- WiseBuy - Redmi Note 5 64GB Xiaomi

שתף באמצעות:

טלפון סלולרי Xiaomi Redmi Note 5 64GB שיאומי

סקירת wisebuy - טלפון סלולרי Xiaomi Redmi Note 5 64GB שיאומי

הטוב
  • מצלמה כפולה באיכות טובה כולל אפקט בוקה
  • מסך גדול
  • חיי סוללה מרשימים
  • רמקול עוצמתי
  • ביצועים טובים
  • מחיר
  • נפח אחסון גדול
הרע
  • שטח לא מנוצל בקצוות המכשיר
  • מערך צילום חשוף מאד לפגיעות
  • חיבור מיקרו USB
  • מרגיש גדול בידיים
  • איכות וידאו
בשורה התחתונה
הנוט 5 של שיאומי הוא ללא ספק בחירה משתלמת מכל כיוון שתבחנו אותו. הוא מגיע עם מסך גדול ביחס שהפך להיות שגרתי (18:9), הוא זריז, בעל מערך צילום כפול, וכמובן – מציג חיי סוללה נהדרים. הנוט 5 נכנס לנעליים הגדולות של הנוט 4 מהשנה שעברה בקלות, ואף מרחיב אותן למידות גדולות יותר. בתחרות של תמורה למחיר, קשה עד בלתי אפשרי שלא להכתיר אותו כמנצח.
הקדמה

הנוט 5 של שיאומי הוכרז בחודש מרץ 2018 כממשיך דרכו של הנוט 4, מהמכשירים המוצלחים ביותר של שיאומי אי פעם. כפי שניתן לראות, סדרת הנוט של שיאומי דומה מאד לסדרת הנוט של סמסונג, קרי מסך מוגדל משאר הסדרות, עם נתונים טכניים משופרים. הדגם שנבחן בסקירה נקרא Note 5 AI Dual Camera, ולו מערך צילום כפול (12 ו-5 מגה פיקסל) עם אפשרות לזיהוי עצמים (סוג של בינה מלאכותית). מלבד זאת, הוא מגיע עם מסך (18:9) בגודל של כמעט 6 אינץ', מעבד חדיש תוצרת קוואלקום – סנאפדרגון 636 שמחליף את ה-625 הותיק, מעבד גרפי של אדרנו 509, זיכרון הפעלה בגודל 4 גיגה ביט, ושטח אחסון של 64 גיגה ביט הניתנים להרחבה.


המכשיר הושאל לסקירה מהיבואן הרשמי המילטון, המוכר אותו במחיר של 1,249 שקל.


איכות הקול והשמע (15%)

8.5

את ביצוע המטלה הבסיסית ביותר שלשמה הנוט 5 נועד, כלומר שיחות טלפון, הוא מבצע על הצד הטוב ביותר. שיחות קוליות נשמעות היטב – הן דרך האפרכסת החזקה והן דרך הספיקר היחיד. זה האחרון ממוקם בסמוך לחיבור הטעינה והוא עוצמתי וחזק, אולי מהחזקים ביותר ששמענו מרמקול יחיד הממוקם במכשיר סלולרי. עם זאת הוא אינו איכותי, וברמות הגבוהות הוא צורם יחסית. בתור רמקול לשיחות, הוא בקלות מחליף את הדיבורית ברכב, כאשר גם הוראות ההכוונה ב-Waze נשמעות למרחקים.


שמחנו לפגוש גם את חיבור האוזניות המסורתי, על אף שהחברה החלה לנטוש אותו אט אט. מבחינת מיקרופונים, הנוט 5 מיישר קו עם מתחריו – שני מיקרופונים רגילים – כל אחד בקצה אחר של המכשיר. המיקרופונים רגישים מספיק כדי לנהל שיחות בספיקר ממרחק מסוים מהטלפון, ואף מסננים בצורה סבירה את רעשי הרוח. עם זאת, בהקלטות וידאו או סאונד הם לא רגישים מספיק ומכניסים להקלטת השמע רעשים נוספים מדי פעם ותלוי בסביבה.


