלטים המחייבים זוג ידיים פנויות.
בראש המסך נמצאת כניסת האוזניות ולצידה המיקרופון, ובחלקו התחתון של המכשיר- כניסת טעינה בחיבור Micro USB (ולא Type-C כצו המגמה). בצדו הימיני של המכשיר נמצא כפתור ההתראות, המאפשר לעבור בין שלושה מצבים: כל ההתראות, התראות בעדיפות גבוהה וללא שום התראות, ששימש אותנו רבות לאורך הסקירה. בצדו שמאל של הגוף נמצאים כפתורי הווליום וההדלקה/כיבוי וכן חריץ להכנסת כרטיסי ה-SIM / כרטיס זיכרון חיצוני. כמרבית הסלולריים הסיניים, המכשיר תומך בשני כרטיסים SIM במקביל או בכרטיס SIM בודד וכרטיס זיכרון Micro SD, יתרון לבעלי עסקים האוחזים בשני קווים; פרטי ועסקי או אלו המבקרים בחו"ל לעיתים תכופות ומחליפים לסים המקומי בעת הנחיתה.
נתוני המסך מציגים את גאוות מכשירי הפרימיום אשתקד, חלקם אף לפני שנתיים, עם רזולוציית 1080p ופיזור פיקסלים של 441 ppi. אין אכזבות או הפתעות בכל הנוגע לתצוגת FHD: היא בהירה מאוד, חדה וצבעונית למדי, עם גווני שחור עשירים ודינמיים לפי המתרחש על הצג, תודות לטכנולוגיית הדגל של מסכי AMOLED. אגב, מדובר גם בחטאה הגדול: הצבעים נוטים לקבל רוויה מוגזמת ולטעמנו, גוון יותר "קר" היה ממתן אותם ומשפר במעט את התצוגה הכוללת. במכשיר גם מוצעת "בהירות מותאמת", המשנה את רמת הבהירות ביחס לתאורה הזמינה, אם כי היא הייתה אגרסיבית למדי וכשלא ריחמה על העיניים שלנו בתנאי אור עמום, העדפנו את הבחירה הידנית.
מערכת הפעלה 5.1.1 Lollipop מגיעה עטופה בממשק Oxygen של היצרנית. נפתח בווידוי: אנו לא מהמעריצים הגדולים של ממשקי היצרניות לכלל מיניהם. לרוב מדובר במערכת מסורבלת המעכבת את מרבית הפעולות הבסיסיות, מעמיסה על המשתמש שלל פתרונות לא רלוונטיים ומעכבת עדכוני אנדרואיד שמשתמשי "מערכת נקייה" זוכים להם מזמן. לשמחתנו, אין זה המקרה: הממשק עובד במהירות וביעילות, נקי למשעי מכל אפליקציות פרסומיות סוררות ולא סבל לרגע משום לאגים או עיכובים ידועים לשמצה. נעזרנו במצבי ה-dark וה-light שתאמו למשתמשים שונים וגם קיצורי הדרך השגרתיים היו ניתנים לשינוי ואינטואיטיביים להפליא.
חשוב לציין כי הממשק לא מושלם וחווינו כמה באגים מעצבנים, כמו איבוד רשת לכמה שניות שנתפסו על חם מספר פעמים במהלך היום. גם להקשה הכפולה על המסך שמדליקה את המכשיר לוקח יותר משניה לפעול, שלא לדבר על כך שהפיצ'ר לא כבוי אוטומטית בזמן שיחה, באג שגרם לנו להפעיל את המכשיר עם הלחי, עוד כשל טכני שהחברה הבטיחה לפתור בעדכונים הקרובים. למרות שעדכון 2.2.1 שיצא לאחרונה מטפל במרבית הבאגים, ל- Oxygenיש עוד כברת דרך בדרכה להפוך למערכת הפעלה אידיאלית וקשה שלא להתייחס לחבלי הלידה האלה. גרסת 6.0 Marshmallow צפויה להגיע למכשירי OnePlus בהמשך השנה, לפי היצרנית.
מערכת השבבים שהוטמעה במכשיר היא Snapdragon 801, שהושקה בפברואר 2014, המשלבת מעבד מרובע ליבות במהירות 2.3 GHz, זיכרון RAM בנפח 3GB ומעבד גרפי Adreno 330. מדובר בנתוני מכשירי הפרימיום אשתקד, ורחוקים מאוד מהמהירויות אליהם הורגלנו בדגמי ה-808 וה-810 האחרונים מבית קוואלקום. יחד עם זאת, מערכת השבבים בת השנתיים לא מצביעה על סימני זקנה ו"מטיסה" את רוב הפעולות השגרתיות. גם תחת עומס משחקים כבדים, סרטונים בסטרימינג וריבוי משימות, ה-OnePlus X עבד מושלם ולא גמגם לרגע. השבחים למעבד ולזיכרון הנדיב שלרגע לא גרמו לנו להרגיש כאילו OnePlus "חסכה" על הלקוחות שלה ולא סיפקה במארז את המילה האחרונה בתחום המעבדים.
