שיחות יצאו והתקבלו בלי בעיות, באיכות צליל נקיה וברורה. הרמקול הבודד טוב אבל מעט צווחני ולא נעים להאזנה ברמות הגבוהות, שגם כך לא היו עוצמתיות מספיק. גם מיקום הגריל לא עוזר, כשהוחלט להציבו בחלק העליון של גב המכשיר. כשמניחים את המכשיר על הצד, האפקט הנוצר הוא חוסר איזון מטריד, כמו ששומעים שיר באוזניות עם צד אחד מוגבר מהשני.

נתחיל מהמובן מאליו: המראה של המכשיר הוא כשל "בלטה" ואין בו טיפת חן, לא בפס הכתום המזעזע העוטף את מסגרת המסך ולא בגב המחוספס שמכיל לא פחות מ-14 ברגים כסופים בולטים לעין. גם משקלו הרב (195 גרם) מדגיש את העובדה שהמכשיר לא מיועד כלל לאנשים שחשובה להם נראות הסלולרי שלהם. מקשי הניווט הסטנדרטיים ממוקמים כמקשים פיזיים בתחתית המכשיר. בצד שמאל של הגוף ממוקמים מקשי הווליום ובצד ימין מקש מצלמה ומקש ה-SOS הניתן לתכנות. בראש המכשיר כפתור הדלקה/כיבוי וכניסות אוזניות וטעינה, המוסתרות על ידי מכסה גומי קשיח, שמאפשר אטימות בפני מים ואבק אבל מוגבל מאוד בהתקנים שלו. כך למשל לא הצלחנו לחבר את האוזניות האישיות שלנו, אלא שלשמחתנו במארז צורף מתאם קצר לאוזניות, שאמנם לא נראה כמו הפתרון הכי אלגנטי, אבל שלפחות היצרנית דאגה למענה הולם.

הכפתורים הפיזיים גדולים ובולטים, אם כי קשיחים מאוד ודורשים התנגדות רצינית בעת הלחיצה. למקשי הניווט בתחתית המכשיר עוד הצלחנו להתרגל אבל כפתור ההדלקה/כיבוי הממוקם למעלה, כמעט ולא מאפשר לחיצה ביד אחת ובשוטף נאלצנו כמעט תמיד להיעזר ביד השנייה שתתמוך בשאר גוף המכשיר בעת הלחיצה.

במסך תצוגת 720p עתיקה שהתבטאה בחדות ירודה וטווח צבעים גרוע שהזכירה לנו מכשיר שיצא לפני שנתיים. פיזור הפיקסלים לא נדיב במיוחד (312ppi) וגם גודל המסך, 4.7 אינץ', עלול לא לרצות את המשתמשים שהספיקו לעבור לפאבלטים וכל מסך מתחת ל- 5 אינץ' מרגיש קטן עבורם. גם במבחן קריאות תחת אור השמש כשל המסך, כאשר גם בבהירות מקסימלית התקשינו מאוד לקרוא כתבה ברשת.

הסלולרי צויד במעבד מתומן ליבות מדגם MT6753 במהירות 1.3Ghz, לצד זיכרון RAM בסך 3GB ונפח אחסון פנימי בסך 32GB, כולל אופציה להרחבה באמצעות כרטיס זיכרון חיצוני, עד 128GB נוספים. פעולות שוטפות עבדו בלי בעיה: ניווט רץ חלק, הגלישה באינטרנט הייתה מהירה ונטולת קטיעות ופתיחת מיילים התבצעה ביעילות חפה משגיאות.

גם במבחן הגיימינג ה- Ulefone Armor הפתיע לטובה ומשחקים כבדים מאוד רצו בלי בעיה, גם אם הופיעו זמני טעינה לא אידיאליים ולאגים קטנטנים נתפסו בכמה מקרים. על אף ההגנה העבה בגב, ברגעים תובעניים המכשיר נוטה להתחמם מאחור והתופעה מורגשת מאוד – לא בעוצמה בלתי נסבלת אבל כזו שאי אפשר להתעלם ממנה.

נפח אחסון בסך 32GB סיפק אותנו מאוד והצלחנו להכניס את כל המידע החשוב לנו במכשיר, כולל 10GB שנשארו פנויים לכל מקרה שיגיע. לצד אופציית ההרחבה, עד כ-128GBנוספים, ב- Armorיש מספיק זיכרון פנימי לרוב סוגי המשתמשים.

מערכת ההפעלה המגיעה בגרסת Android 6.0, עליה הולבש ממשק הבית של Ulefone, היא בינונית ותו לא. ראשית, הרבה שורות תפריט בסלולרי לא תורגמו לעברית ואלו שכן, סובלים מתופעות קטנות ומעצבנות כמו אי-שמירה על רווחים או החסרת אות. גם הניסיון לאפיין את המכשיר כקשיח ברמת הנראות העניק לתכונות בנאליות כמו שעון, דפדפן ואנשי קשר– אייקונים מעוצבים אך מיושנים במראה. מילא אם הייתה לכך הצדקה בדמות תכונות מיוחדות, אלא שהתפריטים לא שונים בכלל מגרסת הבסיס של אנדרואיד ולא מציעים איזושהי תכונה ראויה לציון. האופציה המיוחדת היחידה היא הגדרות כפתור ה-SOS, המאפשר להתקשר אוטומטית למספר מוגדר מראש, תכונה שאמורה לשמש מאוד חובבי טבע ושאר הרפתקנים סוליסטיים.

