- WiseBuy - Vampyre Xbox One

שתף באמצעות:

סקירת wisebuy - משחק ל X-Box Xbox One Vampyr

הטוב
  • עלילה מעולה ותסריט רווי בבחירות אישיות
  • לונדון קודרת, מצמררת ומשוחזרת נפלא
  • משחקיות מהנה ומהירה
הרע
  • מתרגלים מהר מדי לרגעי האקשן
  • רמת קושי נמוכה יחסית
  • מדי פעם צצים באגים שטרם טופלו
  • נטול משחק ברשת
בשורה התחתונה
המשחק Vampyr בולט למדי ומביא אתו בשורה מעניינת: יש בו עלילה מפותלת שמעודדת לחקור את לונדון – שמצידה נראית מדהים ומעבירה אווירה קודרת באופן מצמרר להפליא. גם למשחקיות התרגלנו במהרה ומעבר בין שיחות חולין ללחימה בערפדים צמאי דם הרגישה לנו טבעי למדי. עניינים קטנים עדיין צרמו לנו – רמת קושי נמוכה יחסית, היעדר אפשרות למשחק ברשת ושעמום שהגיע מהר כצפוי, שהפכו את Vampyr למשחק לא רע בכלל, אבל גם לא כזה שאסור להחמיץ.
הקדמה
הכותר Vampyr הוא משחק תפקידים שפותח על ידי חברת המשחקים הצרפתית Dontnod Entertainment והופץ על ידי Focus Home Interactive ב-5 ביוני 2018. עלילת המשחק עוקבת אחר הרופא ג'ונתן ריד שהפך לערפד בעל כורחו וכעת נאלץ להתמודד עם מצבו החדש, בלונדון של שנת 1918. המשחק משלב בין דיאלוגים מול דמויות ופיצוח מקרים לבין קרבות מול אויבים אנושיים, ערפדים ושאר יצורים על-אנושיים.

משחק ברשת (מולטיפלייר) (15%)

6

המשחק נטול אפשרות מולטיפלייר, תכונה שאוטומטית מחסירה ממנו כמה עשרות שעות טובות של הנאה נוספת. פיצוח כל התעלומות והאזורים אותם יש לחקור אמנם אינו עניין של מה בכך, אך גם למשימה שאפתנית זו לא יידרשו יותר מכמה עשרות שעות בודדות, ולאחר מכן לשחקן לא נותר יותר מדי מה לעשות בעולם של Vampyr.

משחקיות (20%)

8
כאמור, במסגרת משימות המשנה או הסיפור הראשי הכרנו המון דמויות שליוו אותנו בקמפיין ליחיד, כשעם רובם המוחלט שוחחנו ופיתחנו את יחסי ההיכרות שלנו איתם. בזמן שלדמות אחת נמשיך לעזור, להבריא ולגלות בעזרתם רמזים אודות מקרים אחרים, לאחרים נוכל לעזור רק כדי להשביח את דמם ויותר מאוחר להפוך אותם למנה האישית שלנו, כלומר ממש לבחור לנשוך אותם בצווארם ולשאוב את דמם – כך שככל ש"נשקיע" בדמות, כך היא תשתלם לנו בנקודות ניסיון, אם וכשנחליט לחסל אותה. כצפוי, הדינמיקה המפוקפקת יוצרת לא מעט דילמות; הרי שבמעשה שכזה כל משימות המשנה קשורות אליה נעצרות, מצב האזור מדרדר וההחלטה להיפרד מדמות ממוחשבת היא לא כזו בנאלית כפי שציפינו.

כשהדמות הראשית לא עסוקה בשיחות חולין, היא נלחמת באויבים שונים, ולא מעט. שיטת הלחימה די פשוטה ומבוססת בעיקר על הנפת כלי הנשק שבידינו עד השמדת אחרון האויבים. נכון, יש כאן כמה דמויות אויב שונות שמגוונות בטקטיקת הלחימה שלהן אבל בתוך בערך שלוש שעות משחק הצלחנו לזהות את רוב סגנונות התקיפה והיה מאוד קשה להפתיע אותנו. באותה נשימה, יכולות התקיפה שלנו השתפרו פלאים ומהנפת גרזן ביד שמאל וירי באקדח תופי ביד ימין, מאוד מהר מצאנו את עצמנו מעיפים אויבים לאוויר בזכות כוחות על, מסתערים כשד על עוד אויב אומלל ויוצרים שדה הגנה שמקנה לנו כמה שניות של מנוחה והתאוששות. באג שכן חזר על עצמו בכל הנוגע לקטעי האקשן היו הבדלי הגובה שנורא קטעו את רצף הלחימה. מספיקה מדרגה אחת בודדה כדי שאויב יתקשו לירות בנו ואנו מצדנו נמשיך לפספס אותו. תופעה מעצבנת דומה מתרחשת בפניות: האויב נוטה להתעלם מהעובדה שרק פנינו ימינה ועלול פשוט "לשכוח" מהעובדה שהרגע חבטנו בו ולחזור לעמדתו כאילו כלום לא קרה.


