גוף הסוללה דק מאוד (4.7 מ"מ) ומתפאר בנתונים הרזים ביותר שיצא לנו לפגוש בקרב סוללות נטענות. הוא קל מאוד (פחות מ-70 גר') ושאר מידותיו (127 מ"מ גובה, 70 מ"מ רוחב) מאפשרות להכניס אותו בקלות לכל כיס ממוצע. צבעו לבן ועוד במארז קיבלנו כבל Micro USB קצר יחסית לטעינה והטענה. בקצה חלקו העבה ממוקמות זוג כניסות USB, האחת סטנדרטית והשנייה Micro USB. לצד הכניסות נמצא חיווי סטטוס חיי הסוללה בדמות 4 נורות לד, המוארות בלחיצה על כפתור המגע שלצדן.

שתי כניסות ה-USB מציעות הזרמת מתח ב-1000 מיליאמפר לשעה, קצב טעינה שעל הנייר לא מספק אפילו את מכשירי הביניים, נכון ל-2017.

המכשירים עליהם נבדקה הסוללה הם ה-OnePlus X המצויד בסוללת 2525 מיליאמפר ו-Samsung Galaxy S7 בעל סוללת 3000 מיליאמפר. נפתח במסקנה החותכת: קיבולת ה- Bookmark לא הצליחה לספק אותנו שכן מדובר בנפח נמוך מאוד ובעידן שבו הסלולריים דורשים יותר ויותר חיי סוללה כדי להפעיל אינספור אפליקציות תובעניות, הסוללה הניידת תתמוך במילוי חד פעמי של הסוללה במקרה הטוב, ותו לא. לא חסרות בחוץ מתחרות המציעות קיבולת מנופחת ממנה, שאמנם אינן יפות כמוה, אך יעילות ממנה פי כמה.

ניכנס לפרטי המקרים שהובילו אותנו למסקנה. ראשית, טעינת הסוללה במלואה ארך כשעתיים – זמן הנחשב כסביר בלבד בהתחשב בנפח הסוללה. במקרה הטעינה הראשון הנחנו את הסלולרי בצד וללא כל התעסקות בו, הרשינו ל- Bookmarkלעבוד בכל כוחו. התוצאה: תוך שעתיים קיבלנו עלייה של 23% בחיי הסוללה, כלומר בערך 10% לשעה, נתון עגום מאוד שלא מאפשר להמליץ על סוללה שכזו בשום מצב.

במקרה השני, התוצאות היו עדיפות אך עדיין לא רצויות: מ-5% סוללה, הגענו ל-35% בתוך שעה, כלומר עלייה של 15% בכל 30 דקות. אגב, תוצאות דומות התגלו במכשיר השני, כך שלא סוג הסלולרי הוא שגרם לסטייה המוגזמת.

בבדיקה נוספת, כשביקשנו להטעין את ה- OnePlus X שלנו עד הסוף מ-20%, כבר בהגיענו ל-80%, סוללת ה-Bookmark התרוקנה לחלוטין, על אף שהייתה מלאה בראשית הטעינה - כלומר שגם ההבטחה לנפח בסך 2,500 מיליאמפר לא קוימה במלואה. תרחיש סביר נוסף הוא שהחיווי המעיד על הקיבולת פשוט שגה וסימן ארבעה לדים, כלומר קיבולת מלאה, למרות שלא היה כך בפועל. לכאן או לכאן, התקשינו לסמוך על הסוללה שתציל אותנו ברגע האמת – וזה לא משנה מי האשם, החיווי הבעייתי או נפח הסוללה המגמגם.