וואווי משקיעה תמיד באיכות הסאונד במכשיריה, במיוחד ביקרים שבהם, וכך המצב גם ב-Mate 9 Pro. הרמקול בתחתית במכשיר (מצד ימין, כמו שצריך) מפיק צליל עוצמתי וצלול למדי, והוא עושה עבודה טובה בפני עצמו. מה ששימח אותנו עוד יותר הוא העובדה שהרמקול שבאפרכסת המכשיר מתלווה אליו ומעצים את הווליום. יתרה מזאת, אם תהפכו את המכשיר למצב אופקי, חלוקת הסאונד בין הרמקולים תשתנה כך שהם יהפכו לסטריאופוניים. אמנם הרמקול התחתון והעיקרי אחראי על עיקר טווח התדרים והרמקול באפרכסת רק מלווה אותו עם הצלילים הגבוהים, אבל האפקט הסטריאופוני בהחלט משכנע ומשפר מאוד את חוויית הצפייה בסרטונים.

השיחות באמצעות הספיקר התבצעו באיכות טובה ובווליום גבוה, וגם באפרכסת שמענו היטב את הצד השני. הזרמת מוזיקה ושיחות למערכת השמע ברכב באמצעות ה-Bluetooth היתה גם היא ללא דופי.

Huawei Mat 9 Pro הוא פאבלט עם מסך בגודל 5.5 אינטש, שזהו גודל סטנדרטי לטלפונים סלולריים כיום, זולים כיקרים. הוא מצליח לשמור על ממדים קומפקטיים יחסית (עובי של 7.5 מ"מ, משקל של 169 גרם), אם כי הוא יבלוט מכיס המכנסיים האחורי במרבית המקרים. עיצובו מרשים ביותר, עם שילוב של מסגרת מתכת יוקרתית, גב מתכתי קמור במקצת וזכוכית קמורה במקצת מקדימה, כאשר כל האלמנטים משתלבים למראה דינמי יוקרתי. אמנם לא התלהבנו מהגימור המוברש בגב המכשיר, אבל העיצוב בכללותו יפהפה.

וואווי מגדירה את המסך של המייט 9 פרו כקמור - אבל זו קצת התפארות שווא. אין זה מסך קמור כמו ב-Galaxy S8 או מכשירי ה-Edge של סמסונג - שבו הקימור מתון בהרבה, וכשהמסך מסתיים עדיין יש מסגרת (דקה) מצדדיו. בנוסף, גם לקימור הקל הזה אין שום פונקציונליות מעשית בתפעול המכשיר שכן זהו אלמנט עיצובי נטו. לפחות אפשר לומר שהקימור אינו פוגע בנוחות האחיזה במכשיר, כפי שקרה במכשירי ה-Edge של סמסונג בדורות הקודמים.

מעבר לקימורים הקיימים בקושי, המסך עצמו מתהדר בטכנולוגיית AMOLED המצוינת כשהוא מציג תמונה בתקן QHD. הצבעים שלו נפלאים והתמונה חדה במיוחד. כמצופה, תענוג להשתמש בו בכל סוג תוכן שתבחרו. עם זאת, בהירות המסך המקסימלית אינה משתווה למסכי AMOLED מקבילים ובטח שלא למסכי IPS. כדי להתגבר על כך המסך מנהל את בהירותו באופן אוטומטי בתנאי תאורה שונים, אפילו אם ביטלתם את השימוש בחיישן התאורה. באור יום ישיר המכשיר מגביר את ניגודיות המסך, כך שהצבעים מעט "שרופים" אבל יש שיפור בקריאות. בנוסף, כאשר אתם צופים במסך לבן עם מעט טקסט, בהירות המסך מוחלשת (כנראה כדי לחסוך בסוללה).

באופן ייחודי במכשירי Huawei, חיישן טביעת האצבע משולב במכשיר הזה בכפתור הבית בחזית המכשיר - בניגוד לנהוג במכשירי החברה שבה אין בכלל כפתור בית פיזי, ושקורא האצבע ממוקם מאחור. למרות ההסתייגות שלנו מהשינוי, חייבים לומר שוואווי פשוט אלופה בכל הקשור לקוראי טביעות אצבע. הזיהוי של האבצע מתבצע בשבריר שנייה, והוא כה מדויק עד שקשה לנו לזכור מתי והאם היו החמצות בכל תקופת השימוש שלנו. בדומה למכשיר OnePlus 3, המשטח משמש גם כמקש מגע. הוא אמנם מעט שקוע ביחס למשטח סביבו, אבל מגיב למגע ואינו מצריך לחיצה, והוא משמש ככפתור בית סטנדרטי - כולל נגיעה ממושכת כדי להפעיל את Google Now. מצדדיו נמצאים זוג מקשי מגע לחזרה ולתפריט היישומים האחרונים, המסומנים בנקודה מוארת בלבד, ושאפשר להחליף את התפקוד ביניהם לפי נוחות המשתמש.

