בעוד ש-JBL לא ידועה כחברה המועדפת על אודיופילים, אין סכנה שדעתם תשתנה לא עם הדגם הזה ולא עם אף אחד אחר מקטגוריית ה-True Wireless. ובכל זאת, בתוך עולם של סאונד יחסית דל, ה-Free מצליחות להיות יחסית למטה. 

הצליל עצמו נעים ללא הגזמות לנמוכים או לגבוהים אך העומק נשמר כל עוד האוזניות תחובות היטב לתוך חלל האוזן. במידה והשתחררו מעט, כל הבאסים נעלמים והצליל הופך לדל ואנמי. זה משהו ששמים לב אליו רק כשהוא קורה שוב ושוב וגם עם כל המתאמים לא הצלחנו להגיע למה שנקרא בעגה המקצועית - פיט טוב. ההתאמה לאוזן היא חלק קריטי מהסאונד עצמו שכן, לעומת אוזניות המונחות על האוזן, כאן הבאס נוצר בתוך חלל האוזן ולא באוזנייה עצמה. כשהאוזניה מחליקה שוב ושוב מגיעים לשלב שבו מוותרים ומקבלים את הצליל כפי שהוא - דל ואנמי.

ה-JBL Free נוחות באוזן אבל רק לפרקי זמן קצרים. הטווח הדינמי הצר שלהן בולט והן נתנו לנו הרגשה של אוזניות עם יכולות מאוד מוגבלות. על האוזניות עצמן יש כפתורי שליטה שדרכם ניתן לחליף שיר ואף לעצור ולהפסיק. כמו כן ניתן להפעיל עוזרת קולית אם היא נתמכת במכשיר.

עיקר השימוש באוזניות הוא אמנם מוזיקה, אך צפייה בווידאו בסמארטפון או טאבלט היא הפעולה השנייה השכיחה ביותר וב-JBL Free היא בעייתית למדי. בכך מצאנו דיליי ניכר בין הווידאו לסאונד, כמעט חצי שנייה. המשמעות היא שאם אתם מנסים לצפות בסרטון שבו אדם מדבר על המסך, אתם תוכלו לראות את ההפרש בין התזוזות של השפתיים של הדמות על המסך לבין מתי שהסאונד יושמע באוזן, ובהפרש כזה הצפייה בווידאו היא בלתי אפשרית.

ומה עם שיחות טלפון? ב-Free איכות השיחה הייתה פחות או יותר בסדר אבל השמע היה רק בצד ימין. כן שמחנו שהצליחו לשמוע אותנו כראוי גם כשדיברנו בשקט והצד השני לא שמע רעשי רוח. 

האוזניות מגיעות בתוך קייס מטעין עגול ויחסית גדול שקל לפתוח ולהחזיר את האוזניות פנימה, שם הן נתפסות עם מגנט. הטעינה מתבצעת דרך כבל מיקרו USB שכלול באריזה. הנרתיק של ה-Free מכיל ארבע נורות לד המציינות את מצב הסוללה בקייס עצמו. בתוך האוזניות יש גם לד זוהר שנדלק בזמן הטעינה אך הוא לא מדווח את מצב הסוללה. מה שכן, זו דרך טובה לדעת האם המארז סיים לטעון את האוזניות עצמן - משהו שאף אוזניה אחרת לא מדווחת בצורה הזאת.

ה-JBL Free יחזיקו בערך 4 שעות מוזיקה, ודרך הקייס המטעין אפשר להוסיף עוד כ-20 שעות עבודה מצטברת.