המשחק לא מציע אפשרות לשלב שחקנים מרחבי העולם אבל כן מאפשרת שיתוף פעולה עם שחקנים סמוכים (Local Multi-Player), כלומר פיצול המסך לשניים, כשכל שחקן שולט על חצי מסך וביחד משלימים משימות. זו לא עבודת הצוות לה ייחלנו ובוודאי שאינה מנצלת את הפוטנציאל הגלום בסגנון משחק קואופרטיבי שכזה. ההחלטה לא לשלב אופציית משחק ברשת בסגנון משחקיות שכה מעודד שיתופי פעולה יצירתיים תמוהה לנו – ולחלוטין מצמצמת את חיי המשחק לכמה שעות בודדות.

משחקי לגו לאורך השנים שמרו על נוסחה שעבדה לא רע בכלל: היצע של עשרות דמויות, כשלכל אחת מהן יכולות מגוונות, כאשר שיתוף פעולה חכם מסוגל לפצח חידות שונות. השילוב בין הכוחות לא נעדר כאן וגם ב- LEGO The Incrediblesניצלנו את היכולות הגמישות של Elastigirl להגיע למקומות בלתי אפשריים, להקפיא אויבים עם Frozone, לפתוח דלתות חשמל עם המהירות העל-אנושית של Dash ולנצל את הכוח הפיזי של Mr. Incredible כדי להקפיץ אנשים למקומות גבוהים. השילוב בין הכוחות עובד היטב ובצורה מאוד יצירתית ניתן לפתור את רוב הבעיות שעמדו בפנינו. גם האינטואיטיביות של השימוש וכיצד להשתמש באיזה כוח ומתי – מאוד הגיונית וברורה, כלומר כמעט ובלתי אפשרי "להיתקע" במשחק, פשוט כי כל פעולה במשחק מובילה לאחת אחרת, בלי הצורך לחשוב מה צריך לעשות כעת.

קטעי המעבר מצוינים, סופר-מקצועיים ומדובבים נפלא על ידי שחקנים מקצועיים אבל הבעיה הכי גדולה היא כמות ההופעות שלהם: יש המון סרטונים שקוטעים את האקשן ומורידים את הרוח מהמפרשים אחרי עוד קרב תזזיתי, בוודאי אחרי שלמדנו לנתב במהירות בין הדמויות ולהילחם באויבים רבים במקביל. מדובר בבעיה לא קטנה ולפעמים נדמה כאילו יש יותר סרטוני מעבר מצחיקים מאשר קטעי הפעולה עצמם, בהם השליטה חוזרת לשחקן. הבעיה החריפה כשגילינו שלא ניתן לדלג עליהם, וביותר מדי פעמים פשוט היה בא לנו לוותר על הקטע ולעבור לנקודת האקשן הבאה.

כצפוי, עלילת המשחק נשענת על צמד סרטי "משפחת סופר על" המצליחה, אשר ליוו אותנו מיציאת הסרט הראשון ב-2004 ועד לסרט הבא אחריו שיצא לאקרנים ממש לאחרונה. רוב ההרפתקאות במשחק נעות בין שני הסרטים ומתבססות על סצנות שכבר ראינו על המסך הגדול, הפעם משוחזרות ומפורקות לחלקים קטנים פי כמה – כך שעל השחקן לפצח את החידות והתעלומות ש"פספסנו" בסרטים. אם ננסה לתאר את החוויה העלילתית מבלי לחשוף יותר מדי פרטים, רק נגלה שגיבור-על זו לא המשרה הכי מבוקשת וחלומית שאפשר לחשוב עליה, בוודאי כשהחיים האמיתיים חובטים בך, כמו תשלום חשבונות, מציאת בייביסיטר לתינוק והתמודדות עם בני נוער מצוברחים. בסופו של יום מדובר בסיפור מקסים, שנכתב לפי הקלישאות המסורתיות של סרטי Disney ו-Pixar ועדיין מצליח לרגש ובעיקר להצחיק, ממש כאילו צפינו בסרט, בטח כשההומור החביב של לגו מצטרף לחגיגה.