נוחות השימוש (35%)

8.5

כאשר מניחים את הנוט 5 על פניו, מערך הצילום הכפול שבגב המכשיר מצליח לתעתע באנשים מסביב, כאשר רובם חשבו שמדובר באייפון X (למעט אלו שזיהו את חיישן טביעות האצבע במקום סמל התפוח). העתקה גסה זו אומנם מוסיפה פן עיצובי מרשים, אך ניכר כי המצלמות בולטות מאד מהגוף, והן חשופות לאין ספור מכות ושריטות – מזל שהכיסוי הדקיק והפשוט שמצורף לאריזה מצליח כן להגן עליהן במידה מסוימת. הגב עצמו מצופה באלומיניום נעים למגע והוא חסון יחסית לשריטות.


עם המעבר לחזית המכשיר, ניתן לראות כי ישנו מסך גדול מאד – בגודל של 5.99 אינץ' וביחס של 18:9. נעצור ונתעכב על היחס אורך – רוחב: אומנם זהו יחס חדשני, אך מדוע שיאומי השאירה כל כך הרבה בשר בקצוות העליונים והתחתונים? אומנם החלקים הללו מצופים בזכוכית (גורילה, סיווג מספרי לא ידוע) אך הם אינם עומדים בקו אחד עם עיצוב מכשירי הדגל, להם אין כמעט שוליים בשום אזור, שלא לדבר על תופעת החריצים העליונים שפוקדת אותנו זמן מה. בעוד שהשוליים העליונים מאכלסים את האפרכסת, המצלמה הקדמית, חיישן תאורה ומבזק LED, אלו התחתונים לא מכילים דבר – גם לא כפתורי מגע.

אותו מסך, מציג רזולוציה של 2160 על 1080 פיקסלים בעזרת פאנל LCD IPS – סטנדרטי בהחלט לקטגוריה. המסך עצמו חד מאד וברור, אך אינו מהבהירים שראינו ופגשנו. במהלך כל הסקירה הבהירות המינימלית הייתה באזור 65% בשעות הלילה טרם השינה, ו-90 עד 100% במהלך שעות היום. במהלך פתיחת המצלמה, המסך מתבהר בצורה דרמטית, גם כשהוא כבר על 100%, ככל הנראה כדי להראות איכות תמונה וצבעים עשירים יותר בזמן הצילום.



בהמשך לכך, הוא מציע שימוש סביר ביותר תחת אור שמש ישירה, אך נתקלנו בבעיה אחרת כל משך זמן הסקירה: עם הרכבת משקפיי שמש עם עדשת פולארויד, המסך נהיה שחור לחלוטין. עד שהבנו את העניין הזה חשבנו שהמכשיר התקלקל, שכן פתחנו אותו בעזרת טביעת אצבע ולא ראינו דבר על המסך. רק כשהורדנו את המשקפיים הצלחנו להבין כי הבעיה היא במשקפיי השמש ולא במכשיר. לפי כך נמליץ טרם הקנייה, לברר מאיזה סוג עדשת משקפיי השמש שלכם.

במסגרת המכשיר, הבנויה מאלומיניום נאה ונעים למגע, ניתן למצוא בדופן ימין את כפתור ההדלקה ופקדי שליטת עוצמת השמע שלהם פידבק שונה – עם רעש, בלי רעש, לחץ חזק או לחץ חלש – הכפתורים לא אחידים בלחיצתם, אך זהו אינו דבר שלילי בכלל והשימוש לא נפגע לרגע בעקבות זה. על הדופן השמאלית ניתן למצוא את מגירת הסים וכרטיס הזיכרון. בקצה העליון של המכשיר, מלבד מיקרופון, ניתן למצוא משדר אינפרא אדום לשליטה מרחוק על טלוויזיות, מזגנים ושאר ירקות.

הנוט 5 מצויד במעבד 636 של סנאפדרגון, המכיל 8 ליבות בתדר של עד 1.8 גיגה הרץ ומעבד גרפי של אדרנו 509. זיכרון ה-RAM עומד על 4 גיגה ביט, ושטח האחסון מציע נפח של 64 גיגה ביט, הניתנים להרחבה. מערכת ההפעלה שמגיעה היישר מהקופסה היא אנדרואיד החדשה 8.0, עליה מולבש ממשק החברה MIUI בגרסתו האחרונה (9).



