סמארטפון שוק הביניים Mi A2 מגיע אלינו עם מערך אודיו סטנדרטי, אך עוצמתי למדי. הוא כולל רמקול מונו יחיד המשולב בסמוך לשקע הטעינה/העברת הנתונים/חיבור האוזניות (מדובר בשקע USB Type-C יחיד כמובן). יחד עם הרמקול היחיד שבתחתית נמצא גם שני מיקרופונים שיסייעו להקלטת אודיו בצילום וכן עבור שיחות טלפון, הראשון משולב מצידו השני של שקע הטעינה והנותר בדופן העליונה של המכשיר.

מערך האודיו של ה-Xiaomi Mi A2 מצליח לבצע עבודה מצויינת, בהתחשב בכך שמדובר במכשיר ביניים. הוא מציע עוצמת שמע מקסימלית גבוהה מאוד שלא ציפינו לשמוע, מה שיאפשר לכם לשמוע את צלצול הטלפון, סרטון ביוטיוב או להאזין למוסיקה כמעט בכל סביבה סטנדרטית. איכות השמע המתנגן על ידי הרמקולים אינה הטובה ביותר שתקבלו, כמובן, אך היא בהחלט מספיקה למשתמש הממוצע, כאשר גם בעוצמות הווליום הגבוהות לא ראינו פגיעה משמעותית באיכות הסאונד. 

בכל הנוגע לאיכות שיחות הטלפון, לא נתקלנו בכל בעיה מיוחדת או אתגרים בביצוע שיחות. האפרכסת עושה עבודה טובה באספקת אודיו ישירות לאוזן בעוצמה גבוהה ובאיכות סבירה, כאשר המיקרופונים של המי A2 אמנם איפשרו לנו לשוחח גם במקומות בהם הדיצבלים שמגיעים מהסביבה עולים, אך בשיחה על גבי רמקול התוצאות היו פחות מהנות. 

מכשיר הפרימיום בשוק הביניים, Xiaomi Mi A2, מתהדר במסך בגודל 5.99 אינץ' מסוג LCD, בעל רזולוציית צפייה של Full HD Plus וחרף הטרנד המתגבר בשוק, הוא מגיע ללא כל חריץ במסך. שוליי המסך אינם קטנים במיוחד, וכך גם מימדיו: 158.7 מ"מ אורך, 75.4 מ"מ רוחב, 7.3 מ"מ עובי ומשקל לא רע של 166 גרם. המסך בולט מעל לפני השטח, ואינו מתעגל אל המסגרת. זו וגב המכשיר מהווים יריעה אחת, בעודם עשויים מאלומיניום. על גב המכשיר משולב מערך צילום כפול בעל שני חיישנים עליהם נפרט בהמשך.

אם כבר התחלנו בעיצוב, נמשיך: המכשיר נראה ומרגיש לא רע בכלל. מגע המתכת הקרה מספק תחושה יוקרתית בעת שתחזיקו את המכשיר, המקשים לחיצים ומספקים פידבק טוב, ומיקומם (כמו גם מיקום קורא טביעות האצבע) היה מצויין. קווי העיצוב של ה-Mi A2 זהים למכשירים אחרים ודומים בפיתוח שיאומי, כדוגמת הרדמי נוט 5, אך אין רע בכך. עם זאת, נוכח גודלו הפיזי, לא יהיה המכשיר נוח לתפעול ביד אחת והוא אף נוטה להחליק לא מעט (אנו בחרנו לשים את המגן שמגיע באריזה על מנת להמנע מכך).

המסך שבחזית הסמארטפון הוא מסוג LCD, כך שלא נראה כאן את הצבעים העזים והעמוקים של מסכי ה-OLED, אך בהחלט לא מדובר במסך רע. הוא מציג צבעים באופן די קרוב למציאות, מציע בבהירות די גבוהה (אם כי נתקלנו בקושי קל תחת אור שמש ישירה) וצפייה בסרטונים וסרטים הייתה חוויה לא רעה בכלל. גם תמונות שצולמו עם הסמארטפון מוצגות באופן נהדר על גבי צג ה-5.99 אינץ', והעובדה שהוא לא כולל חריץ עשויה להקל על רבים מן הצרכנים. חווית הצפיה בשילוב עם הרמקול העוצמתי של המכשיר הפכו את הצפייה בסרטים בנטפליקס/סרטונים ביוטיוב לחוויה מהנה למדי.

