סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Huawei P10 64GB וואווי
- ביצועי מערכת מהירים
- חיישן טביעת אצבע יוצא מגדר הרגיל
- מצלמה אחורית מצוינת באור יום
- טעינה מהירה
- סוללה סבירה
- רמקול בינוני ולא נעים בעוצמה גבוהה
- קיימות מתחרות מעולות באותו טווח מחירים ואפילו מתחת
מכשיר הדגל החדש מבית וואווי, ה-P10, שהושק במרץ השנה הוא סמארטפון עם מסך בגודל 5.1 אינץ', מצויד בתצוגת IPS-NEO עם רזולוציה 1080p עם פיזור פיקסלים של 432ppi והגנת Corning Gorilla Glass 5. על הרצת הנתונים אחראי מעבד מתומן ליבות מסדרת Kirin 960, לצד מנוע גרפי מדגם Mali-G71 MP8. באגף הזיכרונות ניתן למצוא נפח אחסון בסך 64GB ו-4GB של זיכרון RAM. בגב המכשיר צמד עדשות בעלות 20 ו-12 מגה פיקסל תוצרת חברת Leica המוערכת עם יכולת צילום וידאו ב- 2160 ב-30 פריימים בשנייה ומקדימה, מצלמת 8 מגה פיקסל. סוגרים את המפרט הטכני מערכת הפעלה אנדרואיד בגרסת 7.0 (Nougat), סוללת 3200mAh וחיישן טביעת אצבע מקדימה, הממוקם מתחת למסך. בדומה לשאר המכשירים הסיניים, ה-P10 תומך בשני כרטיסי SIM במקביל או בכרטיס SIM בודד לצד כרטיס זיכרון.
אין הפתעות באגף האוזנייה: ה-P10 קיבל והוציא שיחות בלי שום בעיה, עם רמקול פנימי עוצמתי מספיק כדי להאזין בבירור לצד השני בשיחה. לעומתו, הרמקול החיצוני הממוקם בחלק התחתון של המכשיר מספק צלילים סבירים בלבד וממלא דרישה בינונית למדי בהשמעת וידאו. גם העוצמה המקסימלית לא הוציאה ממנו סאונד משובח ששווה לפרט עליו.
במארז צורפו אוזניות כפתור משולבות מיקרופון שלמרבה ההפתעה, היו מוצלחות מאוד: הן התיישבו בנוחות באוזן, אפשרו שיחה צלולה ואפילו הפיקו צלילים נעימים כשהאזנו לשירים ביוטיוב.
במבט ראשון, לא קשה להבין מהיכן וואווי שאבה השראה: הפינות המעוגלות, מיקום הרמקול, הברגים בצד כניסת המטען והגב המוברש באלגנטיות מזכירים מאוד את הסמארטפון של חברת התפוח. הגב נעים מאוד למגע, אך נוטה להשאיר טביעות אצבע – למרות שניגוב קליל מוחק שאריות של מגע אדם. שאר הטלפון נראה פרימיום ומרגיש איכותי: הכפתורים איתנים במקומם ונעימים ללחיצה, העדשות מוגנות בציפוי מבריק, כשלצדן מוצג בגאון הלוגו של Leica. הדבר היחיד שלא אהבנו הוא הימצאותן של כניסת האוזניות בתחתית המכשיר – מיקום שכנראה לעולם לא נתרגל אליו. גודל המסך, 5.1 אינץ', האידיאלי ביותר מבחינתנו ומאפשר לתפעל את המכשיר ביד אחת, בניגוד ללא מעט פאבלטים.
מסך ה-P10 הרשים אותנו מאוד: הבהירות האוטומטית זיהתה בהצלחה את תנאי הסביבה וסיפקה תאורה תואמת, גם תחת שמש חזקה וגם במשרד חשוך לחלוטין. הבהירות המקסימלית לא הייתה מהחזקות שפגשנו אבל בהחלט סיפקה אותנו לפי הסיטואציות השכיחות שהעמדנו בפניה. צבעי המסך טובים אך לא מצוינים, עם נטייה ברורה להפוך גוונים למעט חיוורים מכפי שראינו אותם על צג מתקדם יותר. פאנל IPS-NEO השיג צבעי שחור מצוינים, אפקט שניתן לזהות רק במסך AMOLED והשבחים לוואווי על הישג נהדר שכזה.
