למרות השם המפואר של B&O, הסאונד שהתקבל לא היה מזהיר במיוחד. בשימוש במתאמי הסיליקון שהגיעו מובנים על האוזנייה, קיבלנו סאונד שאפשר לתאר במילה בסדר. הוא היה בסדר גמור. הוא לא היה עשיר בבאסים או חד ומובלט בגבוהים, לא נסחפנו בהתרגשות ולא השלכנו את האוזניות מהאוזניים בהפגנתיות, הסאונד היה בסדר.

נקודת המפגש הראשונה בין המשתמש לאוזניות החדשות והנוצצות שלו היא בזמן הצימוד הראשוני לאיזה התקן תומך בלוטות׳ שממנו יבקש להאזין. החוויה צריכה להיות קצרה, נוחה, וברורה מראש - כלומר אין צורך לקרוא את ההוראות. בביאופליי e8 זה בדיוק הפוך מזה. את השבוע הראשון עם האוזניות בילינו בלנסות לחבר אותן כמו כל אוזניה אחרת לגלקסי נוט 8. אתה מוציא את האוזניות מהנרתיק, מאזין לצפצוף שמראה שהן התחברו אחת לשנייה ואז מחפש בתפריט הבלוטות׳ בטלפון את האוזנייה. אתה לוחץ עליה ומפסיק לחשוב כי זו צריכה להיות הפעולה האחרונה ברצף החיבור. ואז אתה מקבל הודעה שהאוזניות דחו את רישומן בסמארטפון, כלומר האוזניות לא מסכימות להתחבר. אני אחסוך לכם את התהליך, בסוף אחרי שכיתתי אצבעותיי אל ערוץ היוטיוב של B&O, ראיתי שצריך להוציא את שתי האוזניות, ללחוץ על שתיהן יחד ואז המכשיר נכנס למצב צימוד למכשיר. ולא שזה עובד בפעם הראשונה אגב, גם כאן מצאנו את עצמנו חוזרים על התהליך שוב ושוב עד שהצימוד יתבצע כראוי ובאמת נוכל להאזין למוזיקה דרך האוזניות יקרות המחיר הללו.

כמו אצל המתחרים, גם ה-B&O Play E8 מספקת זמן סוללה כמעט כפי שהיצרן מצהיר. בכך הצלחנו לנגן זמן כולל של קצת פחות מארבע שעות לפני שנזקקנו למטען, שהוא בתורו יכול להטעין את האוזניות בערך פעמיים.

ישנו חיווי על הקייס עצמו שמראה את מצב הטעינה אך הוא בסיסי, כלומר יש אור כתום לטעינה ואור לבן לסיום טעינה וזהו, ובאמת לא צריך יותר מזה. הסוללה באוזן ימין גדולה יותר ב-15 מיליאמפר מאוזן ימין והמשקל גם גבוה יותר בגרם, אך רכיב הקליטה והמיקרופון נמצאים שם כך שאפשר להניח שתוספת הקיבולת נועדה לפצות על דרישת האנרגיה הגבוה יותר.