כמקובל, נקודות הניסיון (XP) במשחק הושגו בעיקר על ידי חיסול אויבים שונים, אם כי דווקא פיצוח תעלומות והשלמת משימות מתגלות כדרך זריזה יותר להתקדמות הדמות ורכישת יכולות חדשות. הדרך המהירה מכולם להשגת נקודות ניסיון היא נשיכת דמויות במשחק מבוססות עלילה, אם כי כפי שכבר תואר, לא מדובר בבחירה הכי נחרצת שהצלחנו לקחת במהלך המשחק. השדרוגים לא רבים מדי אבל מספקים למדי – ניתן לשפר את ההגנה והתקיפה ולהוסיף יכולות על-אנושיות כמו היכולת להשתמש בטפרים או להפוך לבלתי נראה לזמן מסוים. עוד ניתן להגביר את עוצמת נשיכת האויב, הארכת חיי הדמות, הגברת אורך הנשימה שיאפשר לנופף בכלי הנשק יותר פעמים, ועוד.


רמת הקושי קלה-בינונית, כלומר שחקנים מתקדמים שכבר התנסו בכמה משחקי פעולה כנראה לא יקבלו כאן אתגר רציני ובחירת התסריטים בעלילה היא זו שתסחט מהם את רוב המאמץ האתגרי. הדמות שלנו נהרגה לא יותר מכמה פעמים בודדות ואף פעם לא פעמיים באותו מקום, פשוט כי קל מאוד לזכור איך להיחלץ מאותו מקרה שחיסל אותנו בפעם הקודמת. המשחק סלחן מאוד גם כלפי רגע המוות ולרוב מחזיר את השחקן לכמה מטרים ספורים לפני לב האירועים שבו נרצחנו קודם. החיסרון הוא שרמת הקושי כאן מובנת ולא ניתנת לבחירה, כך ששחקנים שאוהבים את המשחק שלהם מורט עצבים יחפשו את הקושי שלהם במקום אחר.

גרפיקה וסאונד (25%)

8
לונדון של 1918 מצמררת, אפלה וקודרת להחריד. היא עשויה נהדר, בזכות המסדרונות המצמררים, מערכת הביוב המפותחת, פנסי הרחוב העמומים וכלי רכב טרם כניסת המהפכה התעשייתית בשיא עוצמתה. האווירה עגומה כמתבקש; העיר מתקשה להתמודד עם המגפה הספרדית, מלחמת העולם הראשונה מאמללת את התושבים שחזרו מהתופת ורוב התושבים פסימיים לגבי עתידם. הקולות השבורים של הדמויות, הסיפורים הנוגים, המנגינה הצורמת – משהו לא טוב עובר על בירת לונדון ואי אפשר לפספס את זה את המחזה המרהיב הזה, ביצירת אווירה באמת מדויקת שגם מסמרת שיער ברגעים מותחים וגם מצליחה להבעית בשיחה קולחת עם קולגה מהמקצוע, שמתרחשת בבית חולים כה שגרתי ועדיין מפוקפק בכל חדר בו.