תפעול המכשיר מהיר ובזכות מעבד Kirin 960 מתומן ליבות, לשום תפריט לא לוקח יותר מדי זמן לעלות. כך גם גלישה באינטרנט והפעלת משימות שגרתיות כמו פתיחת מיילים ועריכת מסמכים עבדו כהלכה ואתחול המכשיר הוא בהחלט אחד המהירים שיצא לנו לפגוש בסמארטפון אנדרואיד. דבר אחד לא הפסיק להפריע לנו: לפחות פעם בשעה ניתן לזהות בבירור שיהוק מוגזם של כמה שניות, במהלכן המערכת נתקעת לחלוטין ושום מקש לא עובד באותם רגעים. קיפאון הממשק אמנם לא הופיע יותר מדי פעמים במהלך ימי הסקירה, אך רגעי האימה האלה לא אמורים מלכתחילה להופיע במכשיר דגל כשל וואווי.
חווית הגיימינג לא מושלמת גם כן: הרצנו ב-P10 כמה משחקים חזקים שעלו במהירות והציגו מחזה מרהיב כמתבקש, אך קרסו פעמים רבות, הרבה יותר מאשר מכשירים חלשים פי כמה שנבדקו אצלנו בעבר, אשר אמנם הציגו ביצועי גרפיקה גרועים, אך בהחלט לא גרמו למשחק לקרוס כפי שתועד המון ב-P10.
חיישן טביעת האצבע יוצא מגדר הרגיל. זה מתחיל בטעינת טביעת האצבע שלנו למכשיר במהירות מדהימה, המשיך בזיהוי זריז של פחות משניה וקינח בהעלאה מיידית של מסך הפתיחה. גודלו ומיקומו המעולה מתחת למסך איפשרו לנו לסרוק את האגודל ולתפעל אותו בשוטף, בפתיחה קלילה, מהירה ונטולת בעיות. כמו מכשירים רבים שצוידו בחיישן, גם ב-P10 ניתן להכניס עד 5 טביעות אצבע וכן להשתמש בהן כגישה ליישומים לפי טביעת אצבע ספציפית.
קשה לפזר את אותן מחמאות על מחוות הסורק בהן נעזרנו כדי לתפעל את המכשיר. במקום מקשי הניווט המוכרים, קיימת אופציה להפעיל 4 כיווני סריקה בחיישן המחליפים את מקשי הניווט. בפועל החיישן פספס אותנו ביותר מדי הזדמנויות, כך שתוך יום ניסיון התייאשנו והעדפנו לחזור למקשי הניווט הרגילים, שאמנם "גנבו" מעט מסך בתחתית הצג, אך אפשרו עבודה חלקה ויעילה יותר.
האחסון המוצע למשתמש עומד על 64GB, לפני מערכת ההפעלה שתופסת 11GB יקרים ועוד 2GB-3GB של אפליקציות הכרחיות כמו ווטאספ, פייסבוק, וויז וכו'. עדיין, מדובר בנפח שהוא די והותר עבור המשתמש הממוצע. בנוסף, ניתן להרחיב את הזיכרון הפנימי בעוד 256GB נוספים, בעזרת כרטיס Micro SD, על חשבון כרטיס הסים השני.
ממשק ה- Emotion 5.1 מבית וואווי עוטף את מערכת ההפעלה, המגיעה בגרסת Nougat 7.0 ישירות מהקופסא. לטעמנו האישי, מדובר באחד הממשקים המוצלחים מבין יצרניות הסלולר: מרכז ההתראות מוצג מצוין וחושף בנוחות וביעילות את הפעולות השגרתיות ביותר. בכל הנוגע להתאמה אישית, ה-EMUI יתאים גם למשתמש היצירתי ביותר שאוהב את הסלולרי שלו בולט ומיוחד במינו. נכון שיש המון תכונות במכשיר שמחקות פונקציות שכבר מציעה מערכת ההפעלה הבסיסית, אך אם כבר נדרשנו לבחור סמארטפון אנדרואיד עטוף ממשק היצרנית – וואווי תהיה העדפתנו נכון לרגעים אלה. מבין התכונות שהממשק מציע, אלה שהכי היו שימושיות עבורנו היו פיצול המסכים, ששימשו אותנו במשימות משרדיות ובכל לילה הקפדנו להפעיל גם את מצב "נוחות לעיניים", המצמצם את נוכחות הצבעים הכחולים ומחליף אותם בגווני חום המקלים על העיניים לפני השינה.
מערך המצלמות של ה-P10 מורכב משתי עדשות תוצרת שיתוף הפעולה עם החברה הנחשבת Leica. העדשה הראשונה, בעלת 12 מגה פיקסל היא עדשה סטנדרטית, בעוד שעדשת ה-20 מגה פיקסל שלצידה צוידה בחיישן מונוכרומטי, ההופך אותה לרגישה פי כמה. לפי היצרנית, שילוב של שתי העדשות יציע "צילומים אידיאליים בתנאי תאורה חלשים, חידוד התמונה והפיכת תמונות שצולמו בשחור/לבן לריאליסטיים יותר".
