עלילת XCOM 2 מתרחשת בשנת 2035, עשרים שנה לאחר מאורעות המשחק הקודם, XCOM: Enemy Unknown, בו ניסה כוח צבאי בשם XCOM  להדוף חוצנים משליטה עוינת על כדור הארץ. מהר מאוד השחקן מגלה שהאנושות נחלה תבוסה קשה וכעת לחייזרים שליטה כמעט מלאה על רוב כדור הארץ, כאשר כל שנותר לבני האדם הוא להתנגד ככל הניתן. כאן השחקן נכנס לתמונה, בדמות ארגון XCOM, גוף מחתרתי שמנסה לסכל כל פעילות חוצנית שמאיימת להשתלט על חלקים נוספים ברחבי הגלובוס שטרם נכבשו.

כמו שאפשר כבר להבין, העלילה הבנאלית מוכרת לעייפה ולא תספק את אלו שחשוב להם סיפור מהודק, רווי בדמויות חזקות או בטוויסטים למיניהם. אמנם קיימות דמויות מרכזיות שמלוות את הקמפיין ליחיד ואת השחקן בזמן המשחק, אך בפועל אלו דמויות קרטון חלולות למדי, המשמשות כמסבירי דרך ומלמדות בעיקר את רזי המשחק, כשנתקלנו למשל בתפריט חדש או במשימה מיוחדת המצריכה הסבר זריז טרם היציאה לקרב.

חלק מהדמויות המרכזיות נוטות לשתף דיאלוגים מחייהם הפרטיים בצל ההתנגדות – אך אלה מורגשים כלא יותר מקטעי מעבר חסרי רגש שמרחו את הזמן עד ללחימה הבאה. גם אל הלוחמים עצמם קשה מאוד להיקשר: למרות מגוון הדמויות העצום, מרבית החיילים נטולי עומק, משמשים כבשר תותחים ברוב המקרים ופרט להבדלים בתווי הפנים ובסגנון הלבוש – ראית חייל אחד, ראית את כולם,

מצילה את העלילה העובדה כי XCOM 2 שומרת על רצינות תהומית בכל הנוגע לאירועים השחוקים וקשה שלא להתאהב במידת המסירות והרצינות שלהם כלפי נושא שנחשב ללעוס במיוחד בעולם הבידור. דווקא העקביות אחר נרטיב "החלשים מול החזקים" משאיר את המשחק מעל המים והסיפור הממוחזר לא מרגיש כאן טרחני או מעייף. למרות שמפתחי המשחק היו יכולים לזנוח לחלוטין את עניין הסיפור, להשאיר אותו הרבה יותר סולידי ומשעמם ולהתמקד במשחקיות, רמת הקשב והרצינות המתבקשת מהשחקן לכל אורך העלילה מעוררת הערצה ומוערכת על כך פי כמה.

אין ספק כי בוצעו הרבה שדרוגים קוסמטיים מאז XCOM: Enemy Unknown, הקודם בסדרה ועדיין – הוא נראה פחות או יותר דומה לו בהמון רגעים במשחק. האנימציות נראות לרגעים כאילו נשלפו ממשחקים עצמאיים דלי תקציב ופני הדמויות משדרות גסות חסרת טעם, כאילו הושאלו ממשחקי Sims ששוחררו לפני כמה שנים. גם גליצ'ים ועיוותי גרפיקה לא חסר, כאשר לא פעם דמויות שנדרשנו להציל נתקעו באמצע קומה או נשקי החיילים חדרו לקיר השני ו"שברו" את הקנה בצורה מאוד חובבנית. תוסיפו למשוואה זמני טעינה מקרטעים שגורמים לאנימציית ההמתנה לגמגם ותקבלו משחק שלא קיבל תשומת לב יתרה באגף הביצועים.

בכל הנוגע לסביבות קרב, XCOM 2 עושה עבודה מעולה בלהציב את השחקן באינספור שדות קרב מושקעות ויפיפיות: נוף אורבני נטוש, מדבר לוהט, מפעל רובוטים מאיים, מעבדה אפלולית- אלו רק כמה דוגמאות בודדות לסביבות המגוונות והדינמיות בהן נלחמנו. למרות שהמנגנון הטכני של המשחק נשאר זהה בכל הסביבות, אלמנטים באנליים כמו מחסות, איגופים ואירועים סביבתיים אחרים משתנים כמתבקש ומשתלבים בצורה אלגנטית בכל נוף ונוף.

רגעי הסאונד גם טובים: מגוון אירועים בדיוניים נתמכים על ידי סאונד אותנטי ותואם למציאות האפוקליפטית. החל מרעשי לייזר מקפיצים, דרך פיצוצי רימון שואגים והדרכות לפני משימה ועד לדיווחים חדשותיים שנשמעים בצורה מקצועית, שתורמים מאוד לאווירה האימה שמרחפת מעל המין האנושי.

