הרבה אפשרויות שליטה

למאוויק זום יש לא מעט תוכניות צילום אוטומטיות, אך שלושה מצבים מרכזיים ניתנים לגישה דרך כפתור ייעודי בצד השלט: ספורט, רגיל וחצובה. במצב ספורט חיישני הקרבה מבוטלים והרחפן טס במהירות המקסימלית. במצב זה גם ייצוב התמונה משמעותית פחות טוב. במצב P הסטנדרטי ניתן לטוס עד 54 קמ"ש כשכל חיישני הקרבה עובדים והתנועה חלקה ומבוקרת. מצב T - חצובה מאט משמעותית את מהירות הטיסה ואת תגובות הרחפן על כל ציריו - כולל המצלמות, כדי לאפשר גם לחובב שבצלמים להפיק תמונות חלקות ונשלטות.

בעוד שמהירות התגובה הפיזית של הרחפן אינה מוטלת בספק, מהירות התגובה של מערכת הצילום התגלתה כבעייתית בסיטואציות מסוימות. בזמן שימוש בכרטיס MicroSD Ultra שאותו הגדיר הרחפן כאיטי, ולאחר הקלטת וידאו בפורמט H.265, נתקלנו בחוסר תגובה מעדשת הזום ומאפשרויות ההקלטה והצילום, בכך הם לא הגיבו ללחיצות על כפתורי השלט או לממשק המוצג על הסמארטפון. אחרי כעשרים שניות המערכת חזרה להגיב. כל זה התרחש בזמן שביקשנו לעצור הקלטה אחת ולהתחיל אחרת כדי לתפוס אובייקט שנע על הקרקע, אך פספסנו אותו בגלל חוסר תגובה של המצלמה. בעיה זו שלא התרחשה כשהקלטנו ב-H.264 העלתה בנו סימן שאלה לגבי בטיחות תפעול המכשיר, שכן הסתמכנו על המצלמה לנווט סביב חוטי חשמל שהיו פזורים באזור, ובמקביל לגבי גמישות המצלמה וכוח העיבוד של הרחפן.

כשצפינו בסרטונים שצולמו ב-H.265 שמנו לב לקפיצות בווידאו. בהתחלה הנחנו כי מדובר בבעייה שמקורה בקושי של המחשב להציג את הסרטון בזמן אמת, אך מבחינה מדוקדקת יותר בתוכנת עריכת וידאו, גילינו שהסרטון עצמו מכיל הפסקות וקיטועים בהקלטה עצמה. בכך הסרטון אינו שמיש ולטעמנו מדובר בבעיה חמורה. עם זאת, רק חלק מהסרטונים הכילו את הבעיה ולא היה חיווי כלשהו בזמן הצילום על כך שישנה בעיה כלשהי, למעט הפסקת ההקלטה האיטית.

השליטה בבקרים אנלוגית ופרופורציונאלית להפליא כשניתן לקבוע לפי עקומה את מהירות התגובה, התאוצה וההאטה של כל הצירים. היכולת להתאים אישית כל סעיף וסעיף מראה שה-Mavic 2 Zoom הוא כלי עבודה מקצועי וגמיש מאוד שכל צלם יעריך.

עם ה-Mavic 2 Zoom תקבלו שלט בעיצוב מוכר אך עם תצוגה חדשה מלאה באינפורמציה שימושית כמו מרחק מהרחפן, גובה מהקרקע כפי שנמדד על ידי חיישן הקרבה וגובה מפני הים כפי שנמדד על ידי ה-GPS. טווח שידור הווידאו המוצהר עומד על 8 קילומטר בתנאים אופטימליים. אנחנו נתקלנו בשני מקרים בהם השידור מהמצלמה הופרע: כשטסנו בסמוך לקווי מתח גבוה, וכשהרחפן היה כקילומטר מאיתנו ובינינו היו מספר גבעות ואנחנו היינו נמוכים.