תחת אור השמש, תפסנו כמה תמונות מעולות שבעזרת מדפסת פוטו איכותית, יכולות בקלות להפוך לתוספת נאה על קיר הבית. אין סטיות צבעים חדות מדי או חידוד יתר ההופכות את התמונה למעובדות מדי. גם המיקוד הגיב במהירות וקלט אובייקטים מבוקשים ביעילות, הן בתקריבים והן בזיהוי אובייקטים מרוחקים.
הביצועים לא היו אחידים ותחת תאורה מלאכותית, בעיקר בזמני בין ערביים ושעות ערב מוקדמות, העדשות החלו להפיק תמונות שאמנם האירו את החשיכה, אך סבלו מ"רעש לבן" שנראה בבירור לעין או לחלופין, הפיקו תמונה מלאכותית מדי – אפקט שלילי של מעבד התמונה אשר הפך את הצילומים למונוטוניים מבחינת הצבעים וחסרי ונוכחות, בין אם זה דרך החסרת פרטים חשובים ובין אם זה מריחה או טשטוש של האובייקט המרכזי בתמונה אליו כיוונו את המצלמה.
הביצועים לא היו אחידים ותחת תאורה מלאכותית, בעיקר בזמני בין ערביים ושעות ערב מוקדמות, העדשות החלו להפיק תמונות שאמנם האירו את החשיכה, אך סבלו מ"רעש לבן" שנראה בבירור לעין או לחלופין, הפיקו תמונה מלאכותית מדי – אפקט שלילי של מעבד התמונה אשר הפך את הצילומים למונוטוניים מבחינת הצבעים וחסרי ונוכחות, בין אם זה דרך החסרת פרטים חשובים ובין אם זה מריחה או טשטוש של האובייקט המרכזי בתמונה אליו כיוונו את המצלמה.
בעזרת מצלמת הוידאו, המסוגלת לצלם באיכויות FHD (1080p) ב-60 פריימים לשניה וכן UHD (2160p) ב-30 פריימים לשנייה, הצלחנו לצלם סרטונים די טובים. את היד הרועדת שלנו אי אפשר היה לפספס אבל לכידת הצבעים והסאונד היו טובים וגם החדות הייתה לטעמנו, אם כי ציפינו לטיפה יותר מסמארטפון דגל מודל 2017.
בכל הנוגע לממשק המצלמה, העניינים רצים חלקים ופשוט כיף לצלם עם ה-P10. מהירות לכידת התמונות מצוינת והמעבד זקוק לפחות משניה בין צילום למשנהו. התפריטים כוללים את הפונקציות השכיחות, ביניהן תגית GPS, קוצב זמן, צילום חיוכים אוטומטי, פילטרים לייפויי תמונה, HDR, פנורמה, שליטה ידנית על רוויה/ניגודיות/בהירות ועוד – לא חסרה במצלמת ה-P10 תכונה שהיינו רוצים לקבל.
בגב המכשיר הוטמעה סוללת 3200mAh בלתי ניתנת לשליפה, הנטענת באמצעות כבל Type-C USB. יום גדוש במשימות משרדיות שהתחיל עם וויז, המשיך בהחלפת מיילים, גלישה בכרום, שיחות שגרתיות, שיטוט ברשתות חברתיות ונחתם בוויז חזרה הביתה – גרמה לסוללה לצלוח את 20:00 בערב עם35% סוללה – בהחלט לא התוצאה שהיינו מעדיפים לקבל אחרי שימוש סביר. ביום אחר שילבנו סרטונים וחצי שעת משחק וה-P10 החל לדרוש מטען כבר בשעת ערב מוקדמת, בסביבות 19:00. עוד שמנו לב ששיחות פשוטות תובעות מהמכשיר לא מעט: אחרי ששוחחנו חצי שעה איבדנו כמעט 10% מחיי הסוללה, כך שמשתמשים שמרבים לשוחח בטלפון צריכים לקחת זאת בחשבון.
המסך צופה בהגנת Gorilla Glass 5 המפורסמת מבית קורנינג, שאמורה למנוע שריטות קלות, כמו אלו הנגרמות ממפתחות בכיס ויתרה מכך, לטענת היצרנית - תעמוד בפני נפילה של עד 1.6 מטר ("גובה סלפי"). במארז קיבלנו כיסוי פלסטיק קשיח לסלולרי, עליו מוטבע לוגו Huawei בצדו, אשר שימש אותנו במשך כל הסקירה.