מתחת לפני השטח פועלת לה פלטפורמת העיבוד Snapdragon 660, שכוללת 8 ליבות Kryo 260 בתדר מקסימלי של 2.2GHz, יחד עם מאיץ גרפי מדגם Adreno 512, זיכרון RAM בסך 4GB ורכיב אחסון פנימי בקיבולת של 64 גיגה-בייט (לא ניתן להרחבה). בניגוד ליתר מכשירי שיאומי שאינם חלק מסדרת Android One, ה-Xiaomi Mi A2 רץ על גרסה נקייה באופן כמעט מוחלט של מערכת ההפעלה אנדרואיד 8.1 אוראו.

התוצאה של שילוב מערכת ההפעלה הנקיה ומערכת השבבים SD660 מספקת למדי. הביצועים מהירים, זריזים ויעילים מאוד - מעבר בין אפליקציות מתבצע במהירות, גיימינג מצליח לעבוד באופן לא רע בכלל, ניגון סרטים וסרטונים ברזולוציית המסך המקסימלית התנהלו כמצופה ולא הובילו לכל התחממות ובסך הכל הצלחנו לעבור בשלום ואף מעבר לכך את כל ביצועי היום יום. מפעם לפעם, חשוב להדגיש, אכן נתקלנו בתקיעות וגם בקריסת אפליקציות, ובהחלט ניתן להגיד שזהו לא המכשיר המהיר ביותר שראינו - גם בטווח המחירים הזה.

מערכת ההפעלה וממשק המשתמש מגיעים ללא תוספות הממשק העצמאי של שיאומי, כך שאלו מכם שחשקה נפשם בגרסת אנדרואיד נקייה - ה-Mi A2 הוא בהחלט אופציה מצויינת עבורם. הממשק נקי ונטול התערבות מלבד מספר פיצ'רים קטנטנים כמו Mi Drop להעברת קבצים בין מכשירים. קורא טביעות האצבע שבגב המכשיר מצליח לבצע עבודה די טובה ברוב המקרים, אך לא מעט פעמים היינו צריכים לשים את האצבע על הקורא פעם נוספת לצורך פתיחת הנעילה כיוון שזה לא זיהה אותה כראוי. 

כחלק ממעבר אותו נראה כי מבצעות מרבית יצרניות הסמארטפונים בשנה האחרונה, גם ה-Mi A2 לא כולל שקע 3.5 מ"מ לחיבור אוזניות, והמשתמשים יאלצו להסתפק במתאם USB Type-C ל-3.5 מ"מ שהחברה משלבת באריזה. כמו כן, לא מציע המכשיר אפשרות להרחבת הזיכרון ולא כולל שבב NFC. 

ה-Xiaomi Mi A2 ממשיך את הדרך שהחל קודמו, וגם הוא מציע למשתמשים מערך צילום ראשי כפול, המונה שני חיישנים: הראשון ברזולוציית 20 מגה פיקסל והשני ברזולוציית 12 מגה פיקסל. שניהם מציעים מפתח צמצם זהה של f/1.8, יחד עם פלאש LED כפול, מנגנון זיהוי פאזה לפוקוס אוטומטי (PDAF) ותמיכה בצילומי HDR אוטומטיים. בזירת הוידאו נמצא אפשרות לצילום וידאו ברזולוציית 4K ובקצב של 30 פריימים לשנייה.

עם ה-Mi A1 בשנה שעברה הצליחה שיאומי לעשות עבודה לא רעה כשהציגה איתו מערך צילום כפול בזמן שרבים ממכשירי שוק הביניים טרם הספיקו להציע זאת (גם מכשיריה שלה עצמה). אלא שחלפה לה שנה וכיום חלק ניכר ממתחריו של ה-Mi A2, דור ההמשך בסדרה, מציעים גם הם יכולות צילום מתקדמות ומערכי צילום כפולים. ה-Xiaomi Mi A2 לא נשאר מאחור ויכולות הצילום שלו לא רעות כלל.