אבל לא הכל עבד חלק בפן הגרפי. גם בהגדרות הגבוהות ביותר, עיבוד התמונה סביר למדי. מרבית פני הדמויות חלולות ולמרות שקיים ביניהם הבדל מסוים, חוסר הפירוט המוקפד גורם לתחושת דה ז'ה וו של "כבר ראיתי את העיניים אלה". גם הקושי בלמצוא תווי פנים בלתי נשכחות אומר משהו על הדמויות, שהצלחנו להספיק לשכוח אותם לפני שחזרנו שוב למשחק. הדמויות בעלילה המרכזית כבר זוכות לפירוט פנים יותר מורכב אבל הצלחתו של Vampyr היא גם סיבת כישלונו במובן מסוים: אי אפשר ליצור כל כך הרבה דמויות מורכבות ומלאות בשיחות, רמזים ומשימות משנה - ועדיין להעניק להם מבט כה חלול וסתמי. הדיבובים לפחות מקצועיים למדי: המבטא הבריטי לעד יישבה את לבנו והניבים והביטויים השגורים בפי הדמויות בין האזורים השונים מראה על רצינות ראויה להערצה בכל הנוגע לאותנטיות ונאמנות למקור.


כמעט ולא סבלנו ממסכי טעינה, לזכותו של Vampyr ייאמר, כך שבכל הנוגע לנוחות בשוטף וקצב המשחק, אין שום טענות. המשחק נפלא ברמה הטכנית וזכה לכמה עדכוני תוכנה במהלך הסקירה שהפכו אותו יחסית לחף משגיאות טכניות, פרט לכמה בודדות שלא ממש הפריעו לנו בשוטף אבל עדיין היו שם לסירוגין ולא היו מספיק מינוריות מכדי שנתעלם מהן.

עלילה (40%)

8.5
הסיפור המרכזי עוקב אחר ג'ונתן ריד, רופא שהופך לערפד בלונדון 1918, בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה להתפרצות השפעת הספרדית, אחת המגפות הקטלניות ביותר שידעה האנושות. בעוד הדמות הראשית מתאקלמת למצבה החדש, עלינו לקחת החלטות מוסריות הנעות בין הצמא של ריד לדם, לבין שבועת הרופא עליה התחייב ולנסות להציל חיים.

במהלך הקמפיין ליחיד נכיר המון דמויות מלאות אופי, המחולקות לפי אזורים שונים בבירת הממלכה המאוחדת, וכמעט לכולם תכונות ייחודיות המבדילות בין אדם לאדם. הכרנו אופטימיים חסרי תקנה למרות מצבם הבריאותי, ציניקנים שלא היססו לשקר לנו בפנינו ודמויות ביקורתיות שאמרו לנו את כל האמת בפנים מבלי למצמץ, גם אחרי שהצלנו את יקיריהם. העלילה המרכזית לא מסעירה במיוחד אבל גם רחוקה מלשעמם ובסופו של יום כן הצליחה לסחוט מאתנו שעות רבות של סקרנות בדבר השתלשלות האירועים.


קשה לפזר את אותן מחמאות על המראה החזותי של הדמויות ברחבי העולם של Vampyr, שמתחיל לחזור על עצמו ככל שהסיפור מתקדם וקל להתבלבל בין דמויות מבלי להשתמש במפת המשחק ושחזור משימות משנות המשייכות מטלה לפנים. כמעט עם כל הדמויות ניתן ליצור אינטרקציה המבוססת על שיחות הניתנות לבחירה, מתוך מאגר משפטים מפתיע בעושרו ורק על ריבוי הדיאלוגים שאינו נגמר מגיעים השבחים למפתחת המשחק. שיטת בחירת השיחה מאוד נוחה ומעודדת ליצור עוד ועוד אינטרקציה עם דמויות שחולפות על פנינו. גם איסוף הרמזים מתבצע באמצעות שיחות שגרתיות כך שדבר מוביל לדבר ולמעשה שום משימה לא ניתנת לפיצוח אילולא נבצע את אותן דיאלוגים מבוססי התקדמות.


בערך כמו במציאות, שיחות עם אנשים המקורבים לאחרים יחשפו רמזים וקצי חוט לפתירת מקרים או יהוו פתח להתחלה של שיחה חדשה עם דמות שכבר החלפנו איתה כמה משפטים, אשר בדרך כלל גם פותחת אפשרות לעוד מקרה שעלינו לבדוק או עוד משימת משנה שכעת זמינה בפנינו. לב העלילה מאוד מזמין לחקור אותו לעומקו – וזה לא משנה אם זה מציאת תכשיט יקרה ללב הדמות התורנית או הצלת עובר אורח תמים. המשחק עוטף את הסיטואציה כך שכמעט כל מקרה, אקראי ככל שיהיה, קשור בצורה כזו או אחרת למקרים אחרים ושזירת האירועים בין סיפורים מקבילים מתגמלת להפליא.