במצלמה האחורית הוטמעה עדשת 13 מגה פיקסל שצוידה בטכנולוגיית PDAF, המאפשרת לכידת תמונות באיכות גבוהה בפחות מ-0.2 שנייה, תכונה חשובה לחובבי התיעוד הרגעי. איכות התמונה הייתה סבירה בהחלט: מצד אחד הצבעים היו טבעיים מאוד ולא עשויים או משופרים מלאכותית אך מצד שני נראו "כבויים" מעט וחד ממדיים, במיוחד בצילום במקומות סגורים. כשצילמנו בחוץ, התאורה הטבעית עשתה חסד עם התמונות ושיפרה אותם, בעיקר כל הנוגע למגוון צבעים רחב יותר. צילומי התקריב פחות העדפנו, כאשר רוב העצמים נטו להתחבר לאלמנטים קטנים אחרים ובכך יצרו תמונה "שטוחה" יותר, עם מעט שכבות משהיו בפועל. המצלמה חושפת חיסרון נוסף בצילומים תחת תנאים לא מיטביים: בשעות הדמדומים הפוקוס מתבלבל רבות ומתקשה להתמקד על האובייקט המבוקש, ובצילומי לילה המצלמה נוטה להחסיר אלמנטים חשובים ומייצרת תמונה עם רמת פירוט נמוכה יותר בצורה משמעותית. עוד אפקט שלילי שלא אהבנו: מבזק ה-LED נוטה "להכחיל" בגסות אזורים חשוכים. תודות לטכנולוגיית PDAF שהוצגה קודם, מהירות לכידת התמונות היא מהמרשימות שראינו; לכידת תמונה ושמירתה בזיכרון מתרחשת בפחות מחצי שניה.
המצלמה הקדמית בעלת 8 מגה פיקסל מציעה יותר ממה שמצופה ממנה וכיאה ל"דרישת הסלפי", היא מספקת תמונה איכותית, חדה ומפורטת וכוללת "מצב יופי", כאשר בפועל התכונה רק משטיחה את עור המצולם והופכת את הדמות ל"בובתית" יותר.
בכל הנוגע ליכולות וידאו, האחורית תומכת באיכויות 1080p@30fps ו- 720p@120fps שלא היו רעות בכלל: למרות שהמיקרופון לכד בעיקר רעש וגם רעידות הידיים שלנו תועדו בגסות לאורך רוב הסרטונים, סימן מובהק להיעדרו של המייצב האופטי, איכות התמונה הייתה נקיה, חלקה וברורה.
< div="">
<>
המכשיר צויד בסוללת Li-Po בקיבולת mAh 2525 שאינה ניתנת לשליפה ובכך מחייבת ביקור במעבדה בכל תקלה הנוגעת לרכיב. חיי הסוללה שעל הנייר אמנם אינם מעידים על מכשיר שיצא השנה, אך צלחו די בקלות יום עבודה עמוס בווטסאפ, פייסבוק ושאר התראות שפעלו ברקע, עם 40% סוללה שנותרה לנו בשעות הערב, תוצאה מעולה לאור השימוש האינטנסיבי. ביום אחר, כשבוטלו ההתראות של האפליקציות התובעניות יותר (לא כולל ווטסאפ), צלחנו את היום עם 68% סוללה, עוד תוצאה שהשאירה אותי מרוצים. באותה נשימה, חשוב להוסיף כי מטבע הדברים ה-OnePlus X נבדק תחת תקופת זמן קצרה יחסית, כך שבלתי אפשרי לנבא את חייה העתידיים של הסוללה ויכולותיה כפי שתוארו כאן. התאכזבנו לגלות כי במכשיר לא הוטמעה טכנולוגיית טעינה מהירה או אלחוטית, צמד תכונות שמופיעות ביותר ויותר סלולריים שהושקו בשנה האחרונה.
תוצאות הבדיקה שלנו לא היו החלטיות מדי, אך פעמים רבות הצלחנו להטעין במלואה סוללה ריקה לחלוטין בפחות משעתיים. כבל ה- Micro USB שקיבלנו במארז מלווה במטען 2A/V5 , כאשר המכשיר עצמו תומך במהירות טעינה של עד A1.5.
בשל היותו מצופה זכוכית, פרט למסגרת המתכת העוטפת אותו, לא היינו ממהרים לבדוק את ה-OnePlus X במבחני נפילה. סרטונים שאפשר למצוא ביוטיוב מחזקים טענה זו אם כי חלקם גם מציגים את חסינות המכשיר בפני כיפופים ושריטות קשות. לטובת הגנת התצוגה, המסך צויד ב- Gorilla Glass 3, הגנת המסך המפורסמת של קורנינג, רכיב חובה בכל מסך פרימיום ראוי לשמו. בקופסא קיבלנו גם מגן מסך, שכבר הודבק במדויק וכיסוי פלסטיק שקוף שסיפק אותנו בהחלט, נקודת זכות ליצרנית שסיפקה את האביזרים הבסיסיים עליהם המתחרות גובות תשלום נפרד ולא פעם, גם מופקע למדי.