המפרט הטכני של ה-Mi Box יחסית צנוע, אבל מסתבר שהוא מותאם בדיוק למשימות שלו. הוא כולל מעבד בעד 4 ליבות Cortex A53, זיכרון RAM בנפח 2GB ומאיץ גרפי Mali-450.

בשימוש השוטף, קרי דפדוף בין האפליקציות, פתיחת יישומים והפעלתם, הסטרימר עושה עבודה מצוינת. התפקוד שלו מהיר מאוד והאנימציות השונות מתנגנות בצורה חלקה לחלוטין. זמן ההדלקה מעט ארוך – כ-40 שניות, אבל שיאומי (וגוגל) בכלל לא חושבת שאתם צריכים לכבות את המכשיר, אי-פעם. אין למכשיר כפתור פיזי להדלקה וכיבוי, ובתפריט ההגדרות יש רק אפשרות לבצע איתחול (ריסטרט). כפתור ה-Power בשלט פשוט מכניס ומוציא את הסטרימר ממצב שינה – והמשמעות היא שהוא זמין לפעולה תוך שניה או שתיים.

את השיאומי Mi Box בדקנו עם הציוד הביתי הצנוע שלנו – טלויזיית FullHD של סוני, מערכת קולנוע ביתית עם 5 רמקולים ורסיבר בן 7 שנים של Onkyo. מטבע הדברים לא יכולנו לבדוק את כל האספקטים האפשריים, כמו את התמיכה ב-HDR או תמיכה בפורמטי אודיו מתקדמים (DTS-HD למשל), אבל את מרבית השימושים של המשתמש הממוצע יכולנו לבדוק בקלות.

את התמודדות הסטרימר עם קובצי וידיאו שונים ופורמטי אודיו בדקנו כמובן עם אפליקציית קודי, שמשמשת לא רק להזרמה של תכנים פיראטיים מהרשת אלא יודעת לשמש מזרים-מדיה של תוכן מהרשת הביתית. הזרמנו סרטים וקובצי וידיאו שונים ברזולוציות 4K ו-Full HD, בקידודי X264 ו-X265 העדכני, עם אודיו רב ערוצי DTS ו-Dolby Digital. את כל אלה הסטרימר ניגן בקלילות רבה, ללא שום מאמץ או גמגום. לא רק זאת, אלא שקפיצה בין קטעים בתוך הוידיאו התבצעו מיידית ללא שום המתנה.

נלך קצת אחורה: כיוון שהרסיבר שלנו אינו תומך בהעברת סאונד דרך ה-HDMI, וכיוון שיציאת האודיו האופטית בסטרימר הזה היא בתצורת 3.5 מ"מ ולא TOSLINK הסטנדרטית (ולא הצלחנו להשיג כבל כזה), מצאנו פיתרון קצת מפותל: הסאונד עבר דרך הטלוויזיה בכבל ה-HDMI, ומהטלוויזיה בכבל אופטי סטנדרטי לרסיבר. למרות החשש שלנו, הפיתרון הזה עבד היטב, אם כי דרש קצת התאמות. פס קול Dolby Digital עבר ישירות (Passthrough) למגבר, אבל DTS לא התנגן בכלל. לאחר הגדרה קצרה בתוכנת קודי (למתעניינים: הגדרת 2 ערוצים במקום 5.1, נטרול Passthrogh של DTS והפעל Dolby Transcoding), העניין הסתדר והרסיבר שלח אות DTS למגבר בתצורת 3/2.1 באופן מושלם.

כמו שציינו, לא יכולנו לבדוק את נושא ה-HDR, וגם לא את התמיכה בקובצי 4K עם 60fps משום שלא הצלחנו למצוא קובץ כזה. קובץ רגיל של 4K עם 30fps התנגן כאמור ללא בעיה.

ל-Mi Box אין חיבור קווי לרשת, ולכן כל הזרמת התכנים, מהאינטרנט או מהרשת הביתית, התבצעה באמצעות קישורית ה-Wi-Fi. למרבה השמחה רכיב האלחוט בסטרימר חזק מאוד, והצלחנו לקבל קצב הורדה של 4500K/bps, די והותר עבור הזרמה של תכני 1080p בקידוד איכותי ועם סאונד רב ערוצי. האם זה מספיק עבור הזרמה של קובצי 4K כבדים? כנראה שלא; אם זה השימוש העיקרי שלכם, כדאי לשקול רכישת מתאם רשת קווי שמתחבר ל-USB במכשיר.

