סקירת wisebuy - פלייסטיישן - משחקים PS4 Mass Effect: Andromeda
הטוב
- עלילה מורכבת ומסקרנת
- עולמות מגוונים ועמוסים בתוכן מקורי
- משחק רשת מצוין
- משחקיות מהנה – בתנאי שהכל עובד כשורה
הרע
- עמוס בתקלות טכניות
- גרפיקה בינונית
- דיבובים גנריים נטולי אופי
- דמויות אנמיות שמקשות להתחבר אליהן
בשורה התחתונה
המשחק Mass Effect: Andromeda מרגיש יותר כמו המשך חיוור שפותח על ידי מפתחים פחות מוכשרים מאלו שעבדו על המשחקים הקודמים בסדרת החלל המהוללת. התקלות הרבות, הגרפיקה הבינונית, התפריטים המסובכים ודילמות המוסר הבנאליות מאוד מקשות להמליץ על אחד הכותרים המצופים של השנה. משחק המתאים למעריצים כבדים בלבד, שמוכנים להתפשר על חווית משחק בינונית מאוד שלא עמדה בציפיות.
הקדמה
המשחק Mass Effect: Andromeda פותח על ידי BioWare והושק במרץ על ידי EA לפלטפורמות Xbox One, PlayStation 4 ולמחשב האישי, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. המשחק אינו ממשיך ישיר של הכותר שלפניו אך בדומה למשחקי החלל הקודמים בסדרה, גם Mass Effect: Andromeda הוא מסוגת משחקי הפעולה-תפקידים בעולם פתוח ועתידני, המשלב בחירה אישית של השחקן לנוכח סיטואציות מוסריות שונות.
אחת מנקודות החוזק הבולטות בסדרת Mass Effect היו עושר מדהים ביקום העלילתי שנוצר לכבוד המשחק. עשרות גזעים, תרבויות, כוכבים ומשימות משנה הפכו את הסדרה למופתית – ובצדק. עלילת Andromeda לא מהווה המשך ישיר לאירועי Mass Effect 3, אם כי מתייחסת לא מעט לאירועי הפרקים הקודמים בסדרה. הפעם מוטל על השחקן להוביל מאמץ בשם האנושות להתחיל לאכלס תושבים ברחבי גלקסיית Andromeda, תוך סקירת עולמות ברחבי הגלקסיה, פתירת קונפליקטים בדרך דיפלומטית או עם נשקים שלופים והתמודדות עם שאר דילמות המקדמות את העלילה באופן כזה או אחר.
כבר אחרי כמה דיאלוגים וסיטואציות קלילות, די מהר מגלים שעלילת Andromeda מעודנת פי כמה מזו שנחשפה בפנינו בסדרה קודמת, שהתרחשה בגלקסיית שביל החלב. אווירת ההישרדות הנצחית בשם המין האנושי הוחלפה בדילמות של מחקר, פיתוח, סקירת העולם שבחוץ ופחות לחימה אכזרית עד נשימתנו אחרונה. גם הסיפור רוכך משמעותית ומשלב אלמנטים סולידיים בהרבה, הן בתוכן הגרפי והן בשיחות המוצעות לשחקן. זה לא בהכרח דבר רע: הסיפור עדיין עשוי מעולה, מוגש ברור, מעניין ברובו ואם נושאי שיחה אינפורמטיביים היו פחות מטרחנים, אולי היו נהנים מכל שלבי השיחות ולא היינו ממהרים לדלג על כמה רגעים משעממים למדי.
את חברינו לצוות פחות אהבנו. לשום דמות לא הצלחנו להתחבר, בין אם בגלל שרובם אנמיים לחלוטין ולא מזדהים בשם שום אג'נדה פרט לכמה משפטים חלולים שאמורים לייצג אותם נאמנה, ובין אם בשל דיבובים גנריים שלא הצליחו להעשיר שום דמות בעיננו. גם לסיפור הם לא תורמים מדי, ולמרות שרובם הגדול משתלב בעלילה המרכזית בצורה כלשהי, השתתפותן זניחה ולא מזכירה במעט את הסינרגיה הנהדרת שהשיגו המשחקים הקודמים.
גם הדמות הראשית, סקוט ריידר (בהנחה ובחרתם דמות גברית) די משעממת, נטולת כריזמה לחלוטין ובוודאי לא כזו שיכולה להעפיל על שפרד, הגיבור במשחקים הקודמים שמשאיר אבק לריידר האנמי וההססן. האינטרס לשמור על קשריו עם חברי הצוות לא תמיד מוסברים, וגם כשניסינו לחקור את זיקתם למשימה הגדולה עם שיחות עמוקות, התירוץ ברוב המקרים היה קלישאתי בסגנון "לטובת האנושות".
היצע בחירת הדיאלוגים לשחקן ממוצעת בלבד: הן בנאליות, חסרות מעוף בפתרון קונפליקטים ונראה כי טווח הרגשות צומצם משמעותית, כיאה לאווירה המתונה שאופפת את המשחק. גם כאן לא מדובר בדבר שלילי אלא רק בטון שהונמך, כנראה לאור בחירת המפתחים לקחת את Andromeda במסלול פחות אלים ויותר אינפורמטיבי-הרפתקני.
