הסגווי מיני פרו מורכב מפלטפורמה קשיחה הבנויה על שני גלגלים גדולים יחסית - 10.5 אינץ', מנופחים באוויר, כשהמקום שבו הרגליים מונחות מרופד גם הוא, כך שישנה בלימת זעזועים מוצלחת למדי. עם זאת, אם תסעו על אבנים משתלבות (אקרשטיין) עדיין תוכלו לחוש אותם, וזה חשוב להרגיש את הקרקע במידה כלשהי.

על הרוכב להיות במשקל מינימלי של 20 קילו ומקסימלי של 84 קילו - לא משקל גבוה במיוחד, כשהגובה המינימלי הוא 1.20 מטר

והגובה המקסימלי הוא 2 מטר. עם זאת, אנחנו שוקלים 80 קילו, והשתמשנו בו כדי לשנע קניות ושאר ציוד מחנאות הלוך חזור מהרכב והוא סחב אותנו ואת הציוד היטב, גם במעלה שיפוע.

וזו אולי הנקודה הכי מעניינת ברכב הזה, הידיים שלכם פנויות לגמרי לעשות כל דבר. בכך אפשר להשתמש בו גם לשינוע סחורה במחסן, או סתם להסתכל בטלפון תוך כדי נהיגה (אל תעשו את זה). 

השליטה בו פשוטה ביותר, כדי לנוע קדימה, נשענים מעט קדימה, ואותו דבר לאחור. ככל שזווית ההטייה שלכם תהיה יותר חריפה, כך הוא ינוע מהר יותר. עם זאת, אם תנסו לעבור את מגבלת המהירות שעומדת על 13 קמ"ש (אפשר בפועל גם 18 קמ"ש), הרכינוע ידחוף אתכם לאחור ויאזן את הרוכב. אם תמשיכו לנסות לגרום לו להאיץ, להבדיל מאופניים חשמליים שנכשלים בתאוצה מעבר למקסימום, כאן ישנה סכנת נפילה, שהרי המנוע הוא זה שמחזיק אתכם מאוזנים, ואם תבקשו ממנו יותר ממה שהוא יכול לספק, תאבדו את שיווי המשקל.

 הפניה כאן היא מה שמבדיל בין הסגווי להאבר בורד המוכר. את הפנייות עושים על ידי הטיה קלה של המוט המוצב בין הברכיים של הרוכב. השליטה היא פרופורציונאלית כך שתנועה קלה תזיז אתכם לאט, ותנועה מהיר תניע אתכם במהירות.

זווית הטיפוס המקסימלית היא 15 מעלות, מבדיקתנו המכשיר יכול לעמוד גם בזווית יותר חדה, אך אתם צריכים לבוא עם תנופה. במכשיר שכזה ששומר על יציבות הרוכב על ידי המנועים המחוברים ישירות לגלגלים, במידה ואתם מגיעים לקצה היכולת שלו, המנוע מוותר ואתם מאבדים את שיווי המשקל ונופלים, או גרוע מכך, מדרדרים לאחור ללא שליטה. ואכן כך קרה לנו, לא בעלייה אלא בפנייה. החלנו לפנות עם פלג הגוף העליון, אך זהו התחתון שמפנה את הסגווי למקום, ואז איבדנו את שיווי המשקל וקפצנו ממנו כדי לא ליפול מטה. במצב הזה, המיני פרו המשיך בנסיעה בלעדינו עד שהתנגש בחומה שהייתה בסמוך. לולא הייתה זו חומה, יכל להיות שם גם ילד, או רכב או כביש כך שאיבוד שליטה עליו מנבא סכנה לא רק לכם, אלא גם לסביבתכם.

המבנה שלו מעורר ביטחון כל עוד אתם נוסעים קדימה, אך ברגע שתמצאו את עצמכם על קרקע לא מאוזנת, אתם נכנסים לעולם חדש של איזון ומשקל. באופניים שלהם שני גלגלים המסודרים אחר אחרי השני, אין בעיה עם זוויות חדות של הקרקע. כל שעליכם לעשות הוא להישאר מאוזנים באופן טבעי ואתם צולחים את המכשול. בסגווי לעומת זאת, הגלגלים מסודרים אחד ליד השני, כך שבסיס הרגליים שלכם גדל משמעותית, ואיתו זווית ההטייה הנוצרת מנסיעה שלא בקו אחיד עם השיפוע.

בהאבר בורד המוכר, הפניות נעשות על ידי הפעלת לחץ על משטח הרגל, אך שיטה זו יכולה לגרום לכם להסתחרר שכן עם ההטייה ישנה נטייה טבעית להסיט את משקל הגוף לצד אחד. בסגווי אין את הבעיה הזו, שכן השליטה בפניה היא דרך הברכיים ואת אלו אפשר לפסק בקלות. עדיין מדובר בעקומת למידה אך כל עוד אתם נשארים על המישור, אתם תצליח לשלוט בו היטב.

המיני פרו מכיל תאורה קדמית ואחורית, כשניתן לשלוט בה דרך האפליקציה הייעודית לאייפון ואנדרואיד, כשאת התאורה האחורית אפשר להתאים אישית לפי סכמות צבעים שונות. כך או כך, בזמן הפנייה התאורה אחורית תשתנה לאיתות צהוב, ובזמן בלימה התאורה תתחלף לאור אדום בוהק.

המיני פרו אטום למים ברמה מאוד נמוכה של IP54, זה אומר שהוא עמיד בהתזות קלות של מים ואבק כללי ולא יותר מכך. זה אומר שאי אפשר להשתמש במכשיר אם ישנן שלוליות מים או חלילה גשם, כך שמדובר בכלי תחבורה לימי הקיץ בלבד.

הסגווי מסוגל לנסוע על דשא, כורכר, אפר דחוס וכמובן אספלט, אך אתם מסתכנים בפנצ'ר ואמנם אפשר להשיג את הצמיגים האלה פה בישראל מהיבואן, אך לא מדובר בטיול קצר אל חנות האופניים אלא אל מקום ייעודי בתל אביב שבו מטפלים בבעיות שכאלה.

הטעינה נעשית דרך מטען ייעודי המתחבר אל המכשיר דרך פתח מוגן הנמצא בחלקו התחתון. הטעינה אורכת כארבע שעות והיא תספיק בין 10 ל-25 קילומטר, בהתאם לסגנון הרכיבה שלכם, תנאי מזג האוויר והשטח בו אתם נוסעים. בכך, כשהסתובבנו הלוך חזור בביתנו על המכשיר (עושה סימנים אגב), כילינו 70 אחוז מהסוללה במהירות כשגמענו סך הכל ארבעה קילומטר. לעומת זאת, כשיצאנו לרכיבות ארוכות יותר שכללו פחות עצירות, השתמשנו רק ב-20 אחוז מהסוללה למרחק זהה.

אך אולי החלק החשוב ביותר כאן הוא חוסר הדאגה של המשתמש לגבי חיי הסוללה, שכן אף לא פעם אחת היינו מודאגים שהיא תיגמר באמצע הדרך.