חלק מהקונספט של הספארק הוא שמדובר ברחפן שמיועד לאלו שרוצים לצלם את עצמם ולא את הסביבה. בכך, זהו לא כלי לצילום אווירי של נופים ואירועי ספורט, אלא מצלמה מרחפת אישית לתיעוד מפגשים חברתיים וכדומה. וזה חשוב שתזכרו את המידע הזה להמשך הסקירה, מכיוון שהמכנה המשותף העיקרי בין הרחפן הזה לשאר הרחפנים של החברה, זה בעיקר טכנולוגיות המיקום והשם DJI, לא טכנולוגיות הצילום.

הספארק כבסיסו מגיע ללא שלט רחוק, כשהוא מיועד מראש לשליטה דרך הסמארטפון. זוהי תכונה שראינו לראשונה ב-DJI עם המאוויק, אך כאן היא מרכזית בתפעול המכשיר. השליטה נעשית דרך אפליקציית DJI GO 4 שעובדת בצורה תקינה אך ורק על מכשירים של אפל.

DJI מציעה במקביל את חבילת Fly More שכוללת שלט רחוק קומפקטי ששונה במקצת מזה שקיים במאוויק כך שהוא ללא תצוגה מובנית והוא מתקשר עם הרחפן דרך ווי פיי שלו בצורה טבעית טווח מוגבל, ובמקרה הזה הוא עומד על 100 מטר. בנוסף תקבלו 4 פרופלורים להחלפה, מגיני פרופלור להטסה בטוחה יותר בתוך מבנים, נרתיק נשיאה שיש בו מקום רק לחלק מהאביזרים ועוד שתי סוללות ומטען שיכול לטעון 3 סוללות בו זמנית.

ודאי תשאלו, אם אפשר לשלוט דרך הסמארטפון, מדוע לנו בכלל לרכוש את השלט הפיזי. התשובה נמצאת בביטוי "שליטה פרופורציונאלית". כשאתם מחזיקים שלט רחוק שעליו ג'ויסטיק עם טווח תנועה מוגבל, ממש כמו דוושת הגז או הברקס, אתם מסוגלים להעריך דרך ההרגשה בלבד וללא שימוש בראייה, מה תהייה העוצמה של אותה לחיצה. בכך תנועה קטנה של הג'ויסטיק תוביל בהכרח לתנועה קטנה של הרחפן ולהפך. כשאתם משתמשים במסך מגע, אין פידבק  לגבי עוצמת הקלט שאתם מזינים למכשיר, ואתם נאלצים להביט במסך הטלפון ששם תמצאו רק פידבק ויזואלי, אך זה אומר שאתם מורידים את העיניים מהרחפן וזה לא רעיון מוצלח.

את הרחפן הצלחנו אחרי ניסיונות רבים לחבר אל סמארטפון מבוסס אנדרואיד, וכך יכלנו להטיס את הרחפן בצורה בסיסית למדי, אך הרגשנו מאוד חסרי שליטה ומסיבה זו בדיוק, מצב ספורט המבטל את חיישן הקרבה ומאפשר לרחפן לטוס במלוא המהירות, לא קיים. להבדיל משאר מכשירי החברה שמגיעים עם שלט רחוק שאמורים להתחבר אליו דרך כבל ייעודי שמגיע בערכה, כאן אין כבל שכזה ולא הצלחנו לחבר לא את הנוט 8, לא את הגלקסי S8 ולא את ה-LG G6 אל השלט דרך חיבור הווי פיי שהיא הדרך היחידה שאפשרית בדגם זה. בשנייה שהחלפנו את הטלפון לאייפון, זה מיד עבד ובצורה תקינה לחלוטין.

ברגע שהצלחתם להתגבר על כל קשיי החיבור, תקלו רחפן קליל, שהוא קל מאוד לשליטה, איטי למדי בבסיסו אלא אם עברתם למצב ספורט, כך שהוא מאוד מוצלח עבור אלו שרוצים להתחיל בעולם הרחפנים אך לא רוצים לקנות צעצוע פשוט.

