סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Samsung Galaxy S7 SM-G930F 32GB סמסונג
- מסך מרהיב
- ביצועים גבוהים מאוד
- מצלמה מהירה במיוחד
- איכות סטילס ווידיאו מעולה
- טעינה מהירה ואלחוטית
- עמידות למים בתקן IP68
- הרחבת זיכרון
- איכות הספיקר בינונית
- חיי סוללה סטנדרטיים בלבד
- חידוד-יתר קל במצלמה
- אין עינית IR ורדיו
- אין חיבור USB-C
Galaxy S7 הוא בלי להתאמץ הסמארטפון הטוב ביותר שתוכלו לקנות כרגע, או לפחות בשלישייה הראשונה. הוא מסמן וי כמעט על כל הפרמטרים החשובים: מסך, מצלמה, עיצוב, איכות בנייה, עמידות וכמובן ביצועים. סמסונג מאמצת גישה בוגרת יותר במכשיריה, מתאמצת להסיר פיצ'רים ותוכנות מיותרים ומציבה רף גבוה של איכות, הן ברכיבים והן בחוויית המשתמש. עד שיגיע אלינו לבדיקה ה-LG G5, שאולי יקרא תגר על מעמדו, ה-S7 הוא מכשיר הדגל המועדף עלינו כיום.
לפני שנה בדיוק הכריזה סמסונג על מכשיר הדגל שלה, ה-Galaxy S6, שהציג שינוי תפיסה דרמטי של החברה: העיצוב השתנה לחלוטין, הושם דגש על שימוש בחומרי פרמיום, הסוללה הפכה לאינטגרלית והתמיכה בהרחבת זיכרון נעלמה. בפברואר 2016 הגיע אלינו ה-Galaxy S7, שאפשר להתייחס אליו כמקצה השיפורים שערכה החברה ביחס לדגם הקודם. לצד המפרט העוצמתי סמסונג שימרה ושיפרה קלות את העיצוב, הוסיפה אטימה למים, הגדילה את הסוללה והחזירה את כרטיס הזיכרון, לשמחתם של רבים.
המסך לא השתנה בגודל או ברזולוציה – עדיין 5.1 אינטש מסוג Super AMOLED ברזולוציית QHD; פלטפורמת העיבוד היא Exynos 8890 בדגם האירופאי שמשווק גם בישראל (G930F). עוד במפרט: זיכרון RAM של 4GB, נפח אחסון של 32 או 64GB, מצלמת 12 מגה פיקסל חדשה לגמרי וסוללת 3000mAh עם תמיכה בטעינה אלחוטית מהירה.
ה-S7 זמין בצבעים כסף, שחור, זהב ולבן. מערכת ההפעלה היא אנדרואיד בגרסה 6.0.1.
איכות השמע באפרכסת מעולה, והעוצמה טובה מאוד. הספיקר, הממוקם בתחתית המכשיר מימין לשקע הטעינה, הוא הסובל העיקרי מהאיטום למים של המכשיר – הוא נשמע חסום יחסית, והרבה פחות צלול וחד מספיקרים של מכשירים אחרים כיום. הדבר ניכר בעיקר בהאזנה למוזיקה ובצפייה בסרטונים; בשיחות או בהוראות הניווט של Waze הצליל בסדר גמור. המיקום של הרמקול מצוין, הוא נשמע היטב וקשה לחסום אותו גם כשאוחזים במכשיר.
החיבור למערכת ה-Bluetooth באוטו התבצעה ללא בעיות, אבל כמו במכשירי סמסונג אחרים החל מה-S5, במערכות המולטימדיה הגנריות הנפוצות (למשל ברכבי יונדאי) נתמך רק פרופיל השמע של הטלפון; חיבור ה-A2DP אינו נתמך ולא ניתן להזרים מוזיקה למערכת השמע של הרכב. נציין שהבעיה הזו ייחודית למכשירי סמסונג, בכל המכשירים האחרים שבדקנו לאחרונה לא הייתה בעיה זו.
איכות השמע באוזניות מעולה, וסמסונג מציעה כהרגלה סט עשיר של אפשרויות לשיפור הסאונד, כולל איקוולייזר ומערכת התאמת שמע אוטומטית.