המעבד שהושתל בדור הקודם של הנוט (4) היה המעבד 625 של סנאפדרגון המוכר, האהוב והחסכן בסוללה. עם זאת, הזמן עושה את שלו וכעת מחליפו, ה-636 מבצע את הפעולות הללו בקצב נאה מאד. הוא אומנם לא חורך את המשימות במהירות שיא כמו ה-845, אך את הפעולות הבסיסיות ואף מעבר לכך הוא מבצע באופן טוב בהחלט. גם פתיחת משחקים כבדים כמו אספלט 8 או Need For Speed No Limits נעשים בצורה טובה ביחס למעבד ולמחיר בו המכשיר נמכר. הנוט 5 הוא אולי לא מכשיר לגיימרים מושבעים, אך מדי פעם הוא יכול להתמודד עם משחקים בינוניים.

את שאר הפעולות, כמו חיוג, שיח בהודעות, גלישה, פתיחה ועיון באפליקציות וניווט בגוגל או ב-Waze הוא עושה בצורה טובה מאד, וכמעט שלא נרשמו לחובתו גמגומים, השהיות או תקיעות. גם ניהול זיכרון ההפעלה נעשה על הצד הטוב ביותר, כאשר רק לעיתים רחוקות הוא סוגר את האפליקציות או מרענן אותן ישר בפתיחה המחודשת.

מערכת ההפעלה של אנדרואיד מגיעה בגרסת אוריאו 8.0, ועליה מולבש ממשק החברה MIUI 9. למי שזה אינו המכשיר הראשון של שיאומי, יחשוב תחילה כי שיאומי העתיקה את הממשק של אפל בתוכנת ה-iOS: אין מגירת יישומים, ההגדרות מחולקות לפרקים וקטגוריות בדיוק כמו באייפון וצבעי המסכים דומים (דגש על לבן). עם זאת, לממשק של שיאומי יתרונות בפני עצמו – הוא מציע הגדרות פשוטות ומובנות (ויש הרבה מאד כאלו), הוא מאפשר "שטח שני" להתקנת חשבון נוסף בוואטסאפ או בפייסבוק ולא שמנו לב לבעיות תרגום במהלך השימוש. שיאומי, כפי ששאר היצרניות מציעות, מציע למשתמש מגוון שירותים נוספים כמו גיבוי וסנכרון לענן החברה, מציאת המכשיר מרחוק, ניהול האבטחה וניקיון המכשיר, מצבי חסכון בחשמל מגוונים ועוד. אהבנו גם את האפשרות להצגה תמידית של נתוני נפח הגלישה הסלולרית, למרות שעם נפחי הגלישה הענקיים שחברות הסלולר מציעות כיום, זוהי פונקציה פחות חשובה.

ממשק החברה יציב באופן כללי, למעט קריסות של אפליקציות גוגל – משחקים ווידאו, על אף שלא הפעלנו אותן פעם אחת. האפליקציות המובנות לניקוי קבצים ישנים ואבטחה נחמדות, אם כי הן קצת מבהילות עם כל האזהרות שקופצות, והן מלאות בפרסומות. תחת מסך הגדרות הסוללה, נפרסו בפנינו אין ספור גרפים, הגדרות, אזהרות ועצות לחסכון בחשמל. הכל נחמד ושימושי, אך היינו שמחים לו בזמן הטעינה היה מופיע זמן סיום טעינה משוער – מבלי לפשפש בכל ההגדרות הללו.

מקשי הניווט שמופיעים על המסך קטנים מאד וצפופים, ונשאר הרבה מאד שטח מת בצדדיהם - חבל שלא ניתן להרחיב אותם לכל רוחב המסך, כפי שקיים בסמסונג. בנוסף, וילון ההתראות הנגלל מטה בסיסי ביותר ולא ניתן להגדיר כפתורים באופן אישי. כך גם ההתראות עצמן – אין התראות על הודעות בפייסבוק, אפליקציות של חדשות וכדומה, אלא רק כאשר מורידים מטה את הוילון. לפחות תחזית מזג האוויר מופיעה גם בחלון זה. אגב מזג אוויר, מדוע בתחילת העבודה עם האפליקציה הזו נדרשנו לאשר לה לבצע שיחות טלפון וגישה לקבצי המכשיר, כולל תמונות?





