המסך צויד בפאנל AH-IPS, הנחשב לאיכותי וליקר מבין מסכי ה-LCD, אשר ניחן בזוויות צפייה מרובות, צבעים חיים יותר וגווני שחור עמוקים יותר. כמו שכבר אפשר להבין מהנתונים על הנייר, לשחקני מחשב אין מה לחפש כאן. הרזולוציה המקסימלית עומדת על 1080p עם קצב ריענון של 60 הרץ בלבד – לא הנתונים שגיימרים אמיתיים ישמחו לקבל, אם כי חשוב לזכור שממילא המסך אינו מיועד להם כך שאין מדובר בחיסרון גדול מדי. משתמשים סטנדרטיים יהיו מסופקים, הודות לפיזור פיקסלים טוב מאוד שלא הציג בשום שלב מריחת צבעים בוטה אלא סיפק בעיקר תצוגת מסך חדה ומפורטת דיה.

מיד כשהוצאנו את המסך מהקופסה והצבנו אותו על שולחן העבודה, המראה הראשוני סחף מחמאות מכל עבר. על מלאכת עיצוב המסך הופקד בית האופנה F. A. Porsche, המוכר בין היתר בזכות עיצוביו לשעוני יוקרה, סכינים וכמובן למותג המכוניות האקסקלוסיבי מגרמניה. כמעט ואין כאן עניין של טעם וריח; לטעמנו רוב האנשים יסכימו כי מדובר במסך מרהיב שקשה למצוא בו פגמים מבחינה חזותית. הוא החמיא מאוד לשולחן הלבן עליו הוא הוצב ומראהו הכללי מרשים מאוד. השוליים דקיקים להפליא וקצהו התחתון של המסך עוטר בפס מתכתי שממשיך את הקו המלכותי. לסיכום הפן האסתטי, חלל העבודה בהחלט שופר פלאים, יתרון חשוב לבעלי משרדים שעמלו קשה על נראות החדרים ולא מוכנים להסתפק במסך מחשב בנאלי שישבור את הסגנון העיצובי.

האפקט השני של החלפת מסך ה-24 אינץ' הנוכחי שלנו ב-PSD241 התבטא במקום רב שהתפנה כעת בשולחן. הבסיס צנוע מאוד ובנוי מרגל כסופה בצורת U, בניגוד למסך הקודם, המורכב מתושבת בעלת ארבע רגליים שתבעה יותר מקום בשולחן. גם נראות הסידור מספקת מאוד: כבל החשמל המתחבר למסך עובר דרך המעמד הכסוף ומתחבר לספק הכוח שמאחור וכך גם כבל ה-HDMI, כך שסבך חוטים מכוערים וצפופים מאחורי המסך לא תמצאו כאן.

המסך עבד ברגע; פשוט מחברים את הכבלים הנחוצים להפעלה והמסך עולה מיד. לא נדרשנו לבצע כיול רזולוציה, להתאים מידות לצג המסך או לבצע שינויי ערכים בצבעים – התצוגה פשוט עבדה היטב מהרגע ההדלקה. יש לציין שאין מדובר בעניין של מה בכך ורוב המסכים שעברו תחת ידינו, הן המיועדות למחשב והן טלוויזיות, דרשו התאמה ראשונית לדרישות המשתמש, גם אם אינו צופה הדוק שחשוב לו כל פרט ופרט בתמונה.

לעומת קלילות ההפעלה הראשונית, תפעול תפריט המסך הוא מהמתסכלים שפגשנו ועם כל הכבוד לרצון לשמור על מינימליזם, כפתור בודד המשמש גם להדלקת/כיבוי המסך, גם לניווט, גם לבחירת משתנה וגם לבחירת ערכים מגדיר מחדש מהו ייאוש. האפשרויות הניתנות לשינוי ממילא לא רבות מדי: בהירות, ניגודיות, עוצמת הסאונד ורמות ה- Blue Light הם המשתנים היחידים אותם ניתן להתאים להעדפת המשתמש.

מאכזב לגלות שלא ניתן להתאים את המסך לפי דרישות הצופה - יכולות הכוונון של המסך די מצומצמות ומסתכמות בהטיית המסך אחורה וקדימה (TILT), מבלי שניתן לשנות את הגובה או להטות אותו על צדו ולצפות בו בתצוגה מאונכת. מאחר וגובה המסך היה מעט נמוך מהאופן בו ישבנו, נאלצנו לסמוך על הפתרון הקלאסי של הצבת ספר מתחת למעמד כדי ליהנות מהגובה הרצוי. מדובר בחסרון משמעותי, בוודאי כשמתחשבים במסכים מתחרים באותו טווח מחירים, שאמנם אינם נהנים מאותה נראות חזותית מרשימה, אך מאפשרים לסובב את המסך על צירו ולעבוד בנוחות יתרה.

מאכזב לגלות היצע החיבורים כה דל – רק כבל HDMI ניתן לחבר למסך, כך שמחשבים בעלי כניסת DVI בלבד, שלא לדבר על Display Port או VGA הארכאי, רחמנא ליצלן, יאלצו לחפש פתרונות יצירתיים בדמות מתאמים וממירים למיניהם. גם כניסת USB בודדה לרפואה לא מופיעה במארז, מה שהופך את ה- PSD241 לאחד המסכים הקמצניים ביותר שראינו מבחינת חיבורים.