עיצובו של Samsung Galaxy S7 צועד בעקבות קודמו לסדרה, אך שואל אלמנטים גם מה-Note5. מסגרת המתכת וגב הזכוכית עדיין כאן, אבל במקום גב ישר סמסונג הטמיעה כאן את אותו גב מעוגל בקצוות ונוח לאחיזה שראינו בסדרת ה-Note האחרונה.
אורכו ורחבו של ה-S7 אמנם קטנו מעט ביחס לשנה שעברה, אך עוביו של המכשיר גדל ב-1.1 מ"מ כדי להכיל את הסוללה המוגדלת, מה שלמעשה משפר את האחיזה. שמחנו לגלות שגם בשימוש ממושך ה-S7 נוח להפליא בכף היד ונעים מאוד להשתמש בו. חשוב לדעת שהוא יחסית חלקלק, וכדאי להקפיד לאחוז בו היטב או להשתמש במגן אם אתם מהאנשים שנוהגים להפיל את הטלפונים שלהם. המשקל של המכשיר גדל ב-14 גרם, אך עדיין מרגיש מאוזן ולא כבד מדי.
הגרסה הכסופה שאותה קיבלנו לבדיקה נראתה נפלא – יוקרתית, מוחצנת ונוצצת. סמסונג לא דוגלת באיפוק, והעניקה למכשיר נוכחות בולטת שזועקת "פרימיום" ממבט ראשון. סט הלחצנים נותר כרגיל במכשירי סמסונג; לחצן הפעלה מימין, לחצני הווליום משמאל, ושקע הטעינה והאוזניות בתחתית. הלחצנים המתכתיים בולטים במידה ונוחים ללחיצה, אם כי מקשי העוצמה מעט גבוהים לטעמנו.
לחצן הבית, הממוקם מתחת למסך, משמש גם כקורא טביעות אצבע וגם כקיצור דרך למצלמה באמצעות לחיצה כפולה. הלחצן נוח מאוד לשימוש שוטף, וקורא טביעות האצבע טוב – אם כי פחות אינטואיטיבי ומהיר בעינינו מזה שיש ב-Huawei Mate S או Nexus P6, גם במיקום וגם במהירות. מצדדיו של הלחצן נמצאים מקשי מגע לחזרה וליישומים האחרונים.
המסך של ה- Galaxy S7לא השתנה הרבה מה-S6 של שנה שעברה, ולמען האמת לא היו ממש סיבות לשינוי. מדובר עדיין במסך מרהיב עין, חד במיוחד ובעל צבעים עזים ואמתיים בו זמנית. סמסונג טוענת ששיפרה את בהירות המסך – וזה אולי נכון, אם כי פגשנו כבר מסכים בהירים יותר באופן משמעותי. בכל אופן, במצב התאורה האוטומטית המסך יודע להגביר את הניגודיות והבהירות בצפייה בשמש כך שהוא נותר קריא, אז אין בעיה בהיבט הזה.
אחת התכונות החדשות של סמסונג במכשיר הזה היא ה-Always On, כלומר היכולת של המסך להציג מידע גם כשהוא במצב המתנה. בגלל שמדובר במסך AMOLED, שבו כל פיקסל מואר עצמאית, המסך יכול להאיר רק חלק מהפיקסלים וכך לחסוך, תיאורטית, בחיי הסוללה. את הפיצ'ר הזה תוכלו להפעיל או לכבות בתפריט ההגדרות, וכן לבחור בין כמה עיצובי שעונים שונים או להציג לוח שנה. בנוסף מוצג גם אחוז הסוללה, אבל באופן משונה לא מוצגים חיוויים על הודעות נכנסות, וזה קצת חבל. בסך הכל, יש שיאהבו את התכונה הזו, שחוסכת את הצורך להדליק את המסך רק כדי לראות מה השעה, אבל לטעמנו מדובר בהסחת דעת תמידית (השעון זז מדי כמה שניות כדי למנוע צריבה של המסך). בנוסף, יש לתכונה הזו השפעה די משמעותית על חיי הסוללה – הבדל של בערך 15 אחוזים.