אופן המשחק האסטרטגי מבוסס התורות שמאפיין את המשחק לא יתאימו לכל שחקן, ולמרות שאיננו נמנים על חובבי הז'אנר – מערכת המשחק של XCOM 2 נוחה ומהנה להפליא. כבר בשלב בחירת המשימה המשחק מציב בפנינו את הלוחמים האידיאליים למשימה מתוך מגוון מרשים של תפקידי לוחמה בעלי סט יכולות. כל חייל וחייל ניתן לצייד בכלי נשק רבים, חלק מוכרים, רובם עתידיים.

שיטת הלחימה עובדת כמרבית משחקי האסטרטגיה שדורשים חשיבה בטרם הסתערות על האויב, דהיינו איגוף, תפיסת מחסות, מארב, זריקות רימונים והסתערות, תוך לקיחת סיכון מפני פלישה נוספת. רוב שיטות הלחימה שנכתבו בספרי המלחמות מתאפשרות במשחק – ועובדות לא רע בכלל.

המשחקיות עצמה קלילה מאוד ובמהירות נכנסים לעניינים: לכל חייל בצוות מותרים שני מהלכים, כאשר לרוב אחד מהם משמש להתקדמות לעבר מחסה והמהלך השני- לירי ממנו. ניתן גם להתקדם מרחק כפול אך הפעולה תיחשב כשני מהלכים. שטחי הלחימה בשלבים השונים רוויים מחסות והמשחק עצמו מעודד שימוש מתמיד בהן ובצדק, שכן נדירים המקרים שהצלחנו לנצח משימה כלשהי בשיטת "לירות ולשאול שאלות אחר כך". המשחק מעודד לשחק חכם וחובבי משחקי אסטרטגיה יתמצאו כאן במהרה.

כשלא נלחמנו מול אויבים מהחלל החיצון, טיפלנו בענייני מפקדה, המשמשת כמרכז שיפור ופיתוח יכולות החיילים. ניתן לשפר כלי נשק, להעלות בדרגה חיילים שהצטיינו בשטח, לצוות אביזרים לחימה מיוחדים ללוחמים איתם נצא למשימה הבאה, להורות במעבדה על פיתוחי התקפה והגנה יעילים יותר ועוד מבחר שדרוגי לחימה שנועדו לתת לצוות שלנו יתרון על פני האויבים במשימות הבאות.

עוד במפקדה נמצא חדר הפיקוד, ממנו ניגשים למפת העולם ובאמצעותה בוחרים משימות קמפיין ומשימות צד, שהיו מגוונות, מלאות בתוכן מתגמל ולעיתים אף הכרחיות לביצוע בכדי להתקדם בעלילה המרכזית. למרות שכבר בשלבים הראשונים המשחק העמיס עלינו טונות של מידע, הן הוגשו בצורה כל כך מסודרת וידידותית והגישה לכל התפריטים, סעיפי המשנה והתייחסות לפרטים הקטנים ביותר, התבצעה על ידינו בצורה אינטואיטיבית ולא מסרבלת כלל. בכלל, XCOM 2 מהווה דוגמא מצוינת לכותר דחוס במידע שמצליח לסנן לשחקן את הפרטים הרלוונטיים ביותר לאותו רגע ולהנגיש אותם בצורה נפלאה.

בכל הנוגע לרמת קושי, דרגת האתגר במשחק עולה בצורה נוחה ומסודרת מאוד. ל- XCOM 2כמה רמות קושי שמתאימות נהדר לכל סוגי השחקנים ולאחר שניסינו את רובן – ההרגשה כי המשחק יוכל להוות אתגר רציני עבור חובבי משחקי אסטרטגיה וברמת קושי אחרת, המשחקיות הופכת לסלחנית הרבה יותר ומפצה על חוסר הניסיון של השחקן.

אחרי מספיק ניסיון שצברנו, הרגשנו מוכנים להתחרות מול שחקנים בשר ודם. אלא שלמרות שהמשחק מציע משחק ברשת מול שחקנים מרחבי העולם, בפועל לא הצלחנו להתחבר למשחק אחד אפילו. ניסינו למצוא משחק פנוי מספר פעמים במהלך תקופת הסיקור, כאשר כל פעם ניתנה הזדמנות של 10 דקות לחפש אחר משחק, ואף לא פעם אחת הצלחנו להתחבר למשחק אקראי. שיטוט מהיר ברשת גילה כי מדובר בבעיה מוכרת שככל הנראה קשורה לעובדה שאין עדיין קהילה מספיק גדולה. בהתחשב בעובדה שמדובר במשחק שיצא בסוף ספטמבר, נקווה שהבעיה לא תהיה רלוונטית בחודשים הבאים.

לכאן או לכאן, מבחינתנו היה מדובר בפספוס ענק – מולטיפלייר היה יכול להיות אחת מהנקודות החזקות במשחק, כמו ברוב משחקי האסטרטגיה בהם שחקנים מרחבי הרשת הם אלו שמעשירים את חווית המשחק ומרחיבים את חייה.