במהלך הסקירה, קיבלנו הודעת פוש על עדכון גרסה קריטי עם שלל שדרוגים, ובכך קיבלנו את ממשק החברה החדש – 9.5. השיפורים מופיעים בצילום המסך, אך עד לרגע כתיבת הסקירה, כלל לא שמנו לב לשינויים לטובה או לרעה. בנוסף, לכל אורך הסקירה נהנו מחיישן טביעות האצבע הידוע לטובה שנמצא בגב המכשיר – הוא זריז כברק ופותח את המסך תוך פחות משנייה. בנוסף, די בטפיחה קלה עם אצבע חלקית כדי לפתוח אותו, ומיקומו כמעט מושלם. המקרים בהם פחות אהבנו את מיקומו היה כאשר הוא היה מותקן במתקן שבשמשה של הרכב – כאשר המסך נסגר צריך לשלוח יד אל מאחורי המסך הענק ולפתוח אותו – לא שזה קרה הרבה פעמים, אבל אין כזה דבר מושלם.



אנדרואיד
 מאנדרואיד היא אחת משלוש מערכות הפעלה בסמארטפונים. היא מתאפיינת בפתיחות ובהתאמה למגוון עצום של מכשירים. אנדרואיד מאפשרת התאמה אישית נרחבת של כל תכונה ומאפיין, וקל להחליף כל תוכנת בסיס (מחייגן ועד דפדפן) באפליקציה אחרת. ישנה תמיכה בווידג'טים בעמודי הבית שמציגים תוכן רלוונטי ולא רק אייקונים. בנוסף, ניתן לפתוח את מרבית מכשירי האנדרואיד להרשאות מתקדמות (Root) בקלות יחסית, ואף להחליף את גרסת המערכת (ROM) באופן עצמאי לגרסאות אחרות.החסרונות של אנדרואיד הם פעולה פחות זורמת וחלקה, בדרך כלל, מהמתחרה של אפל, ובפרגמנטציה רבה – לאמור, בגלל מגוון המכשירים והקונפיגורציות, חלק מהאפליקציות אינן מתאימות לכל המכשירים ועדכוני הקושחה מגיעים לעיתים באיחור, מפני שכל יצרן צריך להתאים את התוכנה למכשירים שלו בנפרד.

צילום והקלטה (30%)

8

על פי הפרסומים השונים על מערך הצילום של הנוט 5, ניתן לחשוב שמדובר במתחרה ישיר של מצלמות מכשירי הדגל החדשים, אך המצב בשטח יותר מסובך.


מערך הצילום הכפול שבגב הנוט 5 הופך אותו למכשיר הביניים הראשון בעל תמיכה בבינה מלאכותית, המבינה מה הצלם מצלם (מהו האובייקט בתמונה) ובכך משנה את ההגדרות ואת הצבעים, לטובת הפקת תמונה באיכות טובה יותר.
בתוך המערך ניתן למצוא חיישן ראשי בגודל 12 מגה פיקסל (2.0), וחיישן משני בגודל 5 מגה פיקסל (F2.2). לשניהם מיקוד פאזה אוטומטי, פיקסלים מוגדלים לטובת כניסת אור רבה יותר, תמיכה ב-HDR (מהפחות טובים שראינו במצלמות סלולריות), מבזק דו גווני והקלטת וידאו בתקן 1080p בלבד עם 30 פריימים לשנייה. ממשק המצלמה דומה באופן מובהק לממשק הנמצא באייפונים השונים.

עד כה, הכרנו שבמערך צילום כפול, תפקיד החיישן המשני היה שונה מהחיישן הראשי – ב-LG הוא מגיע בזווית רחבה במיוחד, בסמסונג ואפל הוא משמש לזום אופטי ולאפקט בוקה ובוואווי הוא מגיע בכלל בגווני שחור לבן. בנוט 5 לחיישן המשני אין שום תפקיד מלבד עזרה במצב בוקה (טשטוש הרקע סביב האובייקט) – אין אפשרות לזום אופטי, אין זווית רחבה ואין אפשרות אפילו סתם לצלם בחיישן הקטן. עם זאת, נבקש לציין כי מצב הדיוקן המדובר עובד לא רע, בוודאי כשזוכרים שהוא מתומחר בשליש המחיר משאר המכשירים שלהם אופציה זו. ההוראות של המכשיר ברורות – האם יש צורך בהתקרבות לאובייקט או התרחקות, מתי המצב מוכן לצילום וכדומה, אך הפעולה מלווה באיטיות שמוציאה לעיתים את החשק להשתמש במצב זה. לסיכום חלק הדיוקן – נחמד אך לא מעבר.


