איכות הקול המושמעת באפרכסת מוצלחת וחזקה מספיק כדי לשמוע כראוי גם באזור רועש. בזמן שיחה המיקרופון המובנה עובד היטב ומסנן במידה כלשהי את רעשי הסביבה כל עוד הם תחת ווליום מסויים.

הרמקול המובנה לא מוצלח במיוחד והוא מרגיש צווחני למדי, כשהווליום המקסימלי שהוא מגיע אליו מרגיש שהוא מעבר ליכולת הטכנית שלו כך שהסאונד מתעוות. כן שמחנו שבזמן צפייה בווידאו לרוחב הרמקול והאפרכסת מתפקדים יחד כרמקול סטריאו אך יש הבדל ניכר באופי הסאונד ביניהם כך שזה לא כל כך עובד.

התצוגה המובנית היא מסוג IPS LCD שזה לבדו כבר מראה את ההבדל בין המכשיר הזה לבין מכשירי הדגל החדשים שלהם מסך OLED או AMOLED שהוא יקר בהרבה לייצור. התצוגה כאן היא ברזולוציה יחסית נמוכה של 1080x2246 שאמנם לעין נראית מצוין, אך מבחינה טכנית, מכשירי דגל יקרים עולים עליה בהרבה. האם אפשר לראות את ההבדל? לא ממש.

זוהי תצוגה שמכילה את החריץ המוכר, זה שהתחיל באייפון X ומאז התפשט לכל פינה. החריץ עצמו רחב למדי, ממש כמו זה של אפל וזה משאיר מעט מאוד מקום למידע כמו אחוז הסוללה. במשיכה מלמעלה תוכלו לראות את כל המידע החסר אך זה עדיין דורש מכם לבצע פעולה כדי לראות מידע מאוד בסיסי. כמו ברוב המכשירים המכילים את החריץ, גם כאן ניתן להסתיר את החריץ אבל זה קצת לעשות בכאילו שכן החריץ לא באמת נעלם, יש פס שחור סביבו כך שהוא לא בולט יותר.

התצוגה בהירה אך רחוקה מלהיות בהירה כמו מכשירים יקרים יותר. זה אומר שבשמש ישירה אתם תתקשו לראות את החלקים הכהים יותר של התמונה. 

הפוקופון F1 מגיע עם אנדרואיד 8.1 וממשק MIUI 9.6 בהתאמה מיוחדת לחברה. עם תחילת השימוש מצאנו בעיה קלה בהצמדה לימין של העברית בתפריט הווי פיי אך במהלך הסקירה יצא עדכון תוכנה והוא פתר את הבעיה והוסיף תכונות חדשות, הבולטת ביניהן היא האפשרות לשלוט במכשיר כמו - ניחשתם נכון, האייפון X.  כעת אם תרצו תוכלו להגדיר את הממשק שיפעל ללא כפתורי האנדרואיד המוכרים אלא על ידי מחוות החלקה של האצבע מתחתית או מצד המכשיר. הפונקציה הזו עובדת לא רע בכלל אבל לא מושלם, במיוחד לא החלק של החלפה בין אפליקציות.

משהו יוצא דופן ששמנו לב אליו הוא רמת הסיבוך המיותרת של תפריט הבלוטות'. בכך יש תצוגה של המכשירים שהוצמדו בעבר, מתחת תצוגה של מכשירים זמינים ואז מתחת לכל זה תפריט שמפנה ל"התקנים בשימוש נדיר". זה אומר שמכשירים חדשים שעוד לא חוברו לטלפון יכולים להופיע באחד משני מקומות שונים, כשהקריטריון לשימוש נדיר אינו ידוע או ניתן לשליטה. זה הוביל להתעסקות מאוד מיותרת מצידנו בזמן שניסינו לחבר אוזניות למכשיר.

לפוקופון F1 ישנו חיישן טביעת אצבע מובנה בגב המכשיר ממש מתחת למצלמה. הסורק עובד מעולה ובמהירות גבוהה במיוחד. בנוסף ניתן להשתמש בזיהוי פנים מבוסס מצלמה אך הפונקציה הזו זמינה רק אם תגדירו את המיקום שלכם בהודו. למה? תשאלו אותם.

למכשיר מעבד סנאפדרגון 845 ו-6 גיגה RAM. אלו נתונים שראינו גם בנוט 9 אך כאן נראה שהם מספקים ביצועים עוד יותר גבוהים. רק במבחן הסינטתי אנטוטו קיבל המכשיר 264 אלף נקודות - 20 אלף נקודות יותר מהנוט 9. במהלך השימוש לא הרגשנו ולו לרגע שהמכשיר צריך לטעון מחדש אפליקציה כלשהי שנסגרה אוטומטית, עצר לחשוב על משהו או גימגם בצורה כלשהי. כל זה בניגודיות מוחלטת למחיר המכשיר מה שהופך את זה לאפילו קצת מרגש.