לא ברור איך הצליחו BioWare לעשות זאת, אבל המשחק הקודם בסדרה, Mass Effect 3 שיצא ב-2012 נראה לרגעים טוב מהנוכחי, שיצא 5 שנים אחריו. תווי הפנים חלקות כבובת שעווה, תנועות פניהן נטולות נשמה והטקסטורות הנטענות באיטיות במהלך המשחק הן כבר חטא של ממש. גם הדיבובים, חלק בלתי נפרד מסדרת המשחקים, איכשהו מרגישים כאן יותר מכניים ונשמעים כמנסים יותר להגיע לנקודה מאשר לספר על עלילה מסועפת אשר אמורה לרתק את השחקנים, כמסורת המשחקים הקודמים.
למזלה של הסדרה המפורסמת, עדיין יש המון רגעים סינמטיים מצוינים שהופכים את קרבות החלל לחגיגה לעיניים: כדורי פלזמה משגרים אויבים לאוויר באפקט זרחני מרהיב, אזורי המחקר מגוונים ובנויים לעילא והיצירתיות המתפרצת בכל סגנון עולם משמיט את הלסת כל פעם מחדש, החל מהיצורים המקומיים המסתתרים בין השיחים ועד לאתרים ארכיאולוגיים מרתקים שרק מחכים להיחקר. רק חבל שכל פעם שהעניינים מתחילים להתחמם ועוד מפגן וויזואלי ניצב לעיני השחקן, קצב הפריימים מאט וההצגה הגדולה מתחילה לגמגם – אפקט שתועד גם תחת הגדרות גרפיקה נמוכות במחשב גיימינג שיצא השנה.
למזלה של הסדרה המפורסמת, עדיין יש המון רגעים סינמטיים מצוינים שהופכים את קרבות החלל לחגיגה לעיניים: כדורי פלזמה משגרים אויבים לאוויר באפקט זרחני מרהיב, אזורי המחקר מגוונים ובנויים לעילא והיצירתיות המתפרצת בכל סגנון עולם משמיט את הלסת כל פעם מחדש, החל מהיצורים המקומיים המסתתרים בין השיחים ועד לאתרים ארכיאולוגיים מרתקים שרק מחכים להיחקר. רק חבל שכל פעם שהעניינים מתחילים להתחמם ועוד מפגן וויזואלי ניצב לעיני השחקן, קצב הפריימים מאט וההצגה הגדולה מתחילה לגמגם – אפקט שתועד גם תחת הגדרות גרפיקה נמוכות במחשב גיימינג שיצא השנה.
רוב קטעי Andromeda מתחלקים לשלבי העלילה ושלבי הפעולה. בשלבי העלילה השחקן משוחח עם דמויות ברחבי העולם ובוחר משפטים על סמך ארסנל תשובות האמורות לשלב תכונות אופי בהן השחקן יבחר להתקדם, אשר נעות בטווח שבין תגובות אדיבות לזדוניות. היצע התשובות טוב ומאפשר לכל שחקן להוביל את השחקן באופי בה יבחר עבורו, אשר כמובן, משפיעות על התקדמות העלילה, הן במשימות המשניות והן בסיפור הראשי. הבעיה שהתשובות האופציונליות לא מספיק קיצוניות, כלומר המרחק המוסרי מהתשובה החיובית לשלילית כל כך קטן שלעיתים קשה להבחין איזה בחירה תייצג את האופי שאנו רוצים להתמקד בו.
תפריטים אחרים, שהיו קלילים ומובנים במשחקים הקודמים, הסתעפו במשחק הנוכחי – וזה לא בהכרח שיפור. מערכת השוואת הנשקים למשל, לא מובנת כלל ולא היה ברור לאיזה נשק כפתור ההשוואה עורך את הבדיקה. בכלל, כל ממשק המחקר, שדרוג הנשקים והסחר בחפצים התפתח למערכת מתקדמת עם תת-תפריטים משמימים המקשים משמעותית על השחקן, בהשוואה למשחקים הקודמים שפישטו את העניין בצורה מעוררת השתאות שהפכה את שיפור הדמות לחוויה מספקת ובלתי נפרדת מהמשחק.
העולם ב- Andromedaגדל משמעותית ומאפשר לקבל הרבה יותר פרטים על הכוכבים בגלקסיה החדשה אך אליה וקוץ בה – הפירוט המוגזם לא באמת מעניק ערך לשחקן או משפיע על הצורה בה יתנהג בהמשך. ברוב גדול של הכוכבים קיבלנו מסכי אינפורמציה משעממים, אשר אמנם מנפחים את היקום בו שיחקנו, אלא שמדובר במידע שמשרת בעיקר את המעריצים הכבדים שנשבעו לקחת כל חלק זעיר ככל שיהיה בעלילה. לרוב המוחלט של שאר השחקנים מדובר ברגעים איטיים שרק ממלאים את הצורך בלסרוק כוכב ולעבור לאחד הבא.