בלי HDR



עם HDR



צילומים רגילים באור שמש מציגים איכות גבוהה וברורה, הם מלאים בצבעים ועשירים, כל עוד לא מפעילים את מצב ה-HDR, שגורם להלבנה מסוימת ומלאכותית ביותר. בצילומים בתוך הבית המצב פחות טוב כמצופה – התמונות נמרחות ומלאות ברעש, תוצאה של מחסור במייצבי תמונה כלשהם. תמונות עם מבזק פועל יוצאות באיכות סבירה ביותר, הן אינן איכותיות אך ניתן להשתמש בהן לשימושים קלים.









מנגנון הפוקוס האוטומטי, ביחד עם החיישן הנוסף, מעניקות חידוד לאובייקט וטשטוש לרקע באופן יוצא דופן ביחס למכשיר שעולה מעט יותר מ-1,000 שקל. הענף שבתמונה חד ברמה מספיקה, צבעיו טובים והרקע מאחוריו מטושטש בדיוק ברמה הרצויה. עם זאת, בצילומים של אוכל או של בעל חיים, לא שמנו לב שהתמונות יצאו טובות מגדר הרגיל, וגם לא ראינו חיווי מסוים על זיהוי הסצנה. לטובה נציין את ההגדרות של המצלמה, המאפשרות אין ספור כיולים ושינויים, כולל מצבי יופי, מצבי לילה, משחקים של פוקוס בצורת עיגול או מלבן, סצנות מוגדרות מראש ועוד.










מתקשה מול שמש ישירה בשקיעה







לחיצה על כפתור הצילום מצלמת תמונות בקצב מהיר ומספק, כל עוד הפוקוס מכוון למצב אינסופי או נוף. במצב שבו מנגנון הפוקוס נדרש לעבוד, הצילום יתבצע באיטיות מסוימת רק לאחר שהמנגנון יתפקס מחדש.
צילום הווידאו בנוט 5 בסיסי, הוא אינו מצויד במייצב תמונה אופטי או אלקטרוני, ועל כן הסרטונים רועדים. האיכות עצמה סבירה מאד, והקלטת הסאונד טובה יחסית, אך זהו אינו מכשיר מומלץ לאלו שמסריטים הרבה סרטונים.

מעבר למצלמה הקדמית (13 מגה פיקסל, F2.0, מבזק LED) הצליח להפתיע אותנו. גם במצלמה הקדמית ישנו מצב דיוקן שעובד לא רע בכלל – הוא מאפשר הפקת תמונות סלפי עם רקע מטושטש, בנוסף להרבה מאד מצבי יופי, איפור, צבעים וכמובן הארת הפנים הודות למבזק אמיתי. התמונות יצאו באיכות טובה יחסית, ולמי שמרבה להצטלם עם מצלמה זו, נכונה לו הנאה והצלחה עם הנוט 5. עם זאת, היא עדיין לא בליגה של הגדולים, כאשר היא מפשלת לעיתים בטשטוש הרקע, הפלאש לעיתים שורף את העיניים או את התמונה, וניכר כי החיישן עצמו לא חד מאד.



עוד בתחום המולטימדיה שמחנו לפגוש גם את משדר האינפרא האדום שממוקם בראש המכשיר, אשר הצליח ברוב הפעמים לשלוט על טלוויזיות מסוג LG וסמסונג, אך לא על ממירי יס והוט. גם אפשרות לשמוע רדיו קיימת, הודות לחיבור אוזניות והפעלת רדיו FM (כולל אפשרות הקלטה מהרדיו) - שנת 2005 חיה ובועטת.

רדיו
מקלט רדיו הנמצא בחלק מהטלפונים ומאפשר קליטה של שידורי רדיו בתדר FM. רוב מכשירי הסלולר שכוללים מקלט רדיו משתמשים באוזניות כאנטנה ולכן ניתן להאזין לרדיו רק כאשר האוזניות מחוברות.   תכונות נוספות של מכשירים עם רדיו היא תמיכה ברדיו RDS, המאפשר קבלה של מידע טקסטואלי אודות התחנה והשיר, וכן הקלטת שירים מהרדיו ושמירתם כקבצים להשמעה או כצלצול במכשיר. בחלק מהדגמים ישנה תכונת זיהוי מוסיקה המתנגנת ברדיו דרך האינטרנט (למשל, TrackIDשל סוני אריקסון).

