המערכת נגישה מתוך רשת הוויפיי הביתית ומחוצה לה, בכך היא נשענת על שרתים ייעודים של סוויצ'ר או איזו חברה שהם אולי שוכרים כדי לספק את השירות הזה. המשמעות היא שכל עוד חברת סוויצ'ר קיימת, ניתן להשתמש בכל התכונות המיוחדות שהמכשיר מספק. במידה והחברה תיסגר, כפי שקרה עם שירותי ענן אחרים בהיסטוריה, לפחות החלק של הגישה מרחוק לא יהיה זמין יותר וזו נקודה לדאגה כשבוחרים איזשהו אביזר בית חכם. 

במהלך זמן השימוש לא נתקלו בבעיות כלשהן, ניתוקים או הפרעות מכל סוג, אך קחו בחשבון שמדובר ברכיב שמתחבר לרשת הווי פיי בבית כך שאם זו אינה חזקה במיוחד או שהקליטה באזור מתג הדוד נמוכה, ייתכן ותיתקלו בבעיות. כך או כך אפשר לגשת אל הכפתור ולתפעל אותו ידנית, כך שבמקרה הכי גרוע שילמתם קצת יותר על טיימר לדוד.

השליטה מרחוק נעשית על ידי אפליקציה ייעודית לדגם זה בשם Switcher V2. דרכה ניתן להגדיר אם להפעיל את הדוד באופן ידני, כלומר בלחיצת כפתור להדליק ולכבות, ניתן להגדיר את זמן ההפעלה, להגדיר לו"ז הפעלה חד פעמי או שחוזר על עצמו, למשל כל בוקר או ערב בימים מסוימים או כל הימים, ניתן להגדיר כיבוי אוטומטי כך שאם הפעלתם את הדוד ידנית ושכחתם לכבות אותו, אך הזמן המינימלי לכך הוא שעה שזה בעינינו תמוה כי בביתנו מעולם לא היינו צריכים להדליק את הדוד יותר משלושת רבעי שעה כך שהיעדר אופציה כזו די מתסכל אותנו.

החלק המעניין כאן הוא דווקא ההיסטוריה. היות וניתן להגדיר מספר משתמשים לאותו דוד, ניתן לראות מי הדליק אותו ולכמה זמן, והכי חשוב - כמה החשמל עלה בכסף (לפי תעריף סטנדרטי). ככה תוכלו לדעת מי מבני המשפחה הוא הבזבזן האמיתי ואפילו הבזבזנות שלו עלתה לכם בשקלים.

כל תפריטי האפליקציה מוצגים בעברית אך האפליקציה עצמה נראית ומתפקדת כאילו מהנדס חשמל בנה אותה. היא נראית זולה, כעורה ולא ידידותית. ניתן ללחוץ על הכפתורים המוצגים על המסך אך ורק בדיוק במרכזם אחרת הלחיצה לא נקלטת, וכל הטקסט מיושר לשמאל.