אם אתם לא מתחברים לקונספט, וואווי מאפשרת לכם שליטה מלאה באמצעות מקש הבית בלבד: נגיעה בו משמשת כחזור (כמו במכשירים של Meizu), נגיעה ממושכת מחזירה למסך הבית, והחלקה על הכפתור שמאלה או ימינה פותחת את היישומים האחרונים. זה רעיון נחמד, אבל מצאנו שהוא מסורבל ולא אינטואיטיבי עבורנו ובחרנו להשתמש במערך המקשים הרגיל. נציין רק ששטח המגע שהוקצה לשני המקשים הצדדים מעט קטן מדי, ולאור גודלו הנכבד של המכשיר לעיתים נאלצנו לתמרן קצת עם האגודל כדי לגעת בדיוק בנקודה הנכונה.

כפתור ההפעלה והכיבוי ומקש הווליום ממוקמים שניהם בצלע הימנית של המכשיר, במיקום נוח ונגיש. שקע הטעינה מסוג USB-C ושקע האוזניות נמצאים שניהם בתחתית, והמגירה לשני כרטיסי ה-SIM נמצאת משמאל. בחלק העליון של המכשיר נמצאת עינית IR שבאמצעותה, יחד עם אפליקציה מובנית, תוכלו להשתמש במכשיר כשלט למגוון מוצרי חשמל בביתכם.

מערכת ההפעלה, אנדרואיד נוגט (7.0), מסתתרת מאחורי ממשק EMUI 5.0 של וואווי. למרות שהעיצוב של חלק מהממשק אינו בהכרח לטעמנו (אהבנו יותר את הגרסאות הקודמות שלו). מדובר בממשק יעיל להפליא שמאגד שפע של תכונות, יישומים והגדרות שהמשתמש יכול לבצע כדי להתאים את כלל הממשק לצרכיו - הרבה מעבר למה שאנדרואיד בעצמה מאפשרת. על קצה המזלג נציין את קיצורי הדרך במסך הנעילה, וילון ההתראות עם המתגים והשליטה הנוחה על בהירות המסך, השליטה הנרחבת על ההרשאות וההתראות של כל יישום בנפרד, התמיכה המובנית בחשבונות כפולים של פיסבוק וווטסאפ (שימושי להפליא במכשיר עם סים כפול) ועוד.

פלטפורמת העיבוד ב-Mate 9 Pro עוצמתית ביותר: מעבד Kirin 960 עם 4 ליבות במהירות 2.4GHz ועוד 4 ליבות במהירות 1.8GHz, זיכרון RAM בנפח מופלג של 6GB ומאיץ גרפי Mali-G71 MP8. והביצועים נפלאים בהתאם: המכשיר עובד במהירות מצוינת, מגיב היטב לכל בקשה, פותח כל יישום במהירות ולא ממצמץ לרגע. את היתרון בנפח זיכרון RAM גבוה די קשה לזהות במכשיר הזה; ה-Mate 9 Pro נוטה לסגור את היישומים ברקע לאחר זמן מסוים, כנראה כדי לחסוך בחשמל, ולכן היתרון של זיכרון RAM בנפח גבוה לא בא לידי ביטוי באופן מלא. תוכנת המבדקים AnTuTu העניקה למכשיר ציון מעולה של 129,843 נקודות.

וואווי טוענת שבאמצעות תהליך למידה מלאכותית המכשיר יידע ללמוד את דפוס השימוש שלכם וכך לסגור תהליכים לא נחוצים ומנגד להנגיש אפליקציות שימושיות, כך שהמכשיר יישאר מהיר וללא "לאגים" גם לאחר תקופת שימוש ארוכה. אנחנו בדקנו את המכשיר למשך קצת פחות מחודש - לא מספיק זמן כדי לדעת האם ההצהרה הזו מדויקת - אבל לפחות במשך תקופת הבדיקה נוכל להעיד שמהירות המכשיר נותרה גבוהה באופן עקבי.