במקביל לשלט ולסמארטפון, ניתן לשלוט ברחפן דרך מחוות. בכך הוא מסוגל להמריא מכף ידכם על ידי הפניית המצלמה אל פניכם ולחיצה כפולה על כפתור ההפעלה מאחור. הרחפן מסוגל גם לנחות על כף ידכם אם פשוט תגישו אותה מתחת לגופו וזה כמעט תמיד עובד.

אחת מטכניקות השליטה ש-DJI אוהבת להציג בפרסומות היא היכולת לשלוט בו דרך כף היד. יש להושיט את כף היד מול המצלמה בתנועת "עצור". הרחפן יזהה את כף היד ויתן חייוי בנורות הקיימות עליו ודרך הסמארטפון המחובר אליו. על ידי הזזת כף היד ממקום למקום ניתן לשלוט ברחפן, אך תכונה זו בעייתית בתוך מבנה, שכן התגובה לתנועת היד איטית ו-DJI עצמה ממליצה להחזיק את השלט ביד השניה. אנחנו לא מצאנו מה הפואנטה לשרוף זמן סוללה יקר (וכל כך קצר) על לנווט את הרחפן לאט מאוד ובחוסר בטיחות משווע. מה שבטוח, זה מרשים ולו לרגע שאפשר להניע אותו בצורה הזו.

כמו אחיו הגדולים, הספארק מגיע עם חיישן GPS שמאפשר לו לשמור על מיקום יחסי בשטח פתוח, ולאלו המעוניינים להטיס בתוך מבנה, ישנה מצלמה קטנה הפונה כלפי מטה, שמאפשרת לו לזהות את הסביבה ולשמור על מיקום יחסי גם ללא קליטת לווינים. זוהי תכונה שכמעט ואינה קיימת ברחפנים זולים ובוודאי לא בכאלו שמגיעים במידה הזאת וזה פלוס גדול לספארק לעומת השאר. עם זאת, הבדל שחווינו עם הספארק לעומת המאוויק בקליטת הלווינים, הייתה במקום מאחורי המשרד שלנו באמצע אזור תעשייה מוקף בניינים - בעייתי מלכתחילה, ובו גם המאוויק התקשה לאתר לווינים אך הצליח לעשות זאת מספר פעמים. הספארק לעומת זאת לא הצליח כלל וכלל, וכתוצאה מכך, הגובה המקסימלי שבו היה ניתן להטיס אותו עמד על מטרים ספורים. זו אמנם מגבלה בטיחותית הגיונית כך שהרחפן לא יסחף עם הרוח אך היינו שמחים לעוד קצת שליטה ידנית על המכשיר.

לספארק ישנה סוללה ליתיום פולימר (LiPo) שמספיקה על פי היצרן לרבע שעה של טיסה וזה בדיוק כמות הזמן שהצלחנו להטיס אותו במצב רגיל. מצב ספורט כצפוי קיצר את חיי הסוללה בצורה משמעותית. בחבילת Fly More ישנן שתי סוללות נוספות כך שזמן הטיסה הוא פוטנציאלית עד 45 דקות אך הרחפן מנחית את עצמו אוטומטית באזור ה-25 אחוז סוללה ולא ב-0 אחוז כך שהזמן יכול להתקצר.

לאלו שלא ירכשו את חבילת Fly More יהיה רחפן עם זמן טיסה מאוד מאוד מוגבל, ולקחת אותו לאיזה הפנינג כיפי לצילום תמונות רק כדי לגלות שאתם חייבים להיות צלמים זריזים ויעילים כדי להספיק בזמן, קצת מוריד מהכיף. מוטב היה אם היו עוד כמה דקות טיסה בסוללה הזאת, אפילו במחיר של הגדלת הרחפן במעט, ולו רק כדי להפוך אותו לקצת יותר שימושי.

מבחינת עמידות הרגשנו שהספארק עמיד בצורה בינונית. בכך המדחפים וגוף הרחפן הרגישו יציבים וחסונים, אך ישנם מכסי פלסטיק בחלק התחתון של כל מנוע והם נטו להתפרק מעצמם אם מופעל עליהם לחץ כמו שקורה אם שמים את הרחפן בתיק רגיל ולא בקייס ייעודי.