בתחילת סעיף הביצועים ציינו את העובדה שהמכשיר לא אמור להיכבות כלל אלא רק לעבור למצב שינה כשאין בו שימוש. חשוב להזכיר שלאחר שבועיים של בדיקות, בהן ה-Xiaomi Mi Box היה דלוק ללא הפסקה, אנחנו שמחים לדווח שהוא נשאר יציב כסלע, לא תקיעות, האטה או קריסות כלשהן בכל תקופת הבדיקה.

חיצונית, Mi Box הוא בסך ככל קופסה קטנה ושטוחה עם קצוות מעוגלים, בערך בגודל של שתי קופסת סיגריות זו לצד זו. העיצוב נקי ופשוט בגימור שחור מט, בלי נוריות חיווי כלשהן או לוגואים צעקניים, כך שהקופסה תשתלב בקלות בכל סלון גם מבחינת הגודל וגם מבחינת המראה.

חשוב לציין שהפיתרון של הרחבת הזיכרון באמצעות התקן אחסון חיצוני לא עובד בצורה מושלמת בל המקרים. למשל, אם אתם משתמשים בהרחבת Quasar הפופולארית של Kodi להזרמת טורנטים, תגלו שקצב ההורדה סובל מתנודות קיצוניות – מ-4000 ל-50K/b לשנייה וחוזר חלילה, כנראה בשל צואר הבקבוק שיוצר האחסון האיטי יותר.

כאמור, מערכת ההפעלה מיועדת לשימוש עם שלט-רחוק, וזה שמסופק עם ה-Mi Box עושה את עבודתו יפה. השלט קומפקטי, צר וארוך, בנוי למופת ובעל תחושה נהדרת ביד בזכות גימור מט נעים למגע. מעל הכל זהו שלט Bluetooth, ופירושו של דבר הוא שלא צריך לכוון את השלט לעינית ספציפית אלא פשוט לוחצים עליו בכל מקום שהוא בטווח הקליטה (כ-10 מטרים), וזה עובד.

מערך הלחצנים על השלט מינימליסטי במיוחד: כפתור הפעלה וכיבוי, לחצן ניווט עגול בעל 5 כיוונים לדפדוף בתפריטים, כפתור חזרה למסך הבית, חזור, זוג מקשי ווליום וכפתור לחיפוש קולי שנגיע אליו מיד למרות שאנחנו מבינים את ההיגיון במיעוט המקשים – כמה שיותר פשטות – עלינו לומר שהיינו שמחים לקבל לפחות לחצני Play/stop.

בהעדר מקלדת, שיאומי בחרה לשלב בשלט כפתור ייעודי לחיפוש קולי, וכמובן מיקרופון שמוטמע בשלט עצמו. החיפוש הקולי מתבסס על זה של גוגל, כך שזיהוי הדיבור מצוין והצגת התצאות מהירה במיוחד. עם זאת, ישנם שני חסרונות מרכזיים: להבדיל מגרסת אנדרואיד לטלפונים סלולריים, כאן לא ניתן להגדיר זיהוי של שתי שפות אלא של אחת בלבד, כלומר תוכלו לבצע חיפושים קוליים באנגלית או עברית, אבל לא בשתיהן. בנוסף, החיפוש הקולי הוא גלובלי ולא קונטקסטואלי: בכל מקום ובכל אפליקציה שבה תהיו, כשתלחצו על הכפתור תגיעו לאותו חיפוש כללי. אם תרצו לבצע חיפוש קולי בתוך תוכנת קודי, למשל, לא תוכלו לעשות זאת ותאלצו להשתמש במקלדת הוירטואלית, שזמינה בשפה האנגלית בלבד.

ולבסוף נציין שה-Mi Box של שיאומי תומך בהזרמת Google Cast, ממש כמו Chromecast.