ביצועיו של במכשיר משובחים. אנחנו בדקנו את הגרסה עם מעבד ה-Exynos של סמסונג; אם תרכשו את הדגם האמריקאי תקבלו אותו עם Snapdragon 820, שאמור לספק ביצועים דומים. יחד עם זיכרון RAM של 4GB, שסמסונג מנהלת כאן טוב יותר מבעבר, המכשיר פותח אפליקציות כהרף עין, שומר אותן ברקע לפעם הבאה שתצטרכו אותן, מציג אנימציות מעבר באופן חלק ומתמודד עם כל משימה ללא מאמץ. אין התחממות ניכרת במהלך השימוש.
ממשק TouchWiz של סמסונג הולך ומתבגר משנה לשנה. העיצוב הופך למאופק יותר, ופיצ'רים מיותרים נעלמים. סמסונג הלכה קצת לקצה עם זה, כאשר במסגרת הקיצוצים ביישומים מיותרים קוצצו גם נגן המוזיקה והווידאו. הם זמינים להורדה בחינם מחנות היישומים של סמסונג, אבל אם אתם מעדיפים נגנים חלופיים – תוכלו לחסוך את המקום בזיכרון.
נציין לטובה את מסך הנעילה, שהפך לפרקטי יותר מקודמיו. החברה ויתרה על אנימציות הפתיחה הילדותיות ועל הצלילים המשונים שנלוו אליהן; במקום זאת הנעילה נפתחת במהירות רבה בהינף אצבע, עם צליל נקישה קל וסימפטי. אם תשתמשו בערכות הנושא תוכלו להוריד אחת שנראית דומה מאוד לגרסת מרשמלו הנקייה של אנדרואיד, ושמטפלת באופן עמוק בכל פינה במכשיר – כולל האייקונים, המקלדת, יישום ההודעות, החייגן, התפריטים ווילון ההתראות, כמעט עד שתרגישו שיש לכם מכשיר נקסוס ביד.
בגלקסי אס 7 הוטמעה מצלמה חדשה לגמרי, שהיא קפיצת מדרגה מהמצלמות (המעולות גם כך) של מכשירי החברה הקודמים. בצעד אמיץ משהו, סמסונג הורידה את כמות הפיקסלים של החיישן מ-16 מגה פיקסל ל-12 בלבד, אך במקביל הגדילה את גודלו של כל פיקסל ל-1.4 מיקרון, הגדילה את הצמצם ל-f/1.7 והוסיפה מערכת מיקוד חדשה וייחודית מבוססת פאזות. מדובר במהפכה של ממש, שכן במקום 5-15% של פיקסלים שמיועדים למיקוד, כמו ברוב המכשירים, כל אחד מהפיקסלים בחיישן של המצלמה כאן משמש למיקוד – מה שמשפר דרמטית את המהירות.
לא נגזים אם נאמר שהמצלמה של ה-Galaxy S7 היא המהירה ביותר בשוק, לפעמים אולי מהירה יותר ממצלמת DSLR ייעודית. את המצלמה ניתן להזניק בלחיצה כפולה על כפתור הבית מכל מקום, והיא נדלקת ומוכנה לצילום תוך כשנייה בלבד. המיקוד האוטומטי כה מהיר, שקשה לומר שהוא לוקח זמן בכלל. המצלמה פשוט כל הזמן ממוקדת, לא משנה מה מוצג בפניה ולא משנה כמה מהר תזיזו אותה מאובייקט לאובייקט. מעבר לכך, הצילום עצמו מידי לחלוטין והמצלמה לוכדת את התמונה ברגע שתגעו בלחצן הצילום שעל המסך, ללא כל Shutter lag. הצילום במצלמה הזו הוא לא רק תענוג גדול, אלא גם משפר מאוד את הסיכויים לתפוס את הרגע גם בסצנות מאתגרות ומהירות.
מבחינת איכות התוצאות, המצלמה של ה-S7 מקבלת מאתנו ציון גבוה מאוד, למרות שבפירוש איננה מושלמת. התמונות ברובן המוחלט נהדרות, חדות ובעלות צבעים טובים. הצמצם הרחב במיוחד – f/1.7 – מאפשר לקבל תמונות עם עומק שדה רדוד בלי מאמץ, ועל ידי כך האובייקט הממוקד מופרד יפה מהרקע מאחוריו.