משך פעולת סוללה (10%)

9.5

סוללת הנוט 5 מגיעה בנפח זהה לאחיו ה-Redmi 5, כלומר 4,000mAh, עם תמיכה בטעינה מהירה QC2 דרך חיבור מיקרו USB מיושן. המשתמש הממוצע שיקנה את הנוט 5 יכול להתראות אחת לכמה ימים עם המטען, שכן הוא יכול לגמוע בקלות 3 ימי עבודה מלאים, כל עוד לא מעמיסים עליו משימות קשות.


הנוט 5 שימש אותנו כמכשיר לניווט ב-Waze מגוש דן ועד אילת במשך 5 שעות ללא חיבור למטען, עם בהירות של 85%, עם בלוטות' ו-WIFI פועלים תמידית וללא הפעלת מצב חסכון בסוללה. בסוף הנסיעה, כאשר הגענו למלון, מד הסוללה הצביע על 61% אחוז. זהו נתון מעולה וחסר תקדים, שונה ממה שהכרנו ממכשירי דגל ומכשירי תקציב כאחד. הידיעה שאין צורך לדאוג לטעינה כל כמה שעות פשוט עושה טובה על הלב. מכך אפשר לגזור כי כדי להגיע למצב של ריקון מוחלט של הסוללה היה עלינו לעבוד קשה, כאשר הפעלנו רוב הזמן את המכשיר כנקודת גישה למחשב הנייד, פעולה שידועה כמחסלת סוללות.



משך הטעינה מ-0 ל-100% אורך כשלוש שעות בעזרת המטען המצורף, משך סביר ביותר כאשר זוכרים את הקיבולת הענקית של הסוללה, יחד עם טכנולוגיה שאינה המהירה ביותר כיום. ניתן להגיד, כי החסרון הממשי של הסוללה בנוט 5 הוא דווקא החיבור למטען, שאינו מיישר קו עם מכשירי הדגל של השנים האחרונות. החיבור, מסוג מיקרו USB חלף מן העולם, אך משום מה היצרניות הסיניות ממשיכות לשלב אותו במכשירים מוזלים. אם הנוט 5 היה מצויד בחיבור חדשני מסוג Type – c, הוא בוודאי היה גורף את מלוא הניקוד.

הנוט 5 יכול ללמד את כל מכשירי הדגל על צריכת וחיי סוללה, הוא הצליח להרשים אותנו בכל הנוגע לסוללה הענקית המובנית בו.

עמידות (10%)

7.5

בדומה לשאר אחיו למשפחת רדמי, גם לנוט 5 אין שום עמידות במים ובאבק, למרות שגבו אינו נשלף או נפתח. ככל שעוד ועוד מכשירים תוצרת חברות אחרות מתגאים בעמידות במים, גם אם מדובר על תקנים נמוכים או נתזי מים, כך סעיף פוגע ביצרניות הסיניות, שטרם השכילו לבצע שינוי זה.


מלבד זו, הנוט 5 מראה עמידות לא רעה בפני שריטות. מסכו מצופה זכוכית מסוג גורילה העמידה בפני שריטות, אך שיאומי לא מסרה איזה סדרה זוהי של גורילה. גב המכשיר מצופה אלומיניום או מתכת קלילה אחרת, שאומנם חסינה בפני שריטות קטנות, אך היא אינה כזו כאשר מדובר בשריטות עמוקות או שפשופים בזמן השימוש (הנחה על שולחן למשל).




לזכותה של שיאומי ניתן לזקוף את הערכה שמצוידת במגן המכסה את המכשיר. אף על פי כן, לא מומלץ להסתמך עליו שכן הוא דק להחריד ולא מגן בכלל על המכשיר, אלא הוא יותר גימיק וצ'ופר. בנוסף, מערך המצלמות בולט באופן מובהק מגב המכשיר, ועלול לחטוף פגיעות רבות אם לא שמים לב, או חלילה לנפץ את הזכוכיות של העדשות. המסגרת של המכשיר עבה ועושה רושם שהיא גם חזקה בפני עיקומים או לחיצות.