היכולת להשתמש בסמארטפון כדי לשלוט במצלמה משתנה בעיקר לפי תנאי הסביבה. אם מדובר בשמש ישירה, גם הטלפון הטוב ביותר יכול להיות בעייתי ולו רק כי אתם במקרה מצלמים אובייקטים שנמצאים בצל. כל עוד אתם לא מצלמים את השמיים, החשיפה האוטומטית תגרום לקרעקע לבלוט מספיק כדי שיהיה אפשר להתמצא דרכה, אך ברגע שהעדשה רואה את השמיים הבהירים, החשיפה מתעדכנת (כפי שהיא אמורה) והקרקע הופכת לכהה מאוד וקשה לזיהוי. DJI משווקת שלט ייעודי עם מסך מובנה בהיר במיוחד שיכול לפתור בעיות שכאלה, אז קחו את זה בחשבון.

חיישנים לכל כיוון

חיישני הקרבה החדשים מאפשרים למאוויק זום להימנע מלהתקל במכשולים אוטומטית. מצלמות הסטריאו הקדמיות מסוגלות לאתר מכשולים 20 עד 40 מטר קדימה, כשהמהירות המקסימלית לאיתור עד 50 קמ"ש. גם החיישנים האחוריים עובדים בצורה דומה אך אלו מוגבלים לאיתור מכשולים במרחק של 16-32 מטר ולמהירות של עד 43 קמ"ש.

החיישנים התחתונים מסוגלים לאתר מכשולים במרחק של 11-22 מטר כשחיישן האינפרא אדום מסוגל למדוד את תנועת הרחפן מגובה של עד 8 מטרים, לכך עוזר גם חיישן אינפרא אדום עליון שעושה את אותה פעולה. תכונה זו שימושית לטיסה באזורים שבהם אנטנטת ה-GPS לא מסוגלת לקלוט את הלווינים, כך שהרחפן לא נסחף עם הרוח. בנוסף, ישנה תאורת עזר לבנה המאפשרת לחיישנים להמשיך לעבוד גם בתנאי תאורה נמוכים. בכללי זה גם מסייע לנחות בחשיכה.

המצלמות הבודדות בשני צידי הרחפן מסוגלות לזהות מכשולים עד מהירות של 28 קמ"ש. היכולת הזו ספציפית מאוד מוצלחת כשמשתמשים בתכונות טיסה מתקדמות כמו Active Track שבהן הרחפן מטיס את עצמו אוטומטית.

כל החיישנים האלה מאפשרים יחד למאוויק זום לטוס באופן כמעט אוטונומי. בנוסף תוכלו להפעיל את מצב APAS שבו אתם טסים קדימה כרגיל, והרחפן משנה את נתיבו בהתאם למכשולים שהוא נתקל בהם בזמן אמת.

נקודת השיפור המרכזית במאוויק 2 זום היא זמן הטיסה שבמבחנים שלנו עמד על כ-28 דקות ואז אחרי שמתחנו את הקו האדום שמתחיל כברירת מחדל ב-20 אחוז סוללה. בשלב זה הרחפן לרוב חוזר חזרה אוטומטית או מצפצף ללא הפסקה עד שתעשו זאת בעצמכם.

זמן הטיסה הארוך הוא שיפור נאה לעומת ה-Mavic Pro ובמיוחד מעל ה-Mavic Air שלא עובר 20 דקות טיסה בלי לצפצף. תוספת הזמן הזו היא בדיוק ההבדל בין צילומי אוויר רגועים ומחושבים לעומת טיסה בהולה בין נקודה א' ל-ב' בתקווה להספיק להגדיר את הממשק המטריד של DJI לפני שהזמן נגמר.

אין זה חדש שסוללות הליתיום המגיעות עם הרחפנים של DJI מאבדות מהטעינה שלהן לאורך זמן, אך ב-Mavic 2 Zoom נתקלנו בפריקה עצמית יוצאת דופן - הסוללה איבד כמעט 30 אחוז בין יום חמישי בערב ליום ראשון בבוקר. כל הזמן הזה הרחפן היה ארוז והסוללה התרוקנה מעצמה. דבר זה מציב את המפעיל בבעיה שכן הוא לא יכול יכול להיות בטוח שיקבל את כל זמן הטיסה שהוא בונה עליו. אז נכון ש-DJI משווקת סוללות נוספות וגם מטענים ניידים לרכב, אך היינו מצפים לפריקה עצמית איטית יותר.