צילומים בתוך הבית הם ללא ספק המוארים ביותר שתוכלו להשיג במצלמה סלולרית כלשהי. האם הם החדים או המפורטים ביותר? לא בטוח; חלק מהתמונות סבלו מירידה בפרטים, במיוחד כשצפינו בהן בגודל המלא, אבל עדיין נראו מדהים בגודל רגיל. חשוב לציין שגם בתמונות בבית וגם באור יום, בצפייה בגודל המקסימלי גילינו חידוד-יתר וגם נטייה לחשיפת יתר קלה מדי פעם, אבל את אלה אפשר לזהות רק במבט מדוקדק מקרוב. בסך הכל, בצפייה רגילה התמונות נראות מצוין.
צילום הווידאו מתאפשר ב-4K וגם ב-1080p בקצב של 60fps. בתאורה טובה איכות הווידאו משובחת, וקשה למצוא בה פגמים כלשהם. התאורה חלשה בתוך הבית החדות יורדת משמעותית; בחלק מהמקרים התמונה נראית כאילו צבועה בצבעי שמן, בשל חוסר הפירוט.
Samsung Galaxy S7 תומך בגלישה ברשתות דור 4 המתקדמות ביותר וכמובן בגלישה אלחוטית בתקן Wi-Fi ac. הגלישה באינטרנט ובאפליקציות השונות מעולה, מהירה וחלקה ביותר. המכשיר תומך ב-Bluetooth 4.2 שפעל כהלכה (למעט החיבור למערכת המולטימדיה ברכב, שהזכרנו לעיל), וה-GPS גם כן פעל כמצופה וללא בעיות כלשהן.
למי שהתרגלו מדגמי עבר של סמסונג, ב-S7 אין רדיו וגם לא עינית IR, ולא נראה שלחברה יש כוונה להחזירם בדגמים הבאים.
סמסונג שיפרה משמעותית את קיבולת הסוללה – מ-2550mAh ב-S6, ל-3000mAh ב-S7. יש כאן כמובן טעינה מהירה, טעינה אלחוטית וטעינה אלחוטית מהירה, והסוללה אכן נטענת בזריזות רבה (60% תוך חצי שעה בלבד). באופן משונה וקצת מאכזב, סמסונג דבקה גם השנה בחיבור Micro-USB הרגיל, בעוד שמרבית המתחרים כבר עברו ל-USB Type-C החדש והדו-כיווני. ככל הנראה, החברה עשתה זאת כדי לשמר את התאימות למשקי ה-GearVR שלה.
על אף ההגדלה בקיבולת הסוללה, קשה לומר שהיינו נרגשים ממשך הפעולה שהיא מספקת במכשיר הזה. כן, הצלחנו להגיע לימי עבודה מלאים, אבל בשעה 23:00 בכל ערב כבר גירדנו את ה-10%, בדרך כלל מלמטה. אחרי כמה מכשירים שהצליחו לספק לנו יומיים מלאים של עבודה – כמו ה-Lenovo Zuk, Motorola X Play ו-Meizu Pro 5, הציפיות שלנו כבר גבוהות יותר. אגב, אם תבחרו להשתמש ב-Always On המציג את השעון גם כשהמסך כבוי, חי הסוללה יתקצרו בכ-15% נוספים.
חשוב לדעת שאת הסוללה לא ניתן לשלוף באופן עצמאי, וזאת כאשר היריב הגדול – ה-G5 של LG עדיין מאפשר זאת, מבלי לוותר על גוף המתכת.
איכות הבנייה של ה-Galaxy S7 מעולה בכל קנה מידה. זהו מכשיר פרימיום שעשוי מחומרים איכותיים, מורכב ברמה גבוהה ומעניק תחושה איתנה ואיכותית. לצד השימוש במתכת, סמסונג הגנה הן על חלקו הקדמי והן על חלקו האחורי של המכשיר בזכוכית גורילה עמידה בשריטות מדור 4.
גולת הכותרת היא כמובן העמידות בתקן IP68, שמעידה על אטימה לאבק ולמים למשך חצי שעה עד לעומק של מטר וחצי. למעט הרמקול שצליליו עמומים קצת, השימושיות והעיצוב של המכשיר לא נפגעו כלל בשל האטימה הזו; אין מכסי גומי מעיקים בשום מקום ואפשר להשתמש במכשיר כרגיל לחלוטין.