במשחקים הקודמים התאפשר לשחקן לבחור במסלול יכולות בודד בו יתקדם, בין אם זה שליטה על אלמנטים ביולוגיים, קרביים, הנדסיים ועוד. ב- Andromedaנפתחה לראשונה היכולת להתקדם בכמה יכולות במקביל, כאשר כל האלמנטים הקרביים פתוחים בפני השחקן. תבקשו להשתמש ברימון מתקדם השמור ליכולות השחקן הקרבי? אין בעיה. תרצו במקביל לדחוף את האויב, באמצעות הכוחות הביולוגיים? אספו מס' נקודות ניסיון ורכשו את היכולת ברגע. השילוב החדש מאפשר מניפולציה מגוונת על מהלכי הקרבות, שמעשירים כל עימות ומאפשרים שיתופי פעולה מהנים עם שאר הצוות. הבעיה שמאחר ואין לנו שליטה על חברינו לצוות, האינטליגנציה המלאכותית לא תמיד יודעת לנצל בחוכמה את האלמנטים הקרביים העומדים לרשותה וכשאכן קורה רגע מסעיר של איחוד כוחות ראוותני, העניין מרגיש יותר כמו צירוף מקרים חד פעמי מאשר מהלך חכם שתוכנן מראש.
בכל הנוגע לעניינים טכניים ותקלות - לאחר 10 שעות משחק ב-Andromeda, ההרגשה המסכמת היא שמדובר במארז תקול מהיסוד. חווית המשחק השוטפת גרועה בלשון המעטה ועמוסה בבאגים, בין אם מדובר בדמויות שלא הפסיקו להיתקע בקירות בלתי נראים ובין אם נתקלנו בעוד מתג שמסרב לעבוד כי הדמות לא מזהה אותו ובכך תוקע את התקדמות המשימה, כשל טכני שאילץ אותנו לאתחל אותה. מעבר לתחושת התסכול של בזבוז זמן ואנרגיה, ההרגשה כי שוחרר לשוק משחק אפוי למחצה מורידה את הרוח מהמפרשים, לא משנה כמה מדובר באחד המשחקים המצופים של השנה.
בעיות חוזרות הופיעו גם במסכי הממשק, בערך בכל סיטואציה אפשרית: נקודה שסומנה במפה לא קיבלה שום תזכורת בחזרה למשחק, משימות שהושלמו סומנו כ"בתהליך", מסכי הסבר נוטים לקפוא על המסך למשך דקות ארוכות, במסך שדרוגי נשקים לא תמיד סומן באילו נשק אנו משתמשים כרגע בכדי שנמנע ממכירתו ודמויות שמעליהן ריחף סימן של משימה משנית - לא הכילו שום משימה בפועל. מסקרן לדעת מה עבר בראש של מפתחי BioWare ששחררו משחק כל כך רווי בתקלות טכניות - נותר רק לקוות שעדכונים עתידיים יטפלו ברובם בזמן הקרוב, לפי הבטחת המפתחת והמפיצה.
בעיות חוזרות הופיעו גם במסכי הממשק, בערך בכל סיטואציה אפשרית: נקודה שסומנה במפה לא קיבלה שום תזכורת בחזרה למשחק, משימות שהושלמו סומנו כ"בתהליך", מסכי הסבר נוטים לקפוא על המסך למשך דקות ארוכות, במסך שדרוגי נשקים לא תמיד סומן באילו נשק אנו משתמשים כרגע בכדי שנמנע ממכירתו ודמויות שמעליהן ריחף סימן של משימה משנית - לא הכילו שום משימה בפועל. מסקרן לדעת מה עבר בראש של מפתחי BioWare ששחררו משחק כל כך רווי בתקלות טכניות - נותר רק לקוות שעדכונים עתידיים יטפלו ברובם בזמן הקרוב, לפי הבטחת המפתחת והמפיצה.
ב- Andromedaמצאנו משחק רשת מהנה למדי, החל מעימותים מול שחקנים אמיתיים ברחבי העולם ועד לשיתוף פעולה מול אויב ממוחשב. לכאן או לכאן, מדובר באחד החלקים הכיפיים במשחק; הדמויות מתקדמות על בסיס נקודות ניסיון, ניתנות לשדרוג ומשימות חדשות כל הזמן צצות, דרך מסך ה- Multiplayer וכן בתפריט ה-Strike Teams, המציע הרפתקאות חלל שונות עד ארבעה שחקנים.
היכן שהקמפיין ליחיד כשל בשילוב טקטי נבון של כוחות הצוות, במשחק לרשת הוא מתבטא בעוצמתו המלאה: בזמן שחבר לצוות פיזר מטענים ומכונות ירייה אוטומטיות בנקודות קריטיות, שחקן אחר ששלט באלמנטים ביולוגיים עמד בנקודה שאפשרה לו לדחוף אנשים לנקודות הקטלניות, בזמן שחבר שלישי לקרב הסתער עליהם עם משגר טילים עוצמתי שווידא עוד חיסול מקצועי. כאשר ניתן ביד אנושית, שילוב האלמנטים הקרביים ב- Andromeda עובד מצוין ומדגיש את הפוטנציאל הענק שהתפספס בחוויית השחקן ליחיד.