עם מצלמה אחורית בעלת 13 מגה פיקסל וקדמית עם 5 מגה פיקסל, ללא שום תכונה מיוחדת או עדשה מפורסמת כלשהי, לא הגענו עם ציפיות גבוהות מדי – ובצדק: די מהר גילינו כי מדובר ברכיב הכי חלש בסלולרי. תמונות תחת אור יום היו חיוורות נורא והסטייה האדמדמה לא תאמה כלל למקור. ההתמקדות לקחה יותר מדי זמן ומשך לכידת תמונה לוקחת לעיתים 2 שניות בין צילום לצילום. גם בצילומי פנים, התאורה המלאכותית נורא התקשה לתרום לפריטים שנתפסו בעדשה, שהמשיכה לספק תמונות דהויות למדי ובכלל לא חדות.

לפחות באגף הווידאו חילצנו נקודת אור אחת: איכות הסרטון לא הייתה חדה במיוחד אבל הוקלטה ללא בעיות כך שהצלחנו ליצור קטע וידאו רציף, שנשמע היטב ובסך הכל היה מספק ביחס לנתונים על הנייר.

סוללת 3500mAh שולבה במכשיר והרשימה מאוד בכל סוגי השימושים. אחרי יום תובעני למדי, ה-Armor שרד עם 35% סוללה. ביום יותר קליל, שכלל פחות סרטוני יוטיוב ומשחקים ויותר מיילים ופייסבוק, הצלחנו לסחוט עוד מהמכשיר והגענו חזרנו הביתה עם 60% מספקים מאוד. הנקודה הבעייתית בסלולרי היא הטעינה שלו: בארמור לא שולבה טעינה מהירה ובמארז סופק מטען במהירות טעינה אומללה של 1A. התוצאה: טעינה מלאה לקחה כמעט שלוש שעות, זמן גרוע במונחי טעינה, בוודאי מול מתחרות באותו טווח מחיר.

בעיה נוספת שצצה לא מעט היא סטייה חמורה במחוון הסוללה כשמגיעים לרף שמתחת ל-30%, כאשר לא פעם המכשיר הודיע על אחוז סוללה מסוים ותוך דקות בודדות איבד 10% וזמן קצר לאחר מכן, זייף שוב וצנח ב- 10% נוספים מבלי סיבה נראית לעין. התופעה התרחשה אמנם רק בגבול התחתון אבל בהחלט מקשה לבטוח במחוון הסוללה ההססן.

גולת הכותרת של המכשיר היא עמידותו בפני מגוון רחב של אירועים, חלקן שכיחות מאוד ואחרות רלוונטיות בעיקר לאנשי מקצוע ושטח. ברמת החומרה, גב המכשיר מסיבי מאוד, מחוספס, ומוגן על ידי אריחי פלסטיק קשיחים הצמודים לגב המכשיר באמצעות ברגים. אריח אחד מבניהם ניתן לשליפה באמצעות מברגון (מסופק באריזה), החושף את חריצי ה-SIM וכרטיס הזיכרון. למרות ששליפת האריח היא משימה לא קטנה, הסכמנו לשלם את מחיר הטרחה על עמידות גבוהה.

המסך צויד בהגנת Gorilla Glass 3 המפורסמת מבית קורנינג, המגן בפני שריטות מסך ומסווג באחת מתכונות הדגל של המכשיר - רמת אטימות IP68. הדבר אומר שהמכשיר אטום לאבק ולפי היצרנית, מסוגל להימצא בעומק מים של 1.5 מטר במשך 30 דקות מבלי להינזק, כולל היכולת להשתמש בו כרגיל ואפילו לצלם.

לאור רצף הכרזות היצרנית הנוגעות לעמידותו בפני מבחני ריסוק ומים, יצאנו לבדוק האם ההבטחות של ה- Armorעומדות באותה קנה עם המציאות.

במבחן הנפילה, המחשנו אירוע שגרתי בו הטלפון עלול להחליק לרצפה בניסיון להכניסו לכיס. התוצאה: נפילה מגובה של חצי מטר לא גרמה לשום שבר בטלפון. אמנם זוהו סימני שפשוף ברורים ומורגשים בתחתית המסך אבל המכשיר המשיך לעבוד חלק, מבלי שהמכשיר ניזוק בצורה חמורה.

במבחן המים, המחשנו מצב בו הסלולרי נפל לאסלה או לכיור מלא במים וכן בדקנו האם אכן ניתן לתפעל אותו מתחת למים, או לכל הפחות לצלם איתו. אחרי למעלה מדקה מתחת למים, כולל נענוע של המכשיר, הסלולרי ללא שום בעיה וגם ביום למחרת. המסך אמנם לא שמיש כלל מתחת למים אך תודות לכפתור המצלמה הייעודי, הצלחנו אפילו לצלם מתחת למים.

שתי התוצאות המוצלחות ביטאו היטב את יתרונו הבולט של ה-Armor לעומת שאר הסלולריים הסטנדרטיים: הוא חסין בפני נפילות ומים וסיפק את הסחורה במבדקים המאתגרים שהעמדנו בפניו.