בתנאי תאורה טובים הצלחנו להפיק עם צמד המצלמות האחוריות תמונות איכותיות וחדות למדי, אם כי אלו כמובן אינן משתוות לאיכות התמונה שמציעים מכשירי הדגל בשוק, אם כי הפעלת צילום ב-HDR מצליחה לשפר את התוצאות. צילום פורטרט עם אפקט בוקה היה לא רע, עם יכולת די טובה לזיהוי גבולות האובייקט המצולם. בצילום לילי התוצאות היו סבירות ולא כאלו שעומדות בקו אחד עם מכשירי הדגל בשוק. בסופו של דבר מדובר במצלמה בעלת יכולות צילום לא רעות, אך גם לא מצויינות. פחות או יותר מה שציפינו מסמארטפון ביניים. 

מצלמת הסלפי הקדמית של המכשיר מגיעה ברזולוציית 20 מגה פיקסל ועושה עבודה טובה מאוד. הצלחנו להפיק עימה תוצאות מצויינות בתנאי צילום טובים (בעיקר צילומי חוץ בתאורת יום). ואילו גם כשתנאי הצילום היו מעט פחות טובים, התוצאות היו לא רעות. ישנה אפשרות לצילום תמונות פורטרט עם אפקט בוקה. גם במקרה זה זיהוי הפנים של המשתמש היה לא רע ורמת טשטוש הרקע הייתה גם היא טובה.

כאמור, סמארטפון ה-Mi A2 אינו מצוייד בטכנולוגיות פורצות דרך בקטגוריות השונות, וכך גם בכל הנוגע לסוללה שלו. הוא משלב סוללה בנפח של 3,010mAh עם תמיכה בטכנולוגיית טעינה מהירה מסוג Quick Charge 3.0 באמצעות שנאי 5V ו-2A המשולב ישירות באריזת הסמארטפון (נטען דרך שקע USB Type-C המשולב בתחתית המכשיר).

בחיי היום יום, היו ביצועי הסוללה של ה-Mi A2 לא רעים, אך גם לא מיוחדים במינם. הצלחנו להפיק ממנו סביב 4 שעות מסך, כאשר בחלק מן הימים לא בהכרח הצלחנו להגיע עד לסוף היום ללא טעינה נוספת. ביום שהתחיל בשעה 8:00 בבוקר, עם ביצועים אינטנסיביים למדי שכוללים גלישה בפייסבוק/בדפדפן, ניווט באמצעות Waze, שיחות והודעות מסוגים שונים, הצלחנו להגיע עם המכשיר עד לשעה 17:00, אז כבר נדרשנו לחפש במהירות את השנאי ולחבר אותו לטעינה. ביצועים הכוללים צילום וגיימינג דרשו מאיתנו טעינה נוספת אף מוקדם יותר.

בשימוש צנוע יותר בהחלט ניתן להגיע עם ה-Mi A2 לשעות מאוחרות יותר, כשזמן הסוללה שהוא מציע ממוצע ואף מעט פחות מכך. בהחלט היינו שמחים לראות כאן את סוללת ה-4,000mAh בה מתהדרים ה-Redmi Note 5 ו-Pocophone F1, שניהם מתוצרת שיאומי. בכל הנוגע לזמן הטעינה, הצלחנו להגיע לכ-35 אחוזים תוך חצי שעה של טעינה, ל-65 אחוזים לאחר כ-50 דקות טעינה ול-100 אחוזים תוך קצת יותר משעה וחצי.

ללא עמידות במים או עמידות מיוחדת במינה מפני נפילות, ה-Xiaomi Mi A2 הוא עוד מכשיר שוק ביניים שאינו מציע עמידות גבוהה במיוחד. על חזית המכשיר מגנה זכוכית Gorilla Glass 5, בעוד יתר המכשיר מגיע במבנה מתכת מלא המתעגל מגבו אל המסגרת, שם הוא פוגש בזכוכית הקדמית המוגבהת מעל לפני השטח.

בתקופת השימוש שלנו עם המכשיר לא ראינו איזשהם פגמים, שריטות או פגיעות מיוחדות שצצו על המסך או על יתר המבנה שלו. עם זאת, מדובר בסמארטפון בעל מימדים לא קטנים במיוחד עם יכולת מיוחדת במינה להחליק מן היד בקלות. שיאומי מספקת עם ה-Mi A2 כיסוי סיליקון ישירות באריזה, ואנו בהחלט העדפנו להשתמש בו על מנת להגביר את נוחות האחיזה וכמובן לשמור על המסך ויתר המכשיר מוגנים.