וואווי מייט 9 פרו מצויד בדור השני של שיתוף הפעולה של החברה עם Leica, יצרנית העדשות האגדית. כמו במכשירים הקודמים, גם כאן יש זוג מצלמות שאחת מהן מונוכרומטית (שחור-לבן בלבד) וההשנייה צבעונית, והשילוב ביניהן אמור לאפשר למצלמה ללכוד כמות גדולה יותר של פרטים וצבעים. בנוסף כולל מערך הצילום מייצב תמונה אופטי, מערכת מיקוד היברידית ומה שוואווי מכנה "זום היברידי", שאינו אלא אינטרפוציית תוכנה על הרזולוציה המקסימלית אך אינו זום אופטי.

התרשמנו מאוד לטובה מאיכות התוצרים של המצלמה הזו, הן בצילום סטילס והן בווידיאו. התמונות שצילמנו באור יום יצאו מרהיבות עין - ממוקדות היטב במקום הנכון, עם צבעים עשירים ואותנטיים, פירוט רב וחשיפות נכונות ברוב המקרים (פה ושם היו איזורים שרופים בסצנות מאתגרות, אבל זה נסלח). באופן אירוני, התמונות נראו לנו טוב יותר בגודלן הטבעי. צילמנו ברזולוציית 12 מגה פיקסל - בעוד שתמונות שצולמו ברזולוציה המרבית, 20 מגה פיקסל, נראו לנו רכות ולא מפורטות מספיק. זה הגיוני בהתחשב בעובדה שהחיישן הצבעוני ברזולוציית 12 מגה פיקסל, ורק החיישן המונוכרומטי מצלם ב-20 מגה פיקסל.

צילום בתוך הבית ובתאורה חלשה היה פחות טוב באופן משמעותי; המייצב האופטי אמנם מפצה במידה סבירה על רעידות היד, אבל ה-ISO הגבוה מותיר תמונות מגורענות מאוד ועם פירוט לקוי. 

החלק שהותיר אותנו מאוכזבים היה נושא המהירות: בעוד שסמסונג, למשל, הצליחה כבר לפני שני דורות לספק מצלמות מהירות להפליא עם מיקוד שלוקח שבריר שנייה וצילום שמתבצע כהרף עין, ברגע הלחיצה - המצלמה של ה-Mate 9 Pro לוקחת את הזמן, וישנו Shatter lag מובהק ומעצבן בין רגע הלחיצה על המקש הוירטואלי ועד הצילום עצמו.

צילום הוידיאו אפשרי ברזולוציית 4K, והוא נפלא. הסרטונים שצילמנו היו חדים כתער ועשירים בפירוט. המייצב  אמנם אינו זמין במצב זה ולכן התמונה אינה חלקה ונטולת רעידות, אבל התמונה העשירה מפצה על כך.

מבחינת חיבור לרשת, המכשיר מצויד בכל הקישוריות העדכניות ביותר והוא מספק חווית גלישה מצוינת ומהירה. ה-GPS עובד היטב ללא כל גמגומים וכך גם ה-Bluetooth. כבונוס תקבלו כאן גם עינית IR, עליה פרטנו לעיל.

Mate 9 Pro מצויד בסוללת 4000mAh, קיבולת מכובדת מאוד שעל פניו אמורה לתמוך היטב במסך התובעני ובמעבד העוצמתי. יש כמובן תמיכה בטעינה מהירה באמצעות חיבור ה-USB-C, כאשר החברה מצהירה על כך שתוכלו לקבל יום שלם של עבודה לאחר טעינה של 20 דקות בלבד.

את המכשיר בדקנו במשך כחודש ימים. חלק מהתקופה כללה ימי עבודה רגילים במשרד, ימי חופשה (בפסח) וגם כשבוע של טיול בחו"ל. בתקופת ימי העבודה, בהם המסך היה פעיל (כלומר המכשיר היה בשימוש אקטיבי) בערך שעתיים וחצי מדי יום, חיי הסוללה היו מצוינים והגענו לסוף היום עם מספר דו-ספרתי של אחוזי סוללה רזרביים, בדרך כלל 30% ומעלה. בימי החופשה, בהם השימוש בנייד היה גבוה יותר, צלחנו את הימים בקושי, ובטיול בחו"ל שם ישנה השפעה גם של נדידת הנתונים והשימוש המרובה ב-GPS לניווט, נאלצנו לטעון את המכשיר בשעות הערב המוקדמות.

בסך הכל אין לנו תלונות - זה לא המכשיר עם הסוללה הטובה ביותר שפגשנו, אבל באיזון שבין ביצועים גבוהים ומסך מצוין לבין חיי הסוללה, מדובר בפשרה טובה.