במהלך הסקירה נודע ל-Wisebuy על כוונת החברה לשלב פרסומות בתוך הגדרות המכשיר ובאפליקציות המובנות בו. בזמן הבדיקה לא ראינו פרסומת שכזו כך שזה ככל הנראה עוד לא פעיל בישראל אך בסין זה קיים בהחלט.

לפוקופון F1 מצלמה אחורית המצלמת תמונות בגודל 12 מגה פיקסל ועוד מצלמת 5 מגה פיקסל שמתפקדת כחיישן עומק ודרכה לא ניתן לראות. המצלמה הקדמית תצלם תמונות ב-20 מגה פיקסל ולה תמיכה בעומק שדה מזויף שעובד לא רע בכלל.

ההפרש ברזולוציה מתבטא בגודל הפיקסל, בכך גודל הפיקסלים של המצלמה האחורית הוא 1.12 מיקרומטר כך שכל אחד מהם מסוגל לקלוט יותר אור, בעוד שהמצלמה הקדמית מכילה פיקסלים בגודל 0.9 מיקרומטר. החיישן יכול להיות בדיוק באותו גודל אבל עם פיקסלים במידות שונות, מקבלים תוצאות שונות.

המצלמה האחורית מספקת תמונות טובות אך לא עקביות. בכך כשצילמנו תמונה אחת הטווח הדינמי היה מעולה ורחב במיוחד, ורגע אחרי זה בסיטואציה כמעט זהה, הטווח הדינמי הצטמצם ושרף את החלקים הבהירים של התמונה.

מהלך נפוץ בקרב מכשירים סיניים הוא הצמדת סימן מים עם שם המכשיר על התמונות כאילו מה שצולם הוא בחסות החברה. ההגדרה הזו מופיעה כברירת מחדל ויש להסתובב בתפריטי המצלמה כדי להסיר אותה מתמונות עתידיות אך לא ניתן להסירה מתמונות קיימות. בכך טיול שעשינו שבו צילמנו תמונות עם המכשיר, מעתה ועד עולם יכללו את חותמת המים של פוקופון.

בתנאי תאורה פחות טובים המצלמה הראתה בדיוק איפה היא נופלת. זה לא חדש שמצלמות סלולריות הן איומות שלא באור יום וכאן אין שינוי.

המצלמה מסוגלת לצלם וידאו ב-4K ב-30 פריים לשנייה או סרטוני הילוך איטי ב-240 פריים לשנייה ללא מגבלת זמן שזה לבדו יוצא דופן. צילום הווידאו ב-4K מוצלח מאוד ועובד היטב במגוון תנאי תאורה. הצילום בהילוך האיטי מוצלח לעומת טלפונים אחרים אך בכלל לא חד במיוחד ונוטה לאבד את הפוקוס.

הסוללה המובנית מגיעה בקיבולת של 4000 מיליאמפר והיא לא פחות ממעולה. את רוב הימים סיימנו עם לא פחות מ-80 אחוז סוללה. זה נתון כל כך יוצא דופן שקצת הטלנו ספק בעובדה שבכלל השתמשנו במכשיר. בימים העמוסים ביותר שבהם השתמשנו ב-GPS, התחברנו בבלוטות', התחלנו בבוקר וסיימנו ב-2 בלילה, עדיין לא ירדנו מ-70% סוללה. 

נתון זה מוכר לנו עוד ממכשיר ה-Huawei Nova Plus שבדקנו לפני כמה שנים. הוא השתמש במעבד נמוך וסיפק ביצועים חלשים יותר אבל חסך בסוללה. ואילו כאן הפוקופון מצליח להציע את אותה חומרה זוללת אנרגיה בלי בעיות הסוללה.

הפוקופון מגיע עם מטען מהיר שזה לבדו יוצא דופן שכן לרוב מכשירים זולים מגיעים עם טעינה רגילה או לפחות רק תמיכה בטעינה מהירה ובלי המטען המהיר. למכשיר זה אין תמיכה בטעינה אלחוטית ובשלב זה של חיינו היעדר התמיכה בטעינה זו מתחיל להיות יותר ויותר בולט, שכן מטענים אלחוטיים הפכו להרבה יותר פופולריים.

וזה החלק שבו אנחנו רואים היכן חסכו על המכשיר. גוף המכשיר עשוי פלסטיק שאמנם נראה טוב אך מרגיש זול למדי. בנוסף אין כאן עמידות כלשהי במים, חבטות או אבק. וכשאנחנו אומרים שאין עמידות, הכוונה היא שהיצרן לא מצהיר על עמידות כלשהי. אתם כן יכולים להניח שכל מכשיר עמיד במידה מסוימת בהפתעות כאלה ואחרות אך היצרן מבהיר שמבחינתו המכשיר אינו עמיד וסמארטפון בשנת 2018 שאינו עמיד בנוזלים הוא בעייתי.

עם זאת, במהלך כל השימוש שלנו במכשיר, לא ראינו ולו שריטה אחת קטנה על המסך או על גוף המכשיר אז או שאנחנו לא מספיק קשוחים איתו או שגם פלסטיק זול